איך לתפוס מדוזה

השילוב של חורף חמים יחסית ושל מגבלות משבר הקורונה הוציא בחורף 2021 ישראלים רבים אל חופי הים התיכון. שם, רבים נתקלו בתופעה שאנחנו רגילים לראות דווקא בקיץ - מדוזות. 

מדוזות שמגיעות לחופי ישראל בחודשי החורף הן לא עניין חדש, אך מי שאינו רגיל לבקר בחופים כשהמעלות יורדות בהחלט הופתע לפגוש כל כך הרבה מדוזות. הדבר היחיד שחריג במדוזות של החורף הוא גודלן ומשקלן, שיכול להגיע לממוצע של כ-8 קילוגרמים (זאת לעומת המדוזות שאנו רגילים לראות בקיץ, שמשקלן הממוצע מגיע לכ-5 קילוגרמים). 

למה מופיעות המדוזות גם בקיץ וגם בחורף? למה הן שונות כל כך מעונה לעונה? ומה משפיע על דפוסי נדידתן? חוקרים מאוניברסיטת חיפה עוסקים בשאלות אלו וברבות אחרות כדי לגלות קצת יותר על היצורים המסתוריים האלו, חסרי החוליות והשלד הפנימי, ש-95 אחוז מגופן מורכב ממים בתוספת מעט חלבון רב-סוכרים ומלחים.


צילום: ד"ר תום שלזינגר                                                                                                         זכה במקום הראשון 

אחד הכלים שמשמשים את החוקרים היא האפליקציה "מדוזות בעם", מיזם מדע אזרחי משותף של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ושל חוקרים ממעבדתו של פרופ' דרור אנג'ל באוניברסיטת חיפה. במסגרת מיזם זה, חוקרים ואזרחים משתפים פעולה לטובת מעקב אחר מיקומן של מדוזות לאורך חופי ישראל בזמן אמת, והוא מספק פלטפורמה בצורת אתר שניתן להגיש בו דיווחי תצפיות על מדוזות. התוצר המתקבל הוא מפת תפוצת מדוזות המתעדכנת בזמן אמת.

בשבועות האחרונים התקבלו דיווחים רבים על מיני מדוזות שונים שנצפו על ידי שחיינים, הולכי רגל, גולשים, צוללים ועוד. לפי הדיווחים באתר נראה כי המדוזות הופיעו לאורך כל חופי ישראל – מצפון עד דרום – ודווח כי רובן הגדול היה מהמין חוטית נודדת (Rhopilema nomadica). נרשמו גם דיווחים על שייטת ארגמנית (Pelagia noctiluca), מסרקנית זהרורית (Mnemiopsis leidyi) ומסרקנית טורפת (Beroe ovata).

פלישת מינים מתמשכת
ב-1990 תיארה לראשונה פרופ' בלה גליל מהמכון לחקר ימים ואגמים לישראל את המדוזה הנפוצה ביותר כיום לחופי ישראל, החוטית הנודדת (Rhopilema nomadica)  ויחד עמה עוד שני מיני מדוזות סוכך פולשות: קסיופאיה  (Cassiopeia andromeda) שהגיעה מהים האדום דרך תעלת סואץ ופילוריזה נקודה (Phyllorhiza punctata), שככל הנראה תפסה טרמפ על ספינות ועברה מאוקיינוס השקט לאטלנטי דרך תעלת פנמה. ב-2010 תיארה גליל מדוזה פולשת נוספת שהתבססה בחופי ישראל - מין חדש למדע בשם כוכבנית (Marivagia stellata), שנמצאה בסמוך לנמל חיפה ולכן סביר שגם היא הגיעה כנוסעת סמויה על אניות סוחר.

מלבד המדוזות, נפוצים באזורנו בעלי חיים ג'לטיניים נוספים: קבוצת הסיפונופורות (Siphonophores), הסלפות (Salps) והמסרקניות (Ctenophores), שאינן צורבות.

צילום: לימור ליאון                                                                                                                                                                זכתה במקום השני 

בחופי ישראל ממשיכים בשנים האחרונות להופיע מיני מדוזות חדשים כחלק מפלישת המינים המתמשכת מתעלת סואץ, שנפתחה ב-1869 והורחבה ב-2015. בנוסף, שינויים רבים המתרחשים בסביבה החופית הקשורים לפעילות האדם עשויים להוביל לעלייה בשכיחותן של מדוזות ובעלי חיים ג'לטיניים והעדפתן על פני בעלי חיים אחרים. 

העלייה בשכיחותן קשורה ככל הנראה לשילוב של כמה גורמים: שינוי האקלים שעשוי להשפיע על רביית המדוזות, העשרה בחומרי מזון על ידי זיהום הים בביוב ודשן שנסחף משדות חקלאיים, לצד דיג-יתר הפוגע באויבים הטבעיים ובמתחרים של המדוזות על מקורות המזון. בנוסף, עלייה בהקמתם של מבנים ימיים ותשתיות לאורך החופים - מרינות ומעגנות, צינורות וכבלים תת ימיים שאינם מכוסים בקרקע, מזחים ואסדות, מרחיבה את שטח ההתיישבות הזמין לפוליפים הצעירים של המדוזות - שלב החיים שבו עוברי המדוזות (פלנולות) הנסחפים בזרמי הים מתיישבים על מצע קשיח. כשהתנאים מתאימים, אותם פוליפים עוברים חלוקה לרוחב ומשחררים למים מדוזות זעירות (אפירות), שגדלות והופכות למדוזות שאנו פוגשים בחוף.

למרות שעוד רב הנסתר על הגלוי, נדמה שכולם מסכימים כי המדוזה היא בעל-חיים יפהפה ופוטוגני להפליא. במסגרת מיזם מדוזות בעם נערכה תחרות צילום המדוזות "איך לתפוס מדוזה" שהזמינה צלמים חובבים ומקצועיים כאחד להגיש תצלומי מדוזות מהארץ ומהעולם, מכל עת. בתחרות השתתפו עשרות צלמים וצלמות, והוגשו מעל 160 תמונות של מדוזות מעל ומתחת למים מישראל, מצרים, מוזמביק, פלאו ועוד.

צילום: ערטל שושני                                                                                                                                                           זכתה במקום השלישי 

יש תחרות ויש זוכים
תחרות צילום המדוזות נערכה באחרונה בחסות ובשיתוף מגזין iDive, האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדיעי הסביבה, מדוזות בע״מ, אוניברסיטת חיפה ומכון ליאון רקנאטי ללימודי ים באוניברסיטת חיפה. נקודת המוצא הייתה: המדוזה היא יצור יפהפה ופוטוגני להפליא. המתמודדים התבקשו להגיש 3 תמונות של מדוזות מהארץ ומכל העולם. בין השופטים היו פרופ׳ דרור אנג׳ל מאוניברסיטת חיפה, ד״ר דור אדליסט ממדוזות בע״מ, ד״ר נגה סוסולובר מהאגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, הצלמים ד״ר רמי קליין ורזי לבנת, המאייר והמנהל האומנותי של מגזין iDive שלמה כהן. 

בסוף ינואר 2021, הוכרזו שמות ארבעת הזוכים והזוכות בתחרות: במקום הראשון, תום שלזינגר שזה בפרס כספי על סך 1500 שקלים, במקום השני, לימור ליאון שזכתה בפרס כספי על סך 700 שקלים, במקום השלישי, ערטל שושני שזכה בפרס על סך 500 שקלים ובמקום הרביעי, שחף בן עזרא שזכתה בספר 'על פני ימים רבים' (צילום תת-ימי) בשווי 175 שקלים של ד"ר רמי קליין.
בתצלומים של המשתתפים כיכבו מיני מדוזות מוכרים ונפוצים בישראל כמו החוטית הנודדת, זר פרחים ים סופי, ירחית ארבע קשתות (תצלומים רבים מאילת) ופעמונית נקודה. בנוסף, התקבלו תצלומים רבים מאיי פלאו של מדוזות זהובות ותצלומים נוספים של מיני מדוזות שונים  ממצרים, מוזמביק ועוד.
התצלומים הציגו את יופיין הייחודי של המדוזות, פרט שאנו לפעמים נוטים לשכוח בשל החשש מצריבת מדוזה שעשויה להיגרם ממגע ישיר איתה או עם זרועותיה שניתקות לעתים מגופה. הפעם, הוצגו המדוזות באור שונה - אמנותי, מסקרן ואסתטי, כזה שאף משכיח את רגשות הפחד והרתיעה שעולים בעת הפגישה עם המדוזה. 

גלרית הזוכים בתחרות