התלבטנו. היה די קשה להחליט במהלך לא מעט ישיבות מערכת שקיימנו בחודשים האחרונים האם נכון להוציא גיליון חדש או לגנוז אותו לימים טובים יותר. אבל, מסע ביקורים ארוך שקיימה מערכת המגזין בין מועדוני צלילה בכל הארץ ושיחות אחד על אחד עם לא מעט צוללים מהשורה, הביא אותה למסקנה שכן. צריך להוציא גיליון. והסיבה: אחרי החודשים השחורים הראשונים של המלחמה היה ברור שחייבים להוציא קצת את האף והעיניים מהקדרות ולא מעט אנשים עימם שוחחנו אמרו שצלילות הן תרפה לא רעה בכלל לדיכאון קיומי קל... 

אז הנה. חזרנו.

בשלב ראשון פנינו למומחה הגלובלי שלנו, אילן ורד ושאלנו לאן? לאן מומלץ לנסוע בימים כאלה בהם סיני הפכה לפחות רלבנטית. ואילן אכן חזר עם רשימה מעניינת. נכון, היא טובה גם לימים שאחרי מלחמה, אבל, עכשיו הזמן, למי שמחפש יעדים רחוקים ואקזוטיים, לפזול לכיוון שלהם. 

עוד אפשרות בריחה מהמציאות הדגימו לנו לא מעט אנשים ונשים שבחרו כתחביב את ה״מרמיידינג״. אתם בטוח זוכרים את המסע שלנו לאיי סיישל, שם הביא עימו הצוות ״בת ים״ כחול לבן משלנו (שהתמונות שלה כיכבו אחר כך בלא מעט מגזיני צילום וצלילה בינלאומיים). אז, כן. מסתבר שבישראל יש לא מעט בנות ובני ים, שיעשו הכל, אבל הכל, כדי לרדת למיים כשלגופם מוצמד זנב מלכותי. שוחחנו עם כמה מהם/ן וניסינו להבין את המשיכה הגדולה לענף.

כתבה נוספת בסימן המלחמה עוסקת במיזם מעורר התפעלות - תכנית "הצלילה מיטיבה", שנכתבה לפני ארבע שנים, על ידי גיורא דור, מצאה לדאבוננו את ייעודה  בזמן  זה, כמזור למאות תושבי העוטף, מחוסרי בית ופגועי האירועים הקשים באותו יום נורא. תכנית הצלילה המיטיבה, מועברת נכון להיום  ברוב המרכזים בהם שוהים המפונים באופן זמני. התכנית מותאמת על ידי הרכזים לאוכלוסיות השוהות באזור, ומוכחות כמיטיבות באופן ניכר את מצבם הנפשי של המפונים

בחדשים הקרובים, צפויה לפקוד את מרכזי הצלילה כמות בלתי נתפסת של אוכלוסייה שצריכה למצוא מענה מיידי למצבים נפשיים מורכבים ככל שיהיו. כמה ממרכזי הצלילה באילת ובים תיכון, עוברים תהליך של התאמה למתן מענה לדרישה זו שכבר החלה להסתמן כמסיבית . המרכזים מכשירים וקולטים כח אדם מיומן בסוג זה של הדרכה ומתן שירות..

וכן, יש עוד כמה כתבות בהחלט שוות, כמו סיכום תחרות הצילום הבינלאומית שלנו, כתבה על צלילה בפיליפינים ועוד ועוד. כנסו. שווה. 

חג שמח 

פילו