מכונת הזמן שלנו, 24 שעות טיסה מתל אביב, אל העולם הקדום מיליוני שנים לאחור, יכולה לנחות במקום אחד בלבד, ערש הציווליזציה, "האיים המכושפים", כפי שכינה אותו צ'רלס דרווין שגר כאן ב-1835 ואילך ופיתח מכאן את תורת האבולוציה שלו.
 
מעבר לשוטטות בשדרות הנושאות את שמו, בפסליו המפוזרים מכל עבר - מהאחוזה שלו אפשר לפגוש בחצר צבים בני 300 שנה, או לצעוד כמה עשרות מטרים אל החוף המכוסה אבני גרניט שחורים. ברוכים הבאים לארכיפלג האיים של גלאפגוס (Islas Galápagos).


 צבי ענק    צילום: גל פטרסבורג 
 
הנחיתה כאן מאקוודור, שהיא מדינת ה׳בית׳, 1,000 קילומטר מכאן, אורכת גם היא כמה שעות, וכוללת טקס קבלת פנים עם כלב עצבני שירחרח בחפציכם לראות שלא מוברחים מוצרים לא אקולוגיים בעליל. ויש גם ׳חוזה׳ קטן עליו אתם מתבקשים לחתום בכניסה אל האי הראשי, שבו אתם מתחייבים לשמור על הסביבה בביקורכם, ונפרדים לצורך כך מעוד 100 דולר.
 
מישראל, אגב, יש טיסות כמעט ישירות של KLM לגוואקיל, עם עצירה באמסטרדם. מגוואקיל המרחק לא רק קצר לגלאפגוס, אלא גם הזול ביותר. מעבר לכך, שדות תעופה יש במספר איים בגלאפגוס, כך שלא תצטרכו לחזור על עקבותיכם.
 
לא זולה ההגעה והשהות בגלאפגוס, והמלונות בהחלט יודעים הייחודיות שלהם ודורשים בהתאם, אז המלצה קטנה: תמורת 25 דולר ללילה תוכלו לקחת חדר זוגי בהוסטל וכאלה יש לא מעט. גם נקי, גם ממוקם מצויין וגם זול מאד. רק שימו לב שאין כספות, כך שדברים יקרי ערך שאו איתכם כמו בכל דרום אמריקה. היתרון הגדול כמו באקוודור. המטבע היא הדולר האמריקאי.
 
האי מוצף בבעלי חיים שאינכם מורגלים אליהם. האיגואנות, למשל,  ישחו ויצללו איתכם כלטאות קדומות, ומספרן לעיתים יעלה על זה של המדוזות. עוד חבר לצלילה אליו תהיו חייבים להתרגל הוא אריה הים, איתו גם תוכלו לשתות קפה בבוקר, כי קרוב לוודאי שבבית הקפה על הים גם הם יתפסו כיסא או שניים.

לשתות קפה עם אריה ים שתפס כסא      צילום: גל פטרסבורג 
 
לא לחכות לרגע האחרון
ולצלילות. מחיר יום צלילה שלוקח אתכם עם סירה לשני אתרים, כולל ארוחת צהריים חביבה, וביקור באיזה חוף חביב בדרך – 150 עד 170 דולר, כולל הציוד והחליפה החמה, כי המים קרים באוקיאנוס השקט. ההפלגות נערכות לרוב משעה 09:00 עד 15:00.
 
יש מספר מועדוני צלילה, אם כי לא יותר מדי ולכן מומלץ מאד להזמין מראש, כי לרגע האחרון סביר מאד שלא יזדמן מקום פנוי, ואם יוותר מקום, המחיר רק יעלה מעלה מעלה. בכלל, סוג חופשה יקרה כזו עדיף לסגור מראש.

צילום: מישל בראונשטיין
 
הארכיפלג כולל 19 איים מרכזיים ועוד איונים קטנים, ואפשר לקחת ספינת צלילות ולשוטט ביניהם כשבועיים, אבל, ההגעה הזולה יותר היא עצמאית ותכלול שלושה איים מרכזיים בלבד – סנטה קרוז (Santa Cruz), איזבלה וסאן כריסטובל - שביניהם אפשר להתנייע במעבורת, שהיא סך הכל סירה קטנה ומהירה בת 600 כוחות סוס, דחוסה באנשים, ויכולה גם להציע הפלגה מעיקה של שעתיים ויותר כשאתם חשופים לגלים.
 
אתרי הצלילה אינם חופיים, כך שההגעה אליהם בכל מקרה היא בסירה של מועדון הצלילה. מספר מועדוני הצלילה מצומצם כאמור ולכן זו תעשיה יקרה. אבל המראות שיתגלו לעיניכם יהיו שמורים רק לכאן, כי איפה עוד תזדמנו לצלילה אחת עם כרישי גלאפגוס ענקיים של שלושה מטרים, עם כרישי פטיש נדירים שיתבוננו בכם בסקרנות, עם אריות ים שיבקשו לשחק אתכם, עם צבי ים ענקיים שיחוללו במעגלים סביבכם,  ברקודות, ולקינוח - לטאות איגואנה קדומות.

כרישי פטיש    צילום: מישל בראונשטיין
 
כדאי לזכור שהצלילה בגלאפגוס משתנה בבת אחת לפעמים מים שקט ונינוח לגבה גלי ואכזרי. זו לרוב צלילה אתגרית עם זרמים חזקים, ראות נמוכה ומים עמוקים וקרים. האם זה מקום לטירונים? התשובה אינה חד משמעית, אבל, הרבה מהצעירים שמגיעים לכאן עם הוריהם, בגלל הכיס העמוק, סיימו קורס צלילה כמה שבועות קודם, לרוב בקולומביה (1,200 שקל לרישיון פאדי 2 כוכבים), כך שאין צורך בניסיון גדול מדי. מדריך מקומי מנוסה מלווה לרוב כארבעה תיירי מצולות.
 
הפסגה ששקעה
אז נתחיל באתר הראשון והמפורסם שבהם – מסלעות גורדון. לכאן תגיעו מסירה מהאי המרכזי סנטה קרוז. זוהי פסגת הר שקוע שההפלגה אליו אורכת שעה במים סוערים. גם הקפיצה למים היא תחת גלי ענק. כמובן שמנפחים את חגורות הציפה ויורדים כמה שיותר מהר מתחת למים, מלווים בזרמים תת קרקעיים שזורקים אתכם בבת אחת מ-15 מטר ל-25 מטר. כשהזרמים מתרבים עדיף להאחז בסלע של הצוק שלפנינו.
 
האטרקציה המרכזית היא כרישי הפטיש הענקיים, וגם אריות הים שיבואו להשתובב עימכם. מנטה גדולה גם היא מרחפת חמישה מטרים מתחתנו.
 
אריה ים שמלווה אותנו בצלילה    צילום: מישל בראונשטיין
 
העולם הקדום, או, כפי שמכנה אותו דרווין "מכושף", נותן משקל כבד ללטאה הימית היחידה בעולם שנמצאת כאן, במספרים שקשה לתארם. את האוכל היא צדה במים, וסביר להניח שתתקלו בה, אם לא במים, בטוח שביבשה שם הם ממוקמים כהר ענק שחי ונושם, לצד אריות הים, שפחות מסריחים מכלבי הים הידועים לשמצה ומכוערים לטעמי יותר.
 
לסירות הצלילה תפקיד חשוב. לרוב הסקיפרים נושאים שמות מטילי אימה, כמו "סטאלין", או "קפטיין ג'ק". ה"פנגורים", אותם משיטי סירות, ברובם דייגים לשעבר, שימצאו ויאתרו אתכם במים לפי הבועות והזרמים, כי הסחף לא ידוע. גם המיכל שנושא המדריך יהיה לעזר בתום הצלילה. מספר פעמים עליתי לבדי אל פני הים והמתנתי כמו ילד טוב כשמולי משכשכים אריות הים ומנסים למשוך אותי למשחק, או לקבל כיבוד, ומעלי צוללים אל תוך המים לשלות דגים בקמיקזות הקורמורנים הנועזים.
 
לטאות איגואנה קדומות    צילום: גל פטרסבורג
 
עוד אתר צלילה מומלץ, אך מאתגר במיוחד, הוא ה׳קיקר רוקס׳ בסאן קריסטובל. גם כאן, לאחר הפלגה של 45 דקות במים סוערים למדי תגיעו אל שני מצוקים שיוצאים מהים. היתרון הגדול הוא שאם אתם מלווים בחברים שאינם צוללים, כל אחד ממועדוני הצלילה מציע שנירקול עם מדריך, חליפה חמה, חגורת ציפה, ואתם מסודרים באותם האתרים, מלמעלה ומלמטה.
 
הצרה היא הראות. בעוד המשנרקלים ב׳קיקר רוקס׳ באו בתלונות כי לא ראו דבר בגלל הזרמים, דווקא אנחנו חזרנו מלאי חוויות וטלטלות. הצלילה פשוט לקחה אותנו במהירות שיא ממקום למקום, כשאנו נסחפים בזרם לאורך הסלעים. היציאה של חלקנו לוותה בדימום מהאף, כי היה קשה להחזיק בגובה שלושה מטרים למנוחה, מבלי לעוף למעלה.
 
טיפ לסיום: מצלמה היא אביזר חובה, במיוחד מתחת למים, אם מתכננים לצלול. להשכיר ׳גו פרו׳ עולה בערך 50 דולר ליום ולא תמיד יש פנוי, אבל המדריך מצלם. הביאו פשוט דיסק און קי ואתם מסודרים.
 
האינסטגרם של גל פטרסבורג >>> https://www.instagram.com/gal_petersburg/
 
 
 
מאת: שחר שניר
מאז שחזרתי מאיי הגלאפגוס הלב לא משחרר ורק רוצה לחזור. מקום של פלא ואפשרות להיכנס לעולמן של החיות, שחלקן, בפעם הראשונה נתקלות בבני אדם. התמימות והסקרנות שלהן גורמת להן להתקרב אלי, ולי להחסיר פעימה. האיים שממוקמים 600 מייל מאקוודור הם פארק לאומי – שמורת טבע ויש בהם לא פחות מ- 180 יעדים יבשתיים וימיים לטייל בהם.
 
אם ראיתם בעבר תמונות של איי הגלאפגוס, סביר להניח שאתם כבר יודעים שהאיים מאופיינים בצבי הענק הייחודיים להם. הצבים הללו היו הראשונים לקבל את פנינו. עוד בדרך משדה התעופה ניתן היה לראות שלטים בצדי הדרך "זהירות צבים חוצים" ואכן בצידי הדרך צבי ענק תפסו את תשומת ליבנו. אי אפשר היה שלא לעצור ולראות את היצורים העתיקים הללו מקרוב (חלקם מעל גיל 100) .


אריות הים בכל מקום    צילום: מישל בראונשטיין 

בדרכינו לסנטה קרוז, העיירה המרכזית באי המרכזי סנטה קרוז, עשינו עצירה נוספת במערות לבה מרשימות, שבהן הוסברו לנו שאיי הגלאפגוס נוצרו משינויים בלוחות של כדור הארץ ומהתפרצויות געשיות. לאורך כל הדרך ניתן היה להתרשם מהטופוגרפיה של האיים שמאופיינת בקרקע געשית וקקטוסים.

מיקומו של הארכיפלג הוא על קו המשווה ולכן האיים מאופיינים ב-12 שעות אור יום לאורך כל השנה. זו גם הסיבה שלמרות שהגענו אל העיירה בשעות הערב, החלטנו שלא לבזבז אור יום והלכנו לשוק הדגים, שלצערנו נסגר ממש כשהגענו. האכזבה הפכה במהרה לשמחה כשגילינו שמי שמקבל את כל השאריות הם השקנאים ואריות הים שמגיעים בכל ערב לקבל מהדייגים ארוחת ערב רומנטית אל מול השקיעה.
 
בבוקר למחרת התעוררנו מוקדם והגענו לנמל כשפנינו לכיוון אתר הצלילה הראשון. ניתן היה לבחור בין אתרי הצלילה הרבים הקיים בארכיפלג. אתר הצלילה הראשון שלנו "סימור "  (Seymour) שממוקם בחלק הצפוני של האי סנטה קרוז. האתר מומלץ מאד לצוללים מתחילים, כיוון שכמעט ואין  בו זרמים ולכן החלטנו לבחור בו להתחלה רגועה יותר.

מהרגע שפתחנו את העיניים והתחלנו לרדת לעומק, קיבלו את פנינו להקות דגים ססגוניות, צבי ים, אריות ים, חתולי ים, מנטה ריי , כרישי ריף ואפילו כרישי פטיש. WOW גדול. יום צלילות מושלם שהתעלה על כל הציפיות.


מנטות    צילום: מישל בראונשטיין

ימים נוספים העברנו באתרי השנירקול "סנטה פה" (Santa Fe) ו"פינזון" (Pinzón) וגם פה, כמו בצלילה, היה ניתן לבחור מתוך מגוון עצום של אתרים. לאחר הצלילה חשבנו שהשנירקול יאכזב. הרי מה כבר אפשר לראות מלמעלה? בסופו של דבר סנטה פה הייתה חוויה שאין כמותה. אין כמו לשחות בגובה העיניים עם להקות ענקיות של אריות ים. חלום שמתגשם. ההתרגשות הייתה בשיאה והמדריך היה צריך להזכיר כמה פעמים שלא להתקרב לזכר האלפא. הגורים הקטנים יצאו מדי פעם בפעם סקרניים לקראתנו ואפילו שיחקנו לאחד מחברי הקבוצה עם הסנפירים. מעבר ליצורים החמודים האלה, המים שקופים וניתן היה  לראות את הכמויות האדירות של הדגים וצבי הים ממבט על. באתר "פינזון", הקרקעית היתה קרובה מאד לפני הים ולכן כרישי ריף רבים וכרישי גלאפגוס היו מראה נפוץ.

וכמה טיפים:
ארגונים טרם ההגעה:
את מסלול הטיול אפשר לארגן באמצעות סוכנויות תיור שמכינות תוכניות קבועות, או בצורה עצמאית עם ההגעה. יש לקחת בחשבון שכיוון שזו שמורת טבע, לכל סוכנות יש אישור יציאה לאתרים מסוימים בימים שונים ולכן סוכנויות רבות ישלחו אתכם לאטרקציה עם סוכנות בעלת אישור יציאה ליום ספציפי ובעצם ייקחו דמי "תיווך".
מטבע: דולר אמריקאי
מזג אוויר: מזג האוויר באיי גלאפגוס הוא טרופי  ולכן אפשר לטייל בו לאורך כל השנה. אבל, יש להתעדכן מול הסוכנויות בהתאם לאופי הטיול – הרבה צלילות, או תצפיות על ציפורים, מושפעות מהטמפרטורה והרוחות.
אוכל: במהלך ימי האטרקציות הסוכנויות מספקות ארוחת צהריים. חשוב לציין שבגלל המרחק מאקוודור והעובדה שאסור להכניס מזון וירקות באופן עצמאי, האוכל באיים יקר. למעוניינים להוזיל את העלויות אפשר להביא אתכם פסטות ואורז מאקוודור. ברב בתי האירוח יש אפשרות להשתמש במטבח, אך זכרו לא להביא ירקות ופירות, שכן זה אסו ר. אפשרות נוספת היא לאכול בשעות הערב במסעדות של המקומיים בהם תקבלו מנה קבועה במחיר סביר.
לתמונות ויעדים נוספים:
https://www.instagram.com/shachar_snir/