"מגיע רגע, אחרי שעשינו כבר הכנות, הרכבנו את הציוד, השחקן שתה תה ואכל עוגיות וצריך להיכנס סופסוף למים ולצלם את הסצנה. הניסיון לימד אותי שכשאני נכנס למים, בראש שלי עוברת רק מחשבה אחת – יש לי רק טייק אחד להצליח. כל טייק נוסף הוא בגדר בונוס".
איתן נדל, מבכירי הצלמים התת-ימיים בישראל יודע על מה הוא מדבר. הזירה התת-ימית שבה הוא חש טבעי, היא זירה מאתגרת לרוב האנשים. קור, חוסר יכולת לתקשר באופן ברור, צורך בהנשמה דרך וסת עם מכלי חמצן ועומקים משתנים – הם לא דברים שמרבית השחקנים בישראל מתורגלים בהם בעבודתם היומיומית מול המצלמה.
נדל (44) לא היה ילד של ים. אבל כל זה השתנה כאשר התגייס לשייטת 13. ההכשרה שעבר בלילות חשוכים ובמים קפואים ואח"כ בשירות ארוך בסדיר ובמילואים – הובילו אותו לדרכו המקצועית בשני העשורים האחרונים. "אחרי הצבא נסעתי כמו כולם לטיול הגדול בדרום אמריקה. הטיול הוביל אותי לעבוד כמדריך צלילה במקסיקו במשך שנתיים. כל יום צללתי 3 פעמים עם אנשים שכל הקשר בינם לבין ים וצלילה – הוא בגדר חוויה חדשה ומאתגרת", הוא מספר. "אחד הדברים הכי חשובים בצלילה זה להרגיע את האדם ולתווך לו את הממשק המוזר הזה שנקרא מים. אף פעם אי אפשר לדעת איך אדם ירגיש פתאום כשהוא תלוי לחלוטין במכל חמצן ומסיכה ולכן הכלי העיקרי שאני עובד איתו, הוא הכנה מלאה של הצולל בטרם הכניסה האמיתית לצלילה".
"שם בחופים של מקסיקו החלטתי שאני רוצה להיות צלם. אני אוהב להיות במקומות שונים, אוהב את ההרפתקאות שכל יום צילום או הפקה מציבים לי, ובעיקר אוהב את האינטנסיביות של ליצור יחד עם אנשים". נדל למד לתואר ראשון בקולנוע ותואר שני בינתחומי באומנויות באוניברסיטת ת"א, ובמקביל המשיך לצלול ולהצליל אנשים במים. הוא התקדם עד לרמת הסמכה של מדריך מדריכי צלילה ואז גם הנתיב המקצועי שלו כצלם החל לפרוח.
"התחלתי לעבוד הכי מלמטה. עוזר צלם שלישי (שזה בעצם מי שמביא את הכוס למי שמביא את הקפה לצלם..), ואז עוזר צלם שני ואז צלם זוטר. כיום אני עובד כצלם עלילתי ודוקומנטרי בהפקות בארץ ובחו"ל. רגע לפני הקורונה קיבלתי הזדמנות נהדרת לטוס עם דני קושמרו וצוות אולפן שישי לצלם אורקות בנורבגיה כאשר הן מגיעות לאכול להקות דגי הרינג. זו חוויה מטורפת לראות אותן, בטח ובטח לצלם אותן מתחת למים. רגע אחרי ההתרגשות הראשונית מהחוויה שהוזמנתי אליה, התחלתי להיכנס למוד העבודה שלי ולהתכונן היטב לצילום".
נדל עם קושמרו בצילומים בנורבגיה
׳מוד׳ הצילומים שנדל מדבר עליו הוא מתח פנימי גבוה במיוחד ורמת אדרנלין גבוהה. "אני יוצא מנקודת הנחה שמכשירים חשמליים ומים לא הולכים ביחד. ולכן, אני מתכונן היטב לכל צילום, בוודאי לכזה שמתקיים אלפי קילומטרים מכל ציוויליזציה אפשרית. אני צריך להיות ערוך ומוכן לכל תקלה – ולכן נסעתי עם 2 מצלמות, אחת מהן רגישה במיוחד לאור שכן הצילום מתחת למים קשה בשל מעבר אור חלקי". באזורים כמו נורבגיה, החלק הדרומי של הקוטב הצפוני, השמש אינה זורחת כלל בחודשי החורף והתושבים מתמודדים עם חושך מוחלט לאורך כל היום. "עכשיו תבינו, טמפרטורת המים היא 2 מעלות בלבד. בחוץ יש חושך קבוע וטמפרטורה של 10- מעלות שמרגישות עם הרוח הנושבת כמו 30-.
המטיילים מפליגים במשך שבוע על ספינה, ומידי בוקר יורדים לסירת גומי בתקווה למצוא את נתיבי האורקות. כל אחד מאיתנו לובש חליפת צלילה יבשה ובמשך חמש שעות אנחנו נכנסים ויוצאים מהמים, לפקודתו של מדריך הסירה שראה סנפיר אורקה. הרגע הזה שאני גם מצלם מתחת למים וגם משלב בין היכולת לצלול לבין צילום דוקומנטרי באחד ממזגי האוויר הקיצוניים והקשים ביותר, זהו רגע שלא אשכח בחיי".
נדל, הוא איש מיוחד. עדין דיבור, קשוב ובעיקר משרה הרבה שקט ונינוחות ניכר שתכונות אלו הן שמשקיטות את העובדים לצידו בהפקות השונות. "אני זוכר שהתקשרתי לאיתן וסיפרתי לו על סצנת הסיום של הסרט שלי" מספר יונה רוזנקיאר, יוצר ובמאי הסרט "הצלילה" שזכה בפרס ונציה ופרס ירושלים. "על פי התסריט הסצנה מתקיימת בלוקיישן מורכב ביותר, בנקרות של ראש הנקרה, במפגש טעון בין האחים גיבורי הסרט. איתן אמר לי: אני איתך, נעשה שיקרה הכי טוב שאפשר".
נדל: "ראש הנקרה הוא אזור צבאי סגור ולכן ניתן לצלם רק בסופי שבוע, וכמובן שרק בכפוף לאישור של צה"ל. למעשה, היינו צריכים שיקרו שני דברים ביחד – גם שהצבא יאפשר לנו לצלם וגם שמצב הים יאפשר זאת, וזה לקח לנו 3 שבועות, כך שלו"ז הצילומים הוביל לכך שצילמנו בחודש נובמבר כאשר טמפרטורת המים היא 21 מעלות. הסצנה המורכבת, צילומית ורגשית, הובילה לכך שהשחקנים היו במים כמעט 8 שעות רק בבגד ים. אני הייתי במים 12 שעות עם חליפת צלילה, ואני יכול לומר שהיו מעט מאד אימונים בשייטת שהיו קשוחים כמו יום הצילום הזה".
"אני והשחקנים במים, והבמאי על סירה מסתכל במוניטור ומקווה לסצנה שהוא ביקש"
בשנים האחרונות, עם התקדמות הטכנולוגיה, הציוד של נדל מאפשר לבמאים לשלב יותר סצנות תת -ימיות בסרטים, פרסומות וקליפים. "היום לשמחתי אני יכול להעניק לבמאים שקט נפשי גדול יותר. בעבר הבמאי היה נותן לשחקן ולי את ההנחיות לסצנה ואז היינו נכנסים למים, והוא היה מקווה לטוב. כיום יש לי אפשרות לחבר את המצלמה שיושבת בתוך מארז אטום עשוי פיברגלס לכבל מיוחד שמתחבר למוניטור של הבמאי. הוא יכול לצפות בזמן אמת במה שקורה ולתת דגשים".
עם הבמאי מאור זגורי לקראת צילומי סצינה בסדרה "השאבניניקים". תכנון הסצינה על היבשה.
חלק בלתי נפרד מהצלילה הוא התקשורת בין הצוות – מתחת למים. "לפני הכניסה למים אני בונה יחד עם השחקנים שפת סימנים מיוחדת. נכון שיש את הסימנים האוניברסליים של צלילה, אבל איך מסמנים לשחקן שיעשה עוד טייק? צריך לסכם את זה מראש".
"הצילומים שלי מגוונים מאד. לעיתים זה יהיה שחקן יחיד שלוקח אויר וצולל בצלילה חופשית, ולעיתים (בגלל שיקולי הסצנה או עומקה) צולל איתנו גם מנשים שמסייע. המנשים הוא מדריך צלילה שיש לו שני תפקידים חשובים ביותר – להנשים את השחקו ולצאת מהפריים כמה שיותר מהר אחרי ההנשמה. לרוב כל הנשמה מספיקה ל-8-9 שניות בלבד וכולנו צריכים להיות הכי יעילים שאפשר. אחד הצילומים שאני זוכר שעבדנו בו נהדר, היה של ליאור אשכנזי לסדרה "המנצח". אשכנזי היה מדהים ביכולת שלו לקחת נשימה מהמנשים, לפקוח עיניים ולשחק בצורה יוצאת דופן".
בבריכה עם הבמאי והצוות לעוד סצינת צילום
לפני כמה חודשים צילמתי בבריכה סצנה מורכבת ביותר עם שני שחקנים ושני מנשימים. כל הקבוצה הזו שאני מפקד עליה, חייבת להיות מתואמת בקצב ההנשמה והיציאה מהפריים, כדי שנוכל לצלם את הסצנה מהר ואפקטיבי. כשיצאנו מהמים אחרי דקות ארוכות, המבט הראשון שלי הופנה לבמאי שישב על גדות הבריכה עם המוניטור וסימן לי וי עם היד. מבחינתי זו אנחת רווחה גדולה".
תהליך הכנת השחקן לצלילה
שחקנים הם אנשים שלומדים ומתכוננים לתפקידים, וגם את ההכנות מתחת למים הם לוקחים בקפידה. "השאלה הראשונה שאני שואל כל שחקן שאני אמור לצלם מתחת למים, היא האם הוא צלל אי פעם" ממשיך נדל, "ומרביתם אומרים שהם בחיים לא צללו. אני מתחיל בשיחת היכרות איתי ומספר להם בדיוק מה הולך לקרות. תמיד אני מקפיד על קיום צלילת היכרות וביצוע "על יבש" של הסצנה, ואני נותן לשחקן לשהות במים את אותו משך זמן שאני מקווה שישהה בצילום עצמו. האויב הכי גדול של הצילום התת מימי הוא הקור, ולכן יש אתגר משמעותי בלבוש השחקן בסצנה. שחקן שלובש בגדים, נותן לי אפשרות להחביא לו מתחתם חליפת צלילה.
חליפה כזו נותנת לי ולבמאי דקות ארוכות נוספות של צילום שהם יקרות מפז". מבלי לחשוף שמות, נדל מספר על המקרים בהם השחקנית המפורסמת שהתהדרה ביכולותיה, יצאה מהבריכה לאחר 20 דקות ולא שבה. "אני מבין אותם לגמרי. הרבה מהצילומים מתקיימים בחושך, בקור, מחוץ לאזור הנוחות שלהם וכשמישהו אחר שולט ביכולתם לנשום. אני חייב להיות רגוע בשבילם כדי לנצל את הדקות האלו עד תומן".
לפני כחצי שנה פנה אל נדל חבר ותיק מהשייטת, עידן חביב. "היה לי שיר חדש באנגלית שרציתי שבקליפ שלו תהיה סצנה אחת מתחת למים, שבה צולל חופשי עם בגד ים ואבוקה ביד, חוצה את המסך באלכסון" מספר חביב. השניים פנו לקצין במיל' שהם מכירים עוד מהשייטת, תום פלד, מבכירי הצוללים החופשיים בעולם שמגיע בצלילותיו עד לעומק של 70 מטר ללא סנפירים. "עידן הגיע מאד מדויק בבקשותיו. אור זריחה או שקיעה בגוון מסוים מאד, הים האדום, צולל חופשי רק בבגד ים. זה אומר שהיתה לנו רק שעה וחצי ביום להצליח לצלם, ומרגע שתום הצטרף להרפתקה הזו ידענו שהולך לצאת משהו מיוחד" מחייך נדל.
לינק לקליפ: Moniko Rust & Fall
סרט מאחורי הקלעים של ההפקה: https://www.youtube.com/watch?v=m8UpVHywrII
"העולם התת-ימי הוא עולם מסתורי וקסום שמאפשר אינספור זוויות צילום. אני ותום צללנו ועידן ישב בסירה והסתכל במוניטור על הסצנה. כשעלינו למעלה הוא חייך אלינו ואמר שיש לנו את זה. פניתי אליו ושאלתי אם אפשר לנצל עוד קצת את תום ולעשות צילומי תקריב מעוד כמה זוויות. לשמחתי עידן ותום זרמו איתי, וירדנו למים לדקות ארוכות נוספות. רק כדי להסביר, טמפרטורת המים היתה 22 מעלות ותום היה לבוש בבגד בלבד וזו לא בקשה פשוטה. אבל מרגע שהדלקנו את האבוקה התת ימית, היו לנו 3 דקות לצלם עד שהיא נכבית. כמובן שהעובדה שתום יכול לעצור את נשימתו לדקות ארוכות, היוותה הזדמנות מטורפת לצלם סצנות יוצאות דופן". כשחומרי הגלם בידו, המשיך חביב אל חדר העריכה ואחרי כמה חודשים יצא הקליפ של השיר RUST&FALL שכל כולו מורכב רק מהצילומים מתחת למים.
אבל לא תמיד נדל מצלם אנשים לא מנוסים. הפקות רבות של National Geographic ושל Discovery פונות אליו לצלם חיפושי אוצרות בחופי הארץ. אחת מההפקות הללו היתה עם ערוץ ההיסטוריה האמריקאי ששלח חוקרים וארכיאולוגים לנמל העתיק בעכו מתוך אמונה שהאוצר העצום של הצלבנים נמצא עודנו שם. "יש משהו כיפי, קצת כמו אינדיאנה ג'ונס, לצלול במקומות שאני מכיר היטב עם אנשים כל כך מקצועיים. הצטרף אלינו הארכיאולוג הימי הראשי של רשות העתיקות, וצללנו קבוצה של חמישה עם סונר ענק, כששני במאים נמצאים מעל המים. זו הפקה דוקומנטרית לכל דבר – פשוט היא מתרחשת מתחת למים. מאחר ורובנו נראים אותו דבר מתחת למים, חליפה צלילה, מסיכה ובלוני חמצן צהובים, אני תמיד מציע למצולמים הראשיים לקשור בנדנה על הראש. זה מקל מאד על העורכים והבמאים לבנות את הסרט אחר כך ולסייע לצופה להבין במי ומה הוא צופה".
לינק לסדרה : Buried Nights and the holy grail דקות 27:30-29:30
"מבחינתי, הים הוא אזור טיפולי לחלוטין. אני מרגיש את כוחות הריפוי שלו, ואפילו אחרי ימים צילומים ארוכים ומתישים, אני יוצא מרומם". אומר נדל. כחלק מעבודתו, הוא בוחר להקדיש 10% מזמנו לפעילויות ולצילומי פרו בונו לעמותות וארגונים חברתיים, מעל ומתחת למים. "לפני כמה שנים חלה אופיר מימון, מכר שלי מהשייטת, בטרשת נפוצה. נודע לי שעל אף מצבו הוא שוחה בים מידי יום, יחד עם מתנדב שעוזר לו להיכנס ולצאת מהמים" מספר נדל. "מימון סיפר לי שבמצבו הגופני כיום הוא מרגיש שהים מסייע לו המון בעצירת המחלה ותיחזוק הגוף". מימון שם לעצמו מטרה להעלות את המודעות בישראל למחלת הטרשת הנפוצה, וביחד יצרו השניים סרט קצר שמראה את אופיר שוחה בים. "ראיתי את אופיר עם קביים על החוף ופתאום במים, תוך שחיית חתירה הוא היה כמו הלוחם שאני הכרתי אז. זה תמיד מדהים אותי מה הים עושה".
על אף גודלה של ישראל ישנו שפע ימי לצילום. הים התיכון, הים האדום כמובן, הכנרת ואפילו ים המלח. לפני כשנתיים התלווה נדל לצילומי הסרט הדוקומנטרי "שומרי ים המוות" בבימויים של עידו גלס ויואב קליינמן העוסק בשמירה על פלא העולם שהולך ומתייבש בד בבד עם דו קיום, כאשר שלושה שחיינים - ירדני, פלסטיני וישראלי – מתגייסים להצילו. "האתגר בים המלח הוא כפול – גם נושא הציפה והמשקל וגם נושא המלח. הייתי צריך לעבור קורס מיוחד עם מסיכה שלמה (full face) שכן לא ניתן להכניס את הפנים למי הים המלוחים כל כך. כמות המלח בים דרשה ממני לצלול עם משקל רב של משקולות, ולמזלי מרבית הצילום נעשה בשנרקול, כך שיכולתי לתמרן".
.jpg)
נדל בים המלח
"אני מרגיש שזכיתי בעבודה שמאפשרת לי לצאת להרפתקאות כמעט כל יום. מבחינתי כשבמאי או שחקן שמעולם לא צלל, באים אליי מאושרים מהסצנה שצילמתי, זה אושר. אני נהנה מהחיבור האישי עם האנשים שמצולמים ובעיקר מאושר מהאפשרות שלי לחבר בין עולמות שאני כל כך אוהב – צילום ומים".
לערוץ היוטיוב של איתן נדל
דוא"ל: nadelphoto@gmail.com
