צילום תת-ימי. איך מתחילים?

אני זוכר את התמונות הראשונות שצילמתי מתחת למים, ואת התסכול שהתלווה אליהן... התמונות ממש לא קלטו את המציאות שעמדה לנגד עיני, במקום להראות עולם תת-ימי עשיר בססגוניות וצבעים קיבלתי תמונות שאם לסכם, הגוון הכחול די שלט בהן והחדות הייתה מהן והלאה...

 

עולם הצילום התת-ימי הוא תחביב מאתגר ולא קל, אך אם נעקוב אחר מספר כללים מנחים, נוכל להגיע במהירה לתוצאות מספקות בהחלט!

 

 

העולם התת-ימי פותח בפנינו אין ספור של אפשרויות ויזואליות מדהימות הן במגוון בעלי החיים התת-ימיים, והן במשחקי האור והצללים, והמרחב התלת ממדי שמתחת למים. יחד עם זאת, צלילה היא לא פעולה טבעית לבני האדם ומצריכה לא מעט ידע וניסיון, אימון ומודעות. כשאנו מוסיפים לפעולות הנדרשות מאתנו את המצלמה, חובה עלינו להיות מוכנים לכך מבחינת יכולות הצלילה שלנו כדי שנדע לעשות זאת בצורה בטוחה שלא תעמיד אותנו בסכנה כצוללים, ושלא תסכן את הסביבה העדינה והפגיעה כל כך של העולם התת-ימי.

 

קודם כל כדאי להבין מספר עובדות לגבי צילום תת-ימי: צפיפות המים פועלת כמסנן אור ומחשיכה את התאורה הקיימת. קרני האור שכן חודרות דרך המים נעצרות במים רדודים מאד ולכן ככל שנצלם בעומק רב יותר, כך יגיע פחות אור אל עדשת המצלמה שלנו. מאחר והמרכיב החשוב ביותר לצורך צילום הוא אור, עובדה בסיסית זו מקשה עד מאד על צילום תת-ימי. גלי האור הראשונים ה'נבלעים' במים הם גלי האור הקצרים המייצרים צבעים חמים, ולכן כבר במים יחסית רדודים הצבעים הופכים לצבעים קרים. אדום, למשל, ייראה כמו חום ירקרק.

 

• מצב צילום מתאים
• תאורה מלאכותית
• איזון לבן
• מסננים / פילטרים

 

ועוד בעיה: המים עמוסים בחלקיקים קטנים המרחפים בהם. אלה יגדירו את תנאי הראות בכל יום נתון, וקשה עד מאד לחזות אותם מראש. אזורים מסוימים יתאפיינו בתנאי ראות כאלה ואחרים בתקופות שונות במהלך השנה וכדאי מאד לבדוק אותם מראש, מאחר ותנאי הראות הקיימים משפיעים מאד על חדות התמונה ועל איכותה.

 

חשוב לזכור כי לפני שניכנס למים עם מצלמה תת-ימית כדאי שנדע לעשות זאת בצורה בטוחה, גם כלפי עצמנו וגם כלפי הסביבה. עלינו לשלוט באיזון התת-ימי באופן שיאפשר לנו גישה והתקרבות לבעלי החיים בלי תנועות מיותרות שיבהילו ויבריחו אותם, ירחיפו חול או אפילו ישברו אלמוג, ועדיף לוותר על תמונה מאשר לפגוע בסביבה תוך כדי השגתה, מה גם שעלינו להחזיק את המצלמה באחת מהידיים דבר שיקשה עלינו להשתמש במאזן הציפה, לפמפמם, לתקשר באמצעות תנועות ידיים ועוד.

 

כדאי מאד שלפני הצלילה הראשונה עם המצלמה נוודא שאנו מוכנים לכך על ידי בחינת יכולות האיזון שלנו תוך כדי שאנו מדמים שיש לנו מצלמה תת-ימית באחת מהידיים במהלך צלילה רגילה.

 

 כיצד נבחר באיזה מצלמה תת-ימית להתחיל ?
עד לא מזמן צילום תת-ימי היה נחלתם של בעלי הממון. בשנים בהן מצלמות דרשו החלפת סרט צילום, צילום מתחת למים היה תהליך מאד מסובך ויקר ומספר מאד מצומצם של אנשים התעסקו בנושא. למצלמות הראשונות נבנו מארזי צלילה גדולים כבדים ומסורבלים שהקשו עד מאד על הצלילה ולעיתים קרובות לא מילאו את מלאכתם כהלכה והוצפו במים.

 

כיום עם כניסת המצלמות הדיגיטליות לשוק והפופולריות הגדולה של ענף הצלילה קיימות אפשרויות רבות מאד לצילום תת-ימי וכדאי שנכיר את כולן לפני שנבחר מצלמה. 

 

המצלמות הקיימות בענף הן:                                
מצלמות אמפיביות
מצלמות אקשן
מארזי צלילה למצלמות Point and shoot
מארזי מצלמות DSLR ומירורלס

 

המצלמות האמפיביות הן המצלמות הידידותיות ביותר למשתמש. מדובר במצלמה קומפקטית ופשוטה להפעלה שמוכנה לשימוש מתחת לפני הים. לרוב מצלמות אלה מוגבלות לעומק די רדוד, כ - 10-15 מטרים בלבד, אך זה יענה על רוב דרישות הצוללים והמשנרקלים במיוחד. מצלמות אלה מבוקשות מאד בקרב תרמילאים היוצאים לטיולים ארוכים ובוחרים בהן עקב היתרונות של המשקל הקטן וקלות וזריזות התפעול והשימוש.

 

 בין הדגמים המובילים ניתן למצוא את ה- Dji  , את ה: Nikon AW, את ה- Lumix מבית  Panasonic ואת ה- Powershot  של Sony ועוד. בעצם, כל החברות המובילות מייצרות כיום מצלמות נגד מים מסוג זה, ויש להניח שבעתיד הקרוב טווחי העומק של מצלמות אלו יגיעו לטווח עומקים גדול יותר. מחיר ממוצע – 1500 ש"ח.

 

מצלמות האקשן שינו את עולם הצילום ונתנו לכל ספורטאי חובב את האפשרות להפיק סרטון מקצועי בזויות סופר רחבות בצילום קרוב במיוחד, כמו, למשל, מקסדה, מסיכת צלילה, צמיד יד ועוד.

מצלמת ה-GoPro, PAralenz , Dji ומצלמות אחרות, מיוצרות לפי מספר קווי יסוד בהם יש הקפדה על אפשרויות צילום אוטומטי, גודל מינימאלי, עמידות בתנאי שטח קשים ביותר, הכוללים מי מלח, עמידות בפני מכות וכדומה. היתרון במצלמות אלו לצולל המתחיל הוא קלות ההפעלה. מאחר ומדובר במצלמה אוטומטית לגמרי אין צורך להתבונן בעינית, לסחוב משקל עודף ולשנות אופציות צילום וכדומה. החסרון הוא שמצלמות אלו לא מצוידות בפלאש ו/או תאורה, ובחלקן לא קיים אפילו מסך כך שלא תמיד מתקבלת התוצאה הרצויה.

מחיר ממוצע למצלמת האקשיין הוא כ-2000  ש"ח.

 

           
מצלמת אקשן GoPro                                                                                                      מצלמת אקשן  Dji

 

מצלמות P&S במארז צלילה ייעודי הן הבחירה האולטימטיבית כיום לצלם המתחיל, כמו גם למתקדם. הקדמה הטכנולוגית הביאה לכך שהמצלמות הקומפקטיות המכונות Point and Shoot, דהיינו 'כוון ולחץ' כבר יודעות לעשות הרבה מעבר לכך.

 

היום, מצלמות אלו כבר נושפות בעורפן של מצלמות ה- DSLR המאסיביות ששלטו ביד רמה בשוק הצילום עד לתקופה הנוכחית. אחת ההוכחות לכך היא שבמספר תחרויות לצילום תת-ימי, מתחרים בעלי מצלמה שכזו, גברו על יריביהם המצוידים במצלמות ה-DSLR המודרניות ביותר. מצלמות אלו מאפשרות גם צילום במצב אוטומטי המותאם ברוב המודלים לצילום תת-ימי, וגם צילום במצב ידני ושליטה נרחבת ביכולות המצלמה.

 

אחד החסרונות למצלמות אלו הוא משך הזמן שעובר בין הלחיצה על כפתור הצילום לבין הרגע בו הצילום אכן מתבצע, תופעה הנקראת – Shutter Leg , שאותה יצרניות המצלמות משפרות מדגם לדגם שנה אחר שנה.

 

יתרון עצום למצלמות אלו הוא שניתן להרכיב על המצלמה עדשות חיצוניות המשנות את זווית המצלמה ומשפרות את יכולות המקרו שלה – מיקוד מקרוב, או לחלופין מייצרות לה זווית רחבה, מה שאומר שבאותה הצלילה ניתן ליהנות משני עולמות הצילום הכה שונים – צילום מקרו וצילום בזוית רחבה, עובדה שאינה מתאפשרת במצלמות ה DSLR, או המירורלס (נטולות מראה).

 

יתרון עצום למצלמות אלו הוא שניתן להרכיב על המצלמה עדשות חיצוניות המשנות את זווית המצלמה ומשפרות את יכולות המקרו שלה - צילום: בועז סמוראי 

 

בדגמים המובילים כיום ניתן למצוא את סדרות המצלמות המוצלחות G ו- S של חברת Canon ואת סדרת  ה-RX100 של חברת SONY, כמו רבות אחרות וטובות. כאן כבר מדובר על הוצאות כספיות ניכרות יותר של בין 1500 ש"ח ל 5000 ש"ח למצלמה בלבד, ועוד סכום דומה בהתאם למארז הצלילה.

 

מומלץ מאד גם להוסיף למצלמות אלו פלאש תת-ימי בעלות של כ- 2000 ש"ח עם חיבור בזרוע למארז המצלמה. אחד החסרונות הוא שכל מצלמה דורשת מארז תת-ימי ספציפי עבור דגם המצלמה הנ"ל, כך שכשתרצו לשדרג את המצלמה, או להחליפה, לא יהיה כל שימוש במארז הצלילה שלה.

 

בין אם מדובר במצלמת רפלקס - DSLR פשוטה ביותר, או משוכללת ומקצועית, כאן כבר מדובר על הוצאה כספית משמעותית. מצלמות ה- DSLR – Digital Single Lens Reflex הן מצלמות מקצועיות המאפשרות שליטה מלאה על נתוני הצילום, החלפת עדשות לפי בחירה וצילום ברגע ה'אמת' בלי כל השהיה או עיכוב. מצלמות המירורלס נכנסו לשוק במהלך השנים האחרונות והן העתיד. מבחינה תת-ימית, גם המצלמות האלו הן לא פשוטות לתפעול וידרשו נסיון קודם בצילום תת-ימי, ובצילום בכלל.

 

מארז Fantasea למצלמת מירולס 

 

היתרון הוא שאפשר לצלם בכל תנאי התאורה והמרחקים הקיימים ולהגיע לתוצאות מרשימות ביותר מהשורה הראשונה. יחד עם זאת רשימת החסרונות היא ארוכה ביותר: נתחיל ממחירי המצלמות והמארזים, בהם יש להתאים את החלק הקדמי של מארז הצלילה עבור העדשה בה נשתמש, להוסיף טבעות וחיבורים שיאפשרו שליטה בזום ובפיקוס העדשה, ולפעמים גם להוסיף עינית בצורת פריסקופ קטן שיאפשר צפייה נוחה בעינית המצלמה, מאחר ולא תמיד ניתן להשתמש במסך המצלמה.

 

מלבד למחיר המצלמות, מחירי מארזי המצלמות מגיעים לאלפי דולרים ובמקרה של הצפת מארז והריסת מצלמה מדובר בעגמת נפש ובמהלומה כלכלית לא קטנה.

 

מארזי המצלמות תופסים נפח רב ושוקלים מספר קילגורמים, וכשמוסיפים להם זרועות לנשיאת מבזקים וכבל סינכרון (בעלות של עוד אלפי שקלים) מגיעים למערכת צילום ענקית ומסורבלת שעולה כמו מכונית משפחתית קטנה, והופכת את העיסוק בצלילה למשני לצד העיסוק וההכנות לצילום התת-ימי.

מארז Nauticam למצלמת DSLR 

 

צלילה עם מצלמת DSLR במארז היא צלילה למתקדמים בלבד בעלי שליטה ומיומנות גבוהה מאד, כזו שתאפשר איזון במגע מינימאלי אם בכלל, והחזקת המצלמה בשתי ידיים בדרך כלל. עוד חסרון משמעותי הוא התמודדות עם טיסה לחו"ל עם ציוד הצילום הזה, שמשמעותו בד"כ תשלום על משקל יתר והרבה מזל כדי שהדרך תעבור על ציוד הצילום העדין ללא נזקים ותקלות.

 

אז במה לבחור?
אני ממליץ לכל מי ששוקל להיכנס לעולם הצילום התת-ימי להתנסות ראשית בצלילה עם מצלמה קומפקטית מסוג ה- P&S, אותן ניתן לשכור בעלות זעומה כדי להחליט האם עיסוק זה מתאים לו, ובכדי לוודא שיש לו את רמת הצלילה הנדרשת עבור צילום בצורה בטוחה ומוצלחת, מבלי שיפגעו בסביבה התת-ימית, ו/או בעצמם ובציוד שלהם. לאלו שידבקו בחיידק כדאי להתחיל ברכישת מצלמה קומפקטית ומארז, או במארז תת-ימי עבור המצלמה שברשותם.

הצעד הראשון יהיה לבדוק ולוודא את אטימות המארז למים ולכך נדרשת צלילה ראשונה עם מארז ריק ממצלמה. חשוב מאד מאד לאבטח את מארזי הצלילה כדי שבמקרה בו תצטרכו לעזוב את המארז תוכלו לעשות זאת בלי לחשוש לו. לאחר מכן יש ללמוד את המצלמה ומהו מצב הצילום המומלץ ביותר לצילום תת-ימי. בחלק מהמצלמות קיים מצב אוטומטי שמותאם לצילום תת-ימי ודואג לתקן את הצבעים מראש ולהתאים את שאר נתוני הצילום לצילום תת-ימי. בהמשך, בגלל תכונות האור מתחת לפני המים, כשמצלמים תמונות בטווח הקרוב, בטווח אור הפלאש שמוגבל למרחק של כמטר או שניים, כדאי להשתמש בפלאש המצלמה בתוספת חלק בשם 'דיפיוזר' או מרכך אור, שמולבש על קדמת המארז, או מובנה, והופך את אור הפלאש שמותאם לצילום מעל פני המים, לצילום התת מימי.

 

 

ולא לשכוח: העולם התת-ימי מאד צבעוני ומגוון, בכדי לקבל את הצבעים האלה בתמונות שאנו מצלמים, יש להאיר את אובייקט הצילום בעזרת פלאש או פנס, ולהישאר בטווח אותו הפלאש. לכן עלינו לנסות להתקרב אל מושא הצילום בזהירות, לא לפגוע בסביבה העדינה והשברירית, ולא להרחיף חלקיקי חול שיחרבו את הצילום ויפגעו באלמוגים שסביבנו, ואז לצלם את הצילום המבוקש ברגע הנכון.

 

כדי להגיע לתוצאות טובות כדאי לקרוא את המאמר: טיפים לצילום תת-ימי מוצלח.
לאתר של בועז סמוראי –: https://www.aquasamorai.com/