מקור הצילום התת-ימי מתחיל מאמצע המאה ה-19. התצלום התת-ימי המוצלח הראשון צולם על ידי לואי בוטאן, ביולוג ימי צרפתי. בוטאן היה צריך למצוא דרך להתגבר על מכשולים טכניים רבים של התקופה. המצלמות ותהליכי הצילום של אותם ימים לא היו בדיוק ידידותיים למשתמש, במיוחד לא בסביבה ימית.
המצלמה שבה השתמש בוטאן הייתה עניין גדול, מגושם ומסובך. זו הייתה מצלמת קופסת עץ, כבדה מספיק כדי לנטרל את הציפה של המים. הוא נאלץ לעבוד עם תחליב צילום איטי, שדרש ממנו להישאר דומם במשך זמני חשיפה שיכולים היו להימשך מספר דקות. אתגר לא מבוטל כאשר מנסים לעצור את הנשימה.
בוטאן היה גם חלוץ ביצירת תאורה מלאכותית לצילום מתחת למים. המחסור באור טבעי מתחת למים גרם לכך שבוטאן נאלץ להתנסות בשיטות שונות של תאורה מלאכותית. אחת ההמצאות המוצלחות ביותר שלו הייתה נורת פלאש תת-ימית, שכללה אבקת מגנזיום שהוצתה בחשמל.
.jpg)
בוטאן - תמונה תת ימית ראשונה צילום: ספירידון מנוליו
https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=7291742
https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=7291742
למרות המגבלות הטכניות, בוטאן הצליח לצלם תמונות מרתקות של העולם התת-ימי, שחלקן נשמרות עד היום במוזיאון הימי בפריז. הצילומים הללו הציתו תחושת סקרנות ותהייה לגבי העולם הנסתר מתחת למים, והניחו את התשתית לעתיד הצילום התת-ימי שאנו מכירים היום.
חידושים במצלמות התת-ימיות המוקדמות
המצלמות התת-ימיות של הימים הראשונים היו מגושמות, מסורבלות ובסיסיות בעיצובן. חידושים ושיפורים לאורך המאה ה-20 הפכו את המכשירים הללו לאמינים יותר, קלים יותר לשימוש ולכאלה המסוגלים לצלם תמונות ברורות ומפורטות יותר.
ככל שגבר הקסם בצילום תמונות מתחת למים, כך גבר הרצון לשפר את הציוד המשמש לצילום התמונות הללו. המצלמות התת-ימיות המוקדמות, כמו אלו שבהן השתמש בוטאן, היו גדולות, מסורבלות ודרשו הרבה סבלנות ודיוק. עם זאת, כושר ההמצאה של לא מעט צלמים ומהנדסים הובילה לחידושים רבים שהפכו את התהליך ליותר יעיל ופחות מייגע.
המאה ה-20 ראתה התפתחויות משמעותיות בטכנולוגיית המצלמות. בשנות ה-50, ז'אק-איב קוסטו והמהנדס ז'אן דה ווטרס פיתחו יחד את מצלמת הקליפסו. מצלמת 35 מ"מ זו הייתה מהראשונות שתוכננו במיוחד לשימוש מתחת למים, כשהיא מצוידת בעדשת תקריב מובנית ועינית שהייתה שמישה מתחת למים. העיצוב הייחודי והזמינות שלו אפשרו לו ללכוד את דמיונם של צלמים מקצועיים וחובבים כאחד באותה תקופה, מה שהוביל לעלייה בפופולריות לצילום תת - ימי.
יאן פון ארפקום - https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=10653596.jpeg
לניקונוס, היורשת של מצלמת הקליפסו, היו עדשות הניתנות להחלפה והן תוכננו לעמוד בלחץ של צלילות עמוקות יותר, מה שאפשר לצלמים לצלם תמונות מעומקים שהיו בלתי אפשריים בעבר.
בניית מארזים תת-ימיים למצלמות תרמה אף היא למהפכה בצילום התת-ימי. מארזים אטומים למים אלה אפשרו שימוש במצלמות קונבנציונליות מתחת למים, ופתחו את התחום להרבה יותר צלמים. מארזים אלה היו מגוונים במורכבות, מעיצובים פשוטים דמויי תיק ועד למארזים מותאמים אישית לדגמי מצלמות ספציפיים.
.png)
המארז התת ימי הראשון? לא. תוכנת המידג'ורני המציאה את התמונה היפה הזו
הולדת הצבע
הצבע שנכנס לעולם הצילום שינה את האופן שבו כולנו תפסנו את העולם התת-ימי וחשף את החיוניות והמגוון האמיתיים שלו שכן, בעבר, הצילום התת-ימי הוגבל לתמונות בשחור-לבן בשל המורכבות של פיתוח סרט צבעוני.
חברת קודאק מילאה תפקיד מרכזי בפיתוח והפופולריות של צילום הצבע. בשנות ה-30, הם הציגו את Kodachrome, הסרט הצבעוני הראשון שהצליח מבחינה מסחרית. עם זאת, רק בסוף שנות השישים של המאה הקודמת, הסרט הצבעוני הפך למעשי לשימוש בצילום תת-ימי, עקב שיפורים ברגישות הסרט ופיתוח אורות המבזק התת-ימי.
אורות המבזק, שהיה קריטי, ממש כמו היום, לצילום מוצלח בצבע מתחת למים. הסיבה: האור מתפזר במהירות מתחת למים והצבעים דוהים, כאשר אדום הוא הראשון ללכת. הפלשים התת ימיים החזירו את כל ספקטרום האור בחזרה לתמונה, ואיפשרה למצלמה ללכוד את כל טווח הצבעים, ללא קשר לעומק. הבזקים אלה נתנו לצלמים את היכולת להאיר את המצולמים שלהם, ולהוציא את כל מגוון הצבעים שאבדו בעבר מתחת למים.
עם כניסת הצבע, הצילום מתחת למים חווה פריחה של ממש בפופולריות. תמונות של שוניות אלמוגים צבעוניות, להקות דגים מגוונות וחיים ימיים תוססים אחרים החלו לאכלס מגזינים ומסכי טלוויזיה, והעניקו לאנשים הצצה לעולם שהם ראו בעבר רק במונוכרום. תפיסה חדשה ותוססת זו של החיים התת-ימיים עוררה עניין ציבורי באוקיינוסים ובשימור ימי, וסימנה אבן דרך משמעותית בצילום התת-ימי.
צולם עם Nikonos V צילום: דוד פילוסוף
צילום ראשון במעמקי הים
עם המצאת מארזים עמידים ומצלמות עמידות בלחץ גבוה, הצלמים הצליחו בעזרת הצילומים הצבעוניים לתרום לחקר מעמקי הים המסתוריים. חידושים אלה פתחו עולם חדש של פוטנציאל לגילוי מדעי ולביטוי אמנותי.
חקר הים העמוק, סביבה אפופת מסתורין זה מכבר, היה הישג שדרש לא רק התקדמות צילומית אלא גם צעדים טכנולוגיים משמעותיים בעיקר בתאורה. הצילום הראשון בים העמוק החל בסוף המאה ה-19, כשחוקרים אמיצים כמו לואי בוטאן דוחפים את גבולות הציוד שלהם ושל עצמם.
עם זאת, פריצות הדרך האמיתיות בצילום בים העמוק התרחשו באמצע המאה ה-20. חוקר האוקיינוסים החלוצי ז'אק קוסטו, יחד עם המהנדס אמיל גנאן, פיתחו את ה-Aqua-Lung, ציוד שחולל מהפכה בצלילה ופתח את האפשרות לחקר מעמיק יותר. בערך באותו זמן, פיתוח של בתי מצלמות עמידים בלחץ ומערכות תאורה חזקות אפשרו לצלם תמונות בים העמוק.
צילומי ים עמוקים מוקדמים היו בדרך כלל עכורים ומונוכרומטיים בגלל היעדר אור טבעי, אבל הם הציעו הצצה ראשונה לעולם שמעטים ראו אי פעם. תמונות של יצורים מוזרים שהותאמו לחיים בתנאים קיצוניים ריתקו את הציבור ועוררו עניין מחודש בחקר האוקיינוסים ובביולוגיה ימית.
שושנת ים, צלילת לילה, פלופונסוס, Nikonos V, מאקרו 1:3 צילום: Karelas George מ-underwaterphotography.com
בעשורים הבאים, הטכנולוגיה המשיכה להתפתח, ואפשרה להגיע לעומקים גדולים עוד יותר. עם הופעתם של כלי רכב המופעלים מרחוק (ROV) וצוללות המסוגלות לעמוד בלחצים קיצוניים, הצלמים יכלו כעת לחקור עומקים שלא היו נגישים בעבר. צלמי הים העמוק של ימינו יכולים לצלם תמונות ברורות להפליא של העולם הזר הזה, אבל חלוצי התחום נאלצו להתגבר על אתגרים רבים כדי לשפוך אור על מסתורי הים העמוק.
להאיר את המעמקים
בימים הראשונים של הצילום התת-ימי, התאורה הייתה אתגר משמעותי. האור הטבעי פוחת במהירות כשיורדים מתחת למים, משנה צבעים ומקשה על צילום תמונות ברורות ומפורטות. צלמים תת-ימיים פורצי דרך הסתמכו על אור השמש, בחרו במים רדודים וצלולים ותזמנו את הצלילות שלהם כך שיתאימו לתנאי אור שמש אופטימליים.
אחד הפתרונות המוקדמים ביותר לתאורה מלאכותית מתחת למים היה השימוש באבוקות מגנזיום. אלה סיפקו פרץ אור בהיר, אם כי בלתי נשלט, והיו מסוכנים בשל החום העז וסכנת הפיצוץ. השימוש באבוקות מגנזיום היווה צעד חשוב קדימה, אבל היה ברור שצריך פתרונות תאורה בטוחים ויעילים יותר.
ככל שהטכנולוגיה התקדמה, כך גם פתרונות תאורה תת-ימיים. באמצע המאה ה-20 נכנסו לשימוש נורות פלאש. אלה היו בטוחות וקלות יותר לשימוש מאשר אבוקות מגנזיום, אבל עדיין היו להן מגבלות, כולל זמן מיחזור איטי והעובדה שניתן להשתמש בהן רק פעם אחת.
פלש אלקטרוני תת - ימי Nikonos SB103
השינוי האמיתי בתאורה התת-ימית הגיע עם המצאת הפלאש האלקטרוני שאפשר לצלמים לשלוט בעוצמת האור ובכיוון, ולשפר באופן ניכר את איכות התמונות מתחת למים. הפלאשים גם הפכו לנטענים במהירות, ואפשרו לצלם מספר תמונות ברצף מהיר.
לרשותם של הצלמים התת-ימיים של ימינו עומד מגוון אפשרויות תאורה, לרבות נורות מתקדמות ומערכות תאורה רציפה של לדים. אלו לא רק שיפרו את איכות התמונות התת-ימיות אלא גם הרחיבו את האפשרויות היצירתיות בצילום מתחת למים. עם זאת, שליטה בתאורה תת-ימית ממשיכה להיות אחד ההיבטים המאתגרים ביותר של התחום, הדורש הבנה טובה של התנאים התת-ימיים והתנהגות האור.
מפילם לדיגיטל
המעבר מפילם למצלמות דיגיטליות היה רגע מהפכני בהיסטוריה של הצילום, כולל הדמיה תת-ימית. המעבר הזה פתח עולם חדש של אפשרויות, ושינה מהיסוד את האופן שבו צילום מתחת למים הפך לקל, ופשוט .
אחד היתרונות הגדולים ביותר של מצלמות דיגיטליות היה המשוב המיידי שהן סיפקו. עם הסרט, צלמים נאלצו לחכות עד לפיתוח הסרט כדי לראות את תוצאות עבודתם. זה יכול להיות מאתגר במיוחד בצילום מתחת למים, שבו התנאים יכולים להשתנות במהירות ולעתים קרובות קשה לנהל את התאורה. עם מצלמות דיגיטליות, צלמים יכלו לסקור את הצילומים שלהם באופן מיידי, ולהתאים את ההגדרות והטכניקות שלהם במקום לפי הצורך.
יתרון מרכזי נוסף של מצלמות דיגיטליות היה היכולת לצילומים בכמות כמעט בלתי מוגבלת. צלמים מתחת למים היו צריכים להיות סלקטיביים וזהירים לגבי מתי ומה הם צילמו, עם מגבלה של מספר החשיפות המצומצם על גליל סרט. מצלמות דיגיטליות, עם כרטיסי הזיכרון הגדולים שלהן, ביטלו את האילוץ הזה, ואפשרו לצלמים לצלם בחופשיות, להתנסות בזוויות, הגדרות ונושאים שונים מבלי לדאוג שיגמר הסרט.
המעבר לדיגיטל הביא גם את הופעתה של תוכנות העיבוד. כלים כמו Photoshop ו-Lightroom נתנו לצלמים את היכולת לשפר ולערוך את התמונות שלהם לאחר הצלילה, החל משינויים פשוטים כמו התאמת חשיפה ואיזון לבן ועד לעריכות מורכבות יותר כמו הסרת פיזור לאחור.
המעבר לדיגיטלי הפך את הצילום התת-ימי לנגיש יותר ומושך יותר לקהל רחב יותר, ממשנרקלים מזדמנים וצוללים ועד צלמים רציניים. זה פשוט פתח את התחום, ואפשר ליותר אנשים לצלם ולשתף את היופי של העולם התת-ימי.
מגרעיניות לחדות
בימים הראשונים של הצילום התת-ימי, תמונות היו לרוב מגורענות, מטושטשות וחסרות פרטים עדינים. זה נבע בעיקר מהמגבלות של הסרט בשימוש והאתגרים שמציבים תנאים מתחת למים כמו אור נמוך וחלקיקים תלויים במים. בנוסף, איכות העדשות וציוד המצלמה של אז לא יכלה להתאים ליכולות הרזולוציה הגבוהה שיש לנו היום.
הופעת הטכנולוגיה הדיגיטלית סימנה קפיצת מדרגה משמעותית בחיפוש אחר תמונות מתחת למים ברזולוציה גבוהה. עם חיישנים דיגיטליים המסוגלים לצלם תמונות ברזולוציות גבוהות בהרבה מסרט, החדות של תמונות מתחת למים השתפרו באופן דרמטי. מצלמות דיגיטליות מודרניות מציעות כעת רזולוציות גבוהות להפליא, המאפשרות לצלמים מתחת למים לצלם תמונות להפליא.
היום, אנו יכולים לצלם תמונות תת-ימיות של פרטים ויופי מדהימים, ולחשוף את העולם התת-ימי על כל מורכבותו המורכבת. מהמרקמים העדינים של שוניות האלמוגים ועד לצבעים התוססים של החיים הימיים.
הופעתן של מצלמות ה- SLR הדיגיטליות
הופעתן של מצלמות הרפלקס בעלות עדשה דיגיטליות (SLR) חוללה מהפכה בצילום מתחת למים בצורה משמעותית. מצלמות אלו הביאו לרמה חדשה של שליטה, איכות ורב-גוניות שאין דומה לה בטכנולוגיות הקודמות.
בניגוד למצלמות עם סרטי פילם מסורתיות, המצלמות הדיגיטליות מאפשרות לצלמים לצפות בתמונות שצולמו באופן מידי. והיתרון של משוב מידי וההזדמנות להתאים הגדרות לתוצאות אופטימליות, ללא צורך להמתין לפיתוח הסרט .
יתרה מכך, טכנולוגיית החיישנים המתקדמת של מצלמות SLR דיגיטליות שיפרה מאוד את איכות התמונה. חיישנים אלה יכולים לתפוס טווח דינמי גבוה יותר ולהציע ביצועים מעולים בתאורה נמוכה, מה שמאפשר לתאר את העולם התת-ימי בפירוט ובבהירות רבה יותר מאי פעם.
האייקוניים של הצילום התת - ימי
הצילום מתחת למים עוצב על ידי מספר רב של צלמים משפיעים שתרמו תרומה מתמשכת לתחום. פורצי הדרך הללו לא רק דחפו את גבולות צורת האמנות באמצעות החידושים הטכניים שלהם, אלא גם השתמשו בעדשות שלהם כדי להביא את היופי מעורר ההשתאות של העולם התת-ימי לקהל רחב יותר.
אחד החלוצים הראשונים, לואי בוטאן ורוחו החדשנית הניחו את התשתית לאלה שבאו בעקבותיו. ז'אק קוסטו, לא רק הידוע במסעות החקר שלו אלא גם בצילום שלו, היה זה שהביא את פלאי האוקיינוס לחדרי מגורים ברחבי העולם עם ספריו וסרטיו. התמונות האייקוניות שלו עדיין נחגגות היום.
ז'אק קוסטו צילום: Hans Peters / Anefo הנריק ג'ונסן צילום: Gulosten
בתקופה האחרונה, צלמים כמו דיוויד דובילט, צלם הנשיונל ג'יאוגרפיק, הפכו לשם נרדף לצילום מתחת למים. התמונות המרתקות של דובילט עזרו להעלות את המודעות ליופי ולשבריריות של סביבות ימיות. השימוש שלו באור ובקומפוזיציה הציב רף גבוה בתחום.
דמות בולטת נוספת היא בריאן סקרי, גם הוא צלם נשיונל ג'יאוגרפיק, המשתמש בתמונותיו כדי לתמוך בשימור ימי. הצילום עוצר הנשימה שלו של חיים ימיים ומערכות אקולוגיות מגוונות עורר דיאלוג על הצורך הדחוף בשימור האוקיינוס.
בזכות עבודתם של צלמים תת-ימיים אלה ושל רבים אחרים מסורים אנו זוכים להערכה עמוקה יותר של היופי, הגיוון והשבריריות של מערכות אקולוגיות ימיות. התמונות שלהם מעוררות בנו השראה, מחנכות אותנו, ולעתים קרובות, מדרבנות אותנו לפעולה. השפעתם העמוקה על תחום הצילום התת-ימי ומעבר לו ממשיכה להדהד, ומשפיעה על דור חדש של צלמים תת-ימיים.
עלייתן של מצלמות ה- Point-and-Shoot
צילום מתחת למים היה פעם תחום שמור למקצוענים או חובבים רציניים עם גישה לציוד מורכב ומתקדם. זה השתנה עם עלייתן של מצלמות ה- Point-and-Shoot. מכשירים קומפקטיים וידידותיים אלה הפכו את עולם הצילום התת-ימי לנגיש יותר מאי פעם.
מצלמות ה- Point-and-Shoot, הידועות גם כמצלמות קומפקטיות, הן קטנות וקלות משקל. זה הופך אותן לאידיאליות לנסיעות ופחות מסורבלות מתחת למים בהשוואה למצלמות ה-DSLR הגדולות יותר. למרות הגודל הקטנטן שלהן, מצלמות אלה יכולות לתת תוצאות מפתיעות בכל הנוגע לאיכות תמונה. מצלמות קומפקטיות מודרניות רבות מגיעות עם חיישנים ברזולוציה גבוהה ומנועי עיבוד מתוחכמים, המאפשרים להן לצלם תמונות חדות ומלאות חיים וסרטוני וידאו בחדות גבוהה.
מארזים לאולימפוס TG-6 ומארז של Ikelite
התכונה המפתה ביותר של המצלמות הללו היא הפשטות שלהן. למצלמות ה- Point-and-Shoot יש לרוב בקרה אינטואיטיבית והגדרות אוטומטיות, מה שהופך אותן למתאימות למתחילים ולמי שמעדיפים חווית צילום פשוטה. עם זאת, רבות מציעות גם מצבים ידניים, המעניקים לצלמים מנוסים יותר את הגמישות להתאים הגדרות לפי הראיה היצירתית שלהם.
מצלמות ה- Point-and-Shoot, עם השילוב של פשטות, קומפקטיות ועוצמה, הפכו את הצילום התת - ימי לקל זמין ולאפשר ליותר צוללים לצלם ולשתף את העולם התת-ימי
חדשנות במעמקים
עולם הצילום התת-ימי ראה התקדמות טכנולוגית אדירה לאורך השנים. חדשנות דרך לא רק שיפרו את איכות התמונה מתחת למים, אלא גם הרחיבו את האפשרויות היצירתיות עבור צלמים מתחת למים.
התקדמות משמעותית אחת היא הפוקוס האוטומטי המהיר. פעם צלמים היו מבלים שניות יקרות – והרבה אוויר- בניסיון למקד ידנית את הצילומים שלהם מתחת למים, לעתים קרובות עם תוצאות מעורבות. אבל עכשיו, עם מיקוד אוטומטי במהירות גבוהה, מצלמות יכולות להתמקד במהירות ובדייקנות על נושאים, מה שמקל על צילום תמונות חדות ומוגדרות היטב. זה היה שימושי במיוחד בצילום יצורים ימיים הנעים במהירות, והוסיף ממד דינמי לצילום.
צילום: מורגן בנט סמית'
ייצוב תמונה מתקדם
הוא שיפור טכנולוגי נוסף שחולל מהפכה בצילום מתחת למים. צילום תמונות ברורות מתחת למים יכול להיות אתגר בגלל תנועת המים והצלם. הופעתה של טכנולוגיית ייצוב תמונה עוזרת לנטרל את התנועה הזו, וכתוצאה מכך תמונות חדות יותר וסרטונים חלקים יותר. זה מאפשר לצלמים לקחת חשיפות ארוכות יותר או לצלם בתנאי תאורה נמוכים מבלי להזדקק ל-ISO גבוה, ובכך לשמור על איכות התמונה.
אם כבר מדברים על ISO גבוה, שיפורים בביצועי ISO גבוהים שיפרו משמעותית את הצילום מתחת למים באור נמוך. בעבר, צילום ב-ISO גבוה היה גורם לרוב לתמונות מגורענות ורועשות. עם זאת, למצלמות מודרניות יש חיישנים ואלגוריתמי עיבוד טובים יותר המאפשרים צילום ISO גבוה במינימום רעש. המשמעות היא שצלמים מתחת למים יכולים כעת לחקור ולתעד את החיים הימיים הליליים המסתוריים והפחות נראו עם פרטים ובהירות יותר.
ממקצוענים לחובבים
בעבר, צילום מתחת למים היה תחום נישה שנשלט על ידי אנשי מקצוע בעלי ציוד וידע מיוחדים. עם זאת, עם כניסתה של הטכנולוגיה המודרנית, העולם שמתחת לגלים נפתח למגוון רחב יותר של צלמים מאי פעם.
הזמינות של מערכות מצלמות תת-ימיות במחיר סביר וידידותי למשתמש שיחקה תפקיד מרכזי במהפכה זו. הפיתוח של מצלמות קומפקטיות ואפילו מארזים אטומים למים לסמארטפונים גורם לכך שכעת, כל אחד יכול לבצע צילום מתחת למים מבלי להשקיע בציוד יקר.
קבוצת צלמים בראשות רן ודניאלה באיי בהאמה
מארזים תת-ימיים
צילום תת-ימי לא יהיה אפשרי ללא פיתוח אביזר קריטי – מארז תת-ימי למצלמה. הרכיב האינטגרלי הזה עבר כברת דרך מאז גלגוליו המוקדמים. זה הפך ממכשירים מסורבלים ולא אמינים לציוד האלגנטי, העמיד והפונקציונלי ביותר שיש לנו היום.
מארזים תת-ימיים מוקדמים היו בדרך כלל בהתאמה אישית, יקרים מאוד, ושימשו רק צלמים מקצועיים. הם היו גדולים וכבדים, מה שהפך אותם לא נוחים ומאתגרים לטיפול מתחת למים. בנוסף, הם לא תמיד היו אמינים, והרבה מצלמות אבדו בגלל דליפות ותקלות.
מארז של חברת Nauticam עבור Nikon Mirrorless Z7
המארזים של היום מתוכננים ומיוצרים במיוחד עבור דגמי מצלמות שונים, מה שמבטיח שלצלמים תהיה גישה לכל הפקדים הדרושים תוך שמירה על הציוד שלהם מהסביבה התת-ימית הקשה. אטמים ומנגנוני נעילה מתקדמים מונעים כניסת מים לבית, ודגמים מסוימים אף כוללים אזעקות רטיבות לאבטחה נוספת.
השפעת מצלמות הפעולה
הופעתן של מצלמות הפעולה הביאה לשינוי משמעותי בנוף הצילום התת-ימי. בין החלוצים, מצלמת ה- GoPro שהפכה את ההדמיה התת-ימית לפופולרית כמו שלא הייתה מעולם.
בתחילה תוכננו מצלמות GoPro עבור הספורט האתגרי, ומהר מאוד מצאו את דרכן לעולם התת-ימי בשל הגודל הקומפקטי, המבנה החזק וקלות השימוש שלהן. גורם הצורה הקטן הפך את המצלמות הללו לניידות להפליא וקלות לתמרון מתחת למים, בניגוד מוחלט להגדרות התת ימיות הגדולות והמסורבלות יותר.
מצלמות GoPro הביאו צילום מתחת למים בהישג יד של כולם. זה כבר לא היה עיסוק נישה מוגבל לצלמים מקצועיים או חובבים רציניים. עם GoPro והמארז העמיד למים שלו, כל אחד יכול לצלול ולהתחיל לצלם סצנות מתחת למים.
מגמה משמעותית אחת שהביאו מצלמות ה- GoPro ומצלמות אקשן דומות היא "סלפי מתחת למים". עדשות הזווית הרחבה שלהן, יחד עם אפשרויות הרכבה קומפקטיות וניתנות להרחבה, הקלו על הצוללים להפנות את המצלמה כלפי עצמם ולתפוס את החוויות התת-ימיות שלהם מנקודת מבט אישית. זה לא רק הוסיף מימד חדש להדמיה מתחת למים, אלא גם הפך אותה לניתנת ליחס ולשיתוף, במיוחד בפלטפורמות מדיה חברתית.
יתר על כן, היכולת של מצלמות אלו לצלם סרטונים באיכות גבוהה פתחה עולם חדש לגמרי של סיפורים מתחת למים. צוללנים יכלו כעת לתעד את מפגשיהם עם חיים ימיים, לתעד את בריאותן של שוניות, או פשוט לחלוק את השלווה של העולם התת-ימי בתנועה.
אמנם איכות התמונה של מצלמות פעולה עשויה שלא להתאים לזו של DSLR מתקדמים או מערכות נטולות מראה, אך אין להכחיש את ההשפעה שלהן על צילום מתחת למים.
עדשות המאקרו
עדשות המאקרו מאפשרות לצלמים לצלם את הפרטים הקטנים והקרובים והיופי המרתק של עולם המיקרו מתחת למים. עדשות מיוחדות אלו מאפשרות צילומי תקריב קיצוניים, וחושפות את הפרטים שלעתים קרובות אינם מורגשים בעין בלתי מזוינת.
אחד היתרונות העיקריים של עדשות מאקרו הוא היכולת שלהן להתמקד במרחקים קרובים, לכידת נושאים בגודל טבעי או אפילו בהגדלות גדולות יותר. תכונה זו שימושית במיוחד בעת צילום אורגניזמים ימיים קטנים כגון חלזונות עירום, סוסי ים, שרימפס ופוליפים זעירים של אלמוגים. עם עדשת מאקרו, צלמים יכולים לצלם את המרקמים והצבעים של היצורים הללו, ולחשוף עולם של פרטים שאחרת היינו עלולים להחמיץ.
צילום מאקרו בסביבות תת-ימיות מציג אתגרים ייחודיים. הקרבה לנושא דורשת שליטה מדויקת בפוקוס ובתאורה כדי ללכוד תמונות חדות וחשופות היטב. בקרת הציפה היא חיונית כדי למנוע הפרעה לאורגניזמים שבירים או לעורר משקעים שעלולים להרוס את הסביבה. סבלנות ויד יציבה הם גם חיוניים, שכן יצורים מתחת למים נעים לעתים קרובות לאט או נצמדים למשטחים.
צילום: רן מור
עדשות מאקרו מגיעות באורכי מוקד שונים, בדרך כלל נעים בין 60 מ"מ ל-105 מ"מ או אפילו יותר. בחירת אורך המוקד תלויה במרחק העבודה הרצוי, גודל הנושא וסגנון הצילום של הצלם. אורכי מוקד קצרים יותר מאפשרים מרחקי עבודה קרובים יותר, אידיאלי לצילום נושאים קטנים יותר, בעוד אורכי מוקד ארוכים יותר מספקים קצת יותר מרחק עבודה ויכולים להיות יתרון עבור יצורים עצבניים או עדינים.
השימוש בעדשות מאקרו בצילום מתחת למים לא רק לוכד את היופי והמורכבות של החיים הימיים אלא גם מקדם הבנה והערכה רבה יותר לגיוון המדהים שקיים בתחום התת-ימי. באמצעות תמונות המאקרו, הצופים יכולים להיות עדים למורכבות ולשבריריות של המערכות האקולוגיות התת-מימיות, מה שמטפח קשר עמוק יותר ודאגה לשימורם.
עדשות מאקרו הפכו לכלי הכרחי עבור צלמים תת-ימיים, ופותחות עולם של עומק ופרטים המביאים לאור את פלאי העולם התת-ימי הבלתי נראים. היכולת שלהם ללכוד את היופי והמורכבות של אורגניזמים ימיים קטנים תורמת להבנתנו ולהערכתנו את המערכת האקולוגית התת -ימית, ומזכירה לנו את הצורך להגן ולשמר את בתי הגידול השבריריים הללו עבור הדורות הבאים.
פלא בזווית רחבה
אחד היתרונות העיקריים של עדשות הזווית הרחבה, הוא יכולתן ללכוד שדה ראייה רחב יותר בהשוואה לעדשות סטנדרטיות . פרספקטיבה רחבה יותר זו מאפשרת לצלמים להקיף יותר מהסביבה התת-ימית, ליצור תחושה ולהציג את מרחבי העולם התת-ימי. בין אם מדובר בשונית אלמוגים שופעת חיים, ספינה טרופה דרמטית או מערכת מערות תת-ימית מהפנטת, עדשות רחבות זווית מספקות פרספקטיבה ייחודית שמושכת את הצופים אל הסצנה.
צילום בזווית רחבה מאפשר לצלמים גם להדגיש את היחס בין הנושא לסביבתו. על ידי שילוב הסביבה שמסביב בפריים, צלמים יכולים לספק הקשר, להציג את בית הגידול ולהעביר תחושה של קנה מידה. זה שימושי במיוחד בעת צילום יצורים ימיים גדולים כגון כרישים, לוויתנים או דולפינים.
ספינה באורך של למעלה מ-30 מ' צולמה בעדשה רחבה צילום: רן מור
צילום בעדשה רחבה מציג את סט האתגרים שלו. תאורה נכונה היא חיונית כדי להאיר את כל הסצנה באופן שווה, במיוחד בחלקים העמוקים יותר שבהם האור הטבעי פוחת. השימוש בתאורה מלאכותית, כמו מבזקים אלקטרונים או פנסי וידאו, עוזר לקבל את הצבעים ולהדגיש פרטים בקדמת הבמה וברקע. בנוסף, בקרת ציפה מיטבית והתמקמות בזווית הנכונה כדי לצלם את הקומפוזיציה הרצויה הם כישורים חיוניים לצילום מוצלח בזווית רחבה.
עדשות זווית רחבה מגיעות באורכי מוקד שונים, בדרך כלל בין 10 מ"מ ל-24 מ"מ. בחירת אורך המוקד תלויה בשדה הראייה הרצוי ובראייה היצירתית של הצלם. עדשות רחבות במיוחד עם אורכי מוקד קצרים יותר תופסות פרספקטיבה רחבה יותר, בעוד שעדשות עם אורכי מוקד ארוכים יותר מציעות שדה ראייה צר יותר אך יכולות להגדיל נושאים מרוחקים ולדחוס את הסצנה לקבלת אפקט אסתטי שונה.
מהפכת המובייל
הופעת הסמארטפונים הובילה עידן חדש לצילום מתחת למים, והרחיב את טווח ההגעה והנגישות שלו כמו שלא היה מעולם. בעזרת מארזים עמידים למים שעוצבו במיוחד, סמארטפונים יומיומיים הפכו למצלמות תת-ימיות מסוגלות, המאפשרות לחובבים מכל הרמות לצלם תמונות מדהימות מתחת לפני השטח.
אחד היתרונות המרכזיים של שימוש בסמארטפונים לצילום מתחת למים הוא הגודל הקומפקטי והניידות שלהם. בניגוד להגדרות המצלמה המסורתיות, שלעיתים קרובות דורשות מארזים מגושמים וציוד נוסף, הסמארטפונים מציעים פתרון יעיל ונוח. עם נרתיק עמיד למים, ניתן לקחת טלפונים חכמים בקלות להרפתקאות צלילה או שנורקלינג, מה שמספק אפשרות ללא טרחה ללכידת רגעים מתחת למים.
הסמארטפונים מצוידים גם בטכנולוגיית מצלמה מתקדמת, לרבות חיישנים ברזולוציה גבוהה, מיקוד אוטומטי חכם ויכולות עיבוד תמונה מתוחכמות.
עליית המדיה החברתית ופלטפורמות שיתוף התמונות העצימה עוד יותר את השפעת הסמארטפונים על צילום מתחת למים. בכמה לחיצות בלבד, ניתן לשתף תמונות תת-מימיות באופן מיידי עם קהל עולמי, לעורר השראה באחרים ולהעלות את המודעות ליופי ולשימור של העולם התת-ימי. הנוחות של אפליקציות עריכה לסמארטפון מאפשרת למשתמשים גם לשפר את התמונות התת מימיות שלהם ישירות על המכשיר, לשחרר את היצירתיות שלהם ולהפיק תוצאות מדהימות.
בעוד שסמארטפונים מציעים יתרונות שאין להכחישה לצילום מתחת למים, יש להם מגבלות. אורך המוקד הקבוע ויכולות הזום המוגבלות עשויות להגביל את הצלמים בתרחישים מסוימים, במיוחד בעת לכידת נושאים מרוחקים או פרטים עדינים. בנוסף, היעדר בקרות ידניות ומצבי צילום תת-מימיים ייעודיים יכולים להציב אתגרים עבור צלמים מנוסים יותר המחפשים שליטה רבה יותר על התמונות שלהם.
עם זאת, אי אפשר לזלזל בהשפעה של סמארטפונים על צילום מתחת למים. הם עשו דמוקרטיזציה של צורת האמנות, ואפשרו לכל מי שיש לו סמארטפון ותחושת הרפתקאות לחקור ולתעד את העולם התת-ימי. בין אם מדובר בצילום שוניות אלמוגים, ורגעים תת-מימיים בלתי נשכחים, הסמארטפונים הפכו לכלי רב עוצמה בידי חובבי צילום תת-מימי, מעוררים יצירתיות, טיפוח לעורר השראה, לחנך ולתמוך בשימור הסביבה הימית שלנו, לטפח קשר עמוק יותר בין אנשים לעולם התת-ימי.
פרספקטיבה חדשה
לצילום תת - ימי יש את היכולת הייחודית להעביר את הצופים אל העולם המהפנט התת-ימי. באמצעות תמונות שובות לב, הוא מציג את היופי והמגוון יוצא הדופן של החיים הימיים, כמו גם את האיזון העדין של מערכות אקולוגיות מתחת למים. צילומים אלה משמשים כשגרירים חזותיים, לוכדים את לבם ומוחותיהם של אנשים ברחבי העולם ומעוררים אותם לפעול לשימור הסביבה הימית.
אחת התרומות העיקריות של הצילום התת-ימי למאמצי השימור היא יכולתו להעלות את המודעות. תמונות אלו מספקות הצצה לעולם שאנשים רבים אולי לעולם לא יזכו לראותו ממקור ראשון. על ידי הצגת נפלאות הממלכה התת-ימית, צלמים יכולים להצית תחושת יראה והערכה לסביבות ימיות. מודעות זו היא צעד ראשון ומכריע בטיפוח הבנה עמוקה יותר של חשיבות ההגנה על האוקיינוסים שלנו.
יתרה מכך, תצלומים תת-ימיים יכולים להדגיש את האתגרים הסביבתיים העומדים בפני מערכות אקולוגיות ימיות. תמונות של הלבנת אלמוגים, זיהום פלסטיק ומינים בסכנת הכחדה יוצרות נרטיב חזותי של האיומים איתם מתמודדים האוקיינוסים שלנו. באמצעות לכידת הנושאים הדוחקים הללו, צלמים יכולים לעורר תגובה רגשית ולעורר שיחות על הצורך בפעולת שימור.
צילום תת -ימי ממלא גם תפקיד מפתח במאמצי המחקר והניטור המדעיים. מדענים וחוקרים מסתמכים על תיעוד חזותי כדי לחקור מינים ימיים, לעקוב אחר שינויים במערכות אקולוגיות ולהעריך את ההשפעה של פעילות אנושית על סביבות תת-ימיות. תצלומים מספקים נתונים וראיות יקרי ערך, עוזרים לעצב אסטרטגיות שימור ולהודיע על החלטות מדיניות.
יתר על כן, צלמים תת-ימיים משתפים פעולה לעתים קרובות עם ארגוני שימור ומשתתפים ביוזמות מדעיות אזרחיות. על ידי שיתוף התמונות והתצפיות שלהם, הם תורמים לפרויקטים מחקריים מתמשכים, מתעדים את תפוצת המינים ותורמים להבנתנו את המגוון הביולוגי הימי. גישה שיתופית זו בין צלמים ומדענים מחזקת את מאמצי השימור ומקלה על איסוף נתונים יקרי ערך.
בנוסף, צלמים תת - ימיים משתמשים לעתים קרובות בפלטפורמות שלהם כדי לתמוך בשיטות צלילה ברות קיימא ובתיירות אחראית. באמצעות כתובים חינוכיים, פוסטים בבלוג וקמפיינים במדיה חברתית, הם מקדמים התנהגות אתית מתחת למים, מדגישים את החשיבות של הגנה על בתי גידול שבירים ומעודדים אחרים להיות דיילים של האוקיינוסים.
צילום תת- ימי משמש כלי רב עוצמה במאמצי שימור. באמצעות יכולתו לרתק ולעורר השראה, הוא מעלה את המודעות לעולם התת-ימי ולצורך הדחוף בהגנה עליו.
מגמות עתידיות
עולם הצילום התת-ימי מתפתח כל הזמן, מונע על ידי התקדמות הטכנולוגיה וכושר ההמצאה היצירתי של צלמים. כשאנחנו מסתכלים לעתיד, כמה מגמות מרגשות צצות שמבטיחות לקחת את הצילום מתחת למים לעומקים וגבהים חדשים.
תחום חדשנות אחד הוא הדמיה תלת מימדית. עם עלייתה של טכנולוגיית התלת מימד, צלמים תת-ימיים חוקרים דרכים חדשות לצלם ולהציג חוויות תת-ימיות סוחפות. על ידי שימוש במצלמות וטכניקות מיוחדות, הם יכולים ליצור תמונות תלת מימדיות שמביאות את העולם התת-ימי לחיים בצורה חדשה לגמרי. תמונות אלו מספקות לצופים תחושת עומק ופרספקטיבה, ומאפשרות להם להרגיש כאילו הם באמת צוללים מתחת לגלים.
מציאות מדומה (VR) היא גבול מבטיח נוסף לצילום מתחת למים. עם טכנולוגיית VR שהופכת לנגישה ובמחיר סביר יותר, צלמים יוצאים לתחום של צלילה וירטואלית. על ידי לכידת תמונות וסרטונים ב-360 מעלות, הם יכולים להעביר את הצופים לעולם התת-ימי, ולאפשר להם לחקור סביבות ימיות מהנוחות של בתיהם. לחוויה הסוחפת הזו יש פוטנציאל לעורר עוד יותר אנשים להעריך ולהגן על האוקיינוסים שלנו.
בינה מלאכותית (AI) מטביעה את חותמה גם בצילום מתחת למים. כלי עריכה ותוכנות המופעלות על ידי AI מחוללים מהפכה בשלב העיבוד שלאחר, ומקלים על צלמים לשפר ולחדד את התמונות התת-מימיות שלהם. אלגוריתמים חכמים אלה יכולים לסייע במשימות כמו הפחתת רעש, תיקון צבע ואפילו זיהוי נושא, לחסוך לצלמים זמן יקר ולאפשר להם להתמקד יותר בחזון היצירתי שלהם.
VR עשוי בסופו של דבר להיות בכל מקום, כולל במסכת הצלילה שלנו ובוודאי בבית
מגמה נוספת היא חקר טכניקות צילום חדשות ולא שגרתיות. צלמים פורצים את הגבולות על ידי ניסויים עם חשיפות ארוכות, חשיפות מרובות וטכניקות תאורה יצירתיות כדי ללכוד תמונות תת-ימיות ייחודיות ואמנותיות. על ידי חשיבה מחוץ לקופסה, הם יוצרים תצלומים מדהימים מבחינה ויזואלית המאתגרים את התפיסות המסורתיות של צילום מתחת למים.
ככל שאנו מתעמקים בעתיד הצילום התת-ימי, דבר אחד בטוח: התשוקה והיצירתיות של צלמים ימשיכו לפרוץ את הגבולות של מה שאפשר. באמצעות התקדמות טכנולוגית, תמיכה בשימור וחקירה אמנותית, העולם התת-ימי יתגלה בדרכים שובות לב ומעוררות מחשבה. אז, הבה נצפה בשקיקה לחשיפת טכניקות, ציוד ונקודות מבט חדשות שייקחו אותנו למסעות בלתי נשכחים מתחת לפני השטח.
• טל מור הוא המייסד של Mozaik Underwater Cameras, צולל חובב מגיל 15 ומצלם מתחת למים בעשר השנים האחרונות.
אני אשמח לראות כמה מהמצלמות והמארזים הישנים שלכם, אני מחשיב כל ציוד בגיל 15 שנים או יותר. רצוי מצלמות אנלוגיות כמו Nikonos ואסדות שלמות משנות ה-80 וה-90. שלחו אלי למייל tal@housingcamera.com
ואני אוסיף אותן לגלריה שלנו.
