האי קובה ששוכן בים הקאריבי, הוא האי הגדול ביותר בין האיים הקאריביים. הוא מוקף בחצי מאורכו בשונית חוסמת, אחת מהשוניות המדהימות והשמורות ביותר בעולם. למרות זאת מבקר בו מספר מאד קטן מאד של צוללים בכל שנה, בגלל המשטר הקומוניסטי ששולט בקובה ומגביל עד כמה שניתן את כמות המבקרים באתר זה. אבל, אנו הרי שליחיו הישירים של מגזין ים הישראלי, וכידוע את הישראלים לא עוצרים כל כך מהר – ובמיוחד שהם בשליחות האומה כולה!
חגיגות האחד במאי ברחובות הוואנה. צילום: בועז סמוראי
אז יצאנו לבדוק בעצמנו האם ׳כצעקתה׳ וגילינו עולם מופלא ביותר שנכנס מייד אצלנו לרשימת היעדים הטובים בעולם לצלילה. לא פחות.
קצת היסטוריה תסייע אולי כדי להבין כיצד מקום כל כך טוב לצלילה נשאר כמעט לגמרי מחוץ למפת המטיילים הצוללים.
קובה התגלתה יחד עם אמריקה על ידי כריסטופר קולומבוס שבחר לתת את השם ׳גני המלכה׳ לשונית הארוכה שמצא במרחק של כמאה קילומטרים מחופי קובה. השונית החוגרת שנמשכת לאורך של מאות קילומטרים וכוללת בתוכה איים קטנים ולגונות ענקיות, מהווה בית גידול לבעלי חיים ימיים וציפורים וסיפקה מקלט שקט ומקור מזון לספינות של קולומבוס אחרי ההפלגה הארוכה אל הלא נודע. לכן החליט הבחור לקרוא למקום על שם מלכת ספרד, שהאמינה בו ובחלום שלו למצוא את העולם החדש, וכך השונית הזו זכתה בשם הכה מיוחד – גני המלכה.
בראשית דרכה קובה כלכה את עצמה ממטעי טבק וסוכר, שהיו מוצרים מאד נחשבים בימים ההם. אוכלוסיית המקום המקורית נכחדה לגמרי ומתיישבי המקום, הספרדים בתחילה, התערבבו עם שאר שליטי האי בתקופות שהגיעו לאחר מכן ועם המוני העבדים שהגיעו מאפריקה ומסין, וכיום העם הקובני הוא בליל של תרבויות, כך שניתן בקלות למצוא כאן החל משחורי עור ועד לבהירי שיער ועיניים.
איכר קובני במטעי הטבק של עמק ויניאליס. צילום: בועז סמוראי
במאה הקודמת קובה הפכה למדינת חסות של ארה"ב. עשירי המדינה החזיקו בתי נופש ושלטו בתעשייה המקומית, עד למהפיכה ששיחררה את קובה מהם, אבל בהמשך גם ניתקה אותה לחלוטין מהעולם המערבי עקב ברית שכרתו עם רוסיה של אז.
הקירבה לארה"ב הפכה את כל שאר האיים הקאריביים ליעד מאד מבוקש ופופולארי בקרב האמריקאים, אבל האי קובה נשאר מחוץ לתמונה עד לשינויי משטר שקרו בשנים האחרונות ופתחו את היעד בפני העולם המערבי. לפני מספר שנים הצולל והצלם בעל השם הווארד רוזנשטיין הגיע לאי קובה ולשמורת גני המלכה וחזר מאד נרגש. הוא התקשר אלי ואמר במבטא האמריקאי שלו: ״אתה חייב לצלול שם, חייב!" ואם הווארד אומר, אז כדאי לעשות. וככה בשנה 2012 יצאנו עם הקבוצה הראשונה שלנו לקובה – מסע שהיה לסיפור אהבה ממבט הראשון והפך למסורת של טיול בשנה וקשרי חברות עזים עם הצוות המקומי.
יעד עם ראש אחר
ברגע שנוחתים בעיר הבירה של קובה – הוואנה - מבינים שהגענו אל יעד אחר לגמרי. המכוניות, הרחובות, והאנשים עצמם נראים כאילו נלקחו מאיזה סרט של אמצע המאה הקודמת, שכן, מרגע שקובה התנתקה מארצות הברית בשנות ה-50, היא נכנסה לחרם אמברגו ובמשך כ-50 שנה תושבי המקום למדו להסתפק במועט ולאלתר הכל ממה שיש. ככה אפשר למצוא מכוניות אמריקאיות בנות 70 שנה עם מנוע רוסי שמאולתר פנימה, אתר מגורים שבו כל בית בצבע שונה, ואנשים שלובשים בגדים שנתפרו ביד ולא יוצרו באופו המוני בעולם המערבי המודרני.
חברי הקבוצה מבלים ברחובות הוואנה. צילום: בועז סמוראי
הוואנה זזה בקצב משלה ובכל רחוב אפשר למצוא בר הומה אנשים בכל שעה של היממה. הקובנים אוהבים לרקוד, לשיר, לשתות ולשמוח. קצב הסלסה הקובני שולט ויחד עם ניחוח הסיגרים שהם מעשנים בכל הזדמנות והאופי החם והלבבי שלהם הופך את הביקור בהוואנה לחוויה בלתי נשכחת ומומלץ להקדיש לה מספר ימים.
לצוללים שבחבורה מומלץ לנסוע מהוואנה לעיר הוגארו, שבה נמצא הנמל שממנו יוצאים להפלגה של מספר שעות אל שונית גני המלכה - אוסף של איים שיוצרים ארכיפלג באורך של כ-150 קילומטרים בשטח של מעל ל-2000 קמ"ר של איים ולגונות רדודות עמוסות בצמחיית מנגרובים.
הלגונות עם המים הרדודים ושורשי המנגרובים מהווים בית גידול מושלם לדגי השונית שמקיפה את האיים כך הם יכולים לגדול בביטחה הרחק מהטורפים של הים הפתוח, עד שהם מגיעים לגודל עצמאי ויוצאים למצוא להם בית בשונית האלמוגים העמוקה.
עד 5 מטרים
יחד איתם ניתן למצוא גם שני סוגי זוחלים שחיים בין צמחיית המנגרובים: איגואנות שמגיעות לגודל של כחצי מטר וניזונות משורשי המנגרובים ותניני מים מלוחים מסוג ׳אמריקן קרוקודייל׳ שמגיעים לגודל של עד 5 מטרים. את שני בעלי החיים האלה ניתן לפגוש במהלך הביקור בגני המלכה ואפילו לשנרקל עם התנינים בליווי מדריך מקומי שמומחה לכך, בתנאי שהם בגודל סביר ומתנהגים בצורה רגועה. אחד מהתנינים אף הפך למוכר מאד בקרב הצוות ומכונה בשם ניניו (הילד) והוא נוהג לחכות לצוות בנקודה קבועה בין צמחיית המנגרובים ומתקרב מאד לסירות הצוללים הנרגשים. לשהות בקרבת תנין זאת חוויה מאד עוצמתית ומרגשת ומרגיש קצת כמו לפגוש יצור פרהיסטורי ופראי שמזכיר מאד את הדינוזאורים.
תנין אמריקאי בלגונה של גני המלכה. צילום: בועז סמוראי
התנינים רודפים אחרי בעלי חיים מעניינים נוספים שחיים בלגונות – הלא הם ה'רוטייה' - מכרסמים יבשתיים שמזכירים מאד סנאי או בונה, רק שהם מין אנדמי למקום זה והסתגלו לחיים באיי גני המלכה, בלי מים מתוקים ובתלות מוחלטת בצמחיית המנגרובים.
הריף מחוץ לגני המלכה הוא מאד צבעוני בזכות ריבוי בספוגים הימיים שמגיעים בשלל צבעים ומכסים את רוב שטח שוני האלמוגים. נראה שיש קרב עיקש בין האלמוגים לבין הספוגים על כל פיסת נדל"ן פנויה בריף ולנו נותר רק להנות מהצבעים והצורות המרשימות שהם מייצרים.
בחלקו החיצוני של הריף הוא מתאפיין בקירות אלמוגים עמוקים שיורדים לעומק של עשרות מטרים ויוצרים קניונים ומעברים צרים בינהם ובחלקו הפנימי יותר, הריף מעמיק בצורה מתונה ותופס חיים וצבעים רק בחלק העמוק יותר שלו.
חלקו הרדוד יותר הוא שלד הריף הקדום יותר והוא מכוסה במשטחי אצות ומעין דשא תת-ימי. איזור זה מהווה סביבת מחייה שונה משונית האלמוגים וניתן למצוא בה הרבה צבי ים, חתולי ים גדולים, חשופיות שונות ועוד. אחד מהדגים המיוחדים שנמצא בסביבה זו הוא דג הג'וופיש - ממשפחת הלסתניים שמדי חודש בעת הרביה שלהם ניתן למצוא את הזכרים כשהם דוגרים על ביצי צאציהם בתוך הפה שלהם עד שהם בוגרים מספיק לשחות בכוחות עצמם אל הים הפתוח.
הדקר גוליית וגם כרישים
שוניות האלמוגים של גני המלכה מלאות בדגים טרופיים מגוונים מאד, כמיטב אתרי הים הקאריבי, וכשיוצאים אל הים הפתוח בסמוך לקירות האלמוגים העמוקים יותר ניתן לפגוש בדגים פלאגיים של מים פתוחים בלהקות גדולות כמו ברקודות ודגי צנינית, המכונים ג'ק פיש ועוד אחרים. בשונית גני המלכה ניתן למצוא את דגי הדקר גוליית - המין הגדול ביותר של דקר שיש והם מגיעים לגיל מאה שנים ומשקל של קרוב לטון!
אבל המלכים הבלתי מעורערים של שונית גני המלכה הם שליטי השונית - הכרישים, אותם ניתן למצוא במספרים גדולים מאד בכל האתרים בלי יוצא מן הכלל. בקרבת הקרקעית אנו פוגשים בכרישים מסוג כריש ריף קאריבי שהם כרישי השונית הגדולים ביותר שקיימים ומגיעים לאורך של 3 וחצי מטרים. הם מאד סקרניים וידידותיים ונוהגים להגיע קרוב מאד אל הצוללים.
מבט אל לסת שיניו של כריש סילקי תחת שקיעת השמש. צילום: בועז סמוראי
אנשים וכרישים. צוללים מאושרים אחרי צלילה עם מהנה עם כרישי גני המלכה. צילום: בועז סמוראי
במים הפתוחים בקרבת פני המים ניתן לפגוש בכרישים מסוג שונה - כרישי הסילקי - שכשמם כן הם מאד עדינים וחלקים ולמרות גודלם המרשים הם נעים בצורה איטית ולא מאיימת ובדרך כלל הם הכרישים האהובים יותר בקרב הצוללים שמגיעים לבקר בשונית.
בחלק מהצלילות הצוות אוסף שאריות דגים טריים ששימשו להכנת הארוחה ושם אותם בתוך קופסאות מתכת מחוררות כך שהריח שלהם נישא בים ומושך כרישים לאיזור. הם לא מאכילים את הכרישים עד שהצוללים עוזבים את המים, כך שלא יגלו התנהגות אגריסיבית בעוד הצוללים נמצאים בתוך המים.
בצלילות הלילה שמתבצעות בשוניות הרדודות יותר של הריף ניתן לפגוש במגוון דגי השונית הטרופיים ושאר היצורים כמו שרימפים קטנים וחשופיות שמטיילים על הקרקעית בחסות החשיכה וכשמסיימים את הצלילות נגלים שמים מלאים בכוכבים בזכות הריחוק של שונית גני המלכה מכל מקור אור אחר בסביבה.
הספינה אבלון עוגנת בלב לגונת המנגרובים של גני המלכה. צילום: בועז סמוראי
והתודה לקסטרו
באחת מהנסיעות שעשיתי ליעד במהלך העשור האחרון נשארתי לבדי מספר ימים עם הצוות המקומי ועזרתי להם בעבודות תחזוק אתרי הצלילה. תודות למשטר הקומוניסטי שהכריז על היעד כשמורת טבע, עוד בימי פידל קסטרו, היעד הזה השתמר מאד בניגוד לשאר האיים שמסביב לו והעובדה שרק חברה אחת מנהלת את הצלילה בו גורמת לחלוקה טובה של הצוללים בין אתרי הצלילה, כך שלא יגרם לחץ רב מדי עליהם. בנוסף הוקמה מערכת של נקודות קשירה לסירות שמעוגנות אל הקרקעית בכדי למנוע זריקת עוגנים על הריף העדין. ואם כל אלה לא מספקים, הרי שאחת למספר שנים כל אחד מהאתרים מקבל מנוחה מצוללים למשך שנה, בכדי שיכול להתאודד ולשמר את עצמו.
בעבודות התחזוקה שהצטרפתי אליהן יצאנו לסרוק איזור חדש ולהקים בו נקודת עגינה חדשה. באחת מהנקודות קרתה תקלה והחבל המוביל אל נקודת העגינה החדשה נקרע. הספקתי לזנק מעלה ולתפוס אותו ולחבר אותו בחזרה אל נקודת העגינה, תוך כדי זרם מטורף שכמעט וסחף את כל מערך העגינה לפני שהספקנו לחבר ולעגן אותו אל הקרקעית. הצוות שמאד שמח על ההצלה המרשימה החליט באותו ערב, תוך כדי שתיית קובה ליברה, לקרוא לאתר החדש הזה ״שונית סמוראי״. כן, כן - על שמי. ואנקדוטה: ״סמוראי ריף״ - אתר יפהפה עם הרבה אלמוגי מניפה וספוגי מגדל קטנים ואני דואג להגיע ולבקר את האתר הזה מדי שנה.
אלמוג ספוג צהוב גדול וצולל מאושר ברקע. צילום: בועז סמוראי
גני המלכה הוא אחד מיעדי הצלילה הטובים ביותר בעולם והוא משלב בין הפינוק של צלילה במים חמימים וצלולים, שונית עשירה ומגוונת ובעלי חיים גדולים, לגונות מנגרובים שוקקות חיים והרבה אדרנלין אנושי במפגש עם התנינים והכרישים. כל אלה תוך כדי האירוח הלבבי של אנשי המקום הקובנים שילמדו אתכם בערב לרקוד בקצב הסלסה תוך כדי שתיית קוקטייל מקומי כמו קובה – ליברה, מוחיטו או דאייקירי!
עצה חמה: אנא הוסיפו את היעד הזה לרשימה שלכם.
גלריה
