חוף אלמוג

רצועת חוף אלמוג עשירה באתרי צלילה ובשונית אלמוגים חוגרת במלוא תפארתה. מבט מקרוב אל קיר השונית יגלה עולם שלם של יחסי גומלין בין בעלי החיים השונים החיים בצפיפות רבה במקום אחד.

האזור משתרע בין מעגן הסירות של תור-ים, (מול הטקסס ראנץ') ועד למצפה התת-ימי.
רצועת החוף אמנם קצרה (כקילומטר וחצי  אורכה), אך היא בהחלט מגוונת באתרי צלילה. בחלקה הצפוני הוטבעו שתי ספינות, המשמשות כשוניות מלאכותיות וכאטרקציה לצוללים, ובחלקה הדרומי נמצאת שמורת האלמוגים המתאימה גם למשנרקלים.

   
חוף אלמוג עשיר בבלטי אלמוגים גדולים צבעוניים ומלאי חיים וצבע. 

אתר הצלילה הצפוני ביותר בשטח זה הוא אתר הסטי"ל. ספינת טילים בשם סופה שהוטבעה בשנות 
ה 90 של המאה הקודמת. עומק האתר באזור הקרקעית הוא כ 27 מטר אם כי עיקר העניין בצלילה מתקיים באזור הסיפון והתורן בעומקים של 15-20 מטר. במהלך השנים מאז הטבעתה התכסתה הסטי"ל באלמוגים ובעלי חיים רבים חיים בתוכה ובסביבתה.

הטבעת כלי שיט באזורים חוליים אמורה ליצור שונית מלאכותית בלב אזור חולי. זהו תהליך שלוקח שנים רבות מכיוון שאלמוגי האבן גדלים בקצב של סנטימטרים ספורים לשנה בלבד, לכן, את הספינות, שהוטבעו כאן לפני זמן לא רב, מעטרים בעיקר אלמוגים רכים (ריפיוניתאים, שהם חסרי שלד גירני), ורובם בצבעים מרהיבים. אלמוגים אלה מושכים אליהם דגים ממשפחת הקיסריים הניזונים מהם. חדרי הספינות הטבועות מדמים כוכים ומערות בשונית, ובתוכם נמצאים דיירי קבע, המסתתרים בחללים האפלים במשך היום, ויוצאים לטייל על הסיפון ובסביבת הספינה במשך הלילה. עמם נמנים הזהרונים, הברקנים, הגרזינונים, המורנות למיניהן, דקרים,  המגיעים לממדי ענק וסרטנים שונים, ביניהם הסרטן נזירן השושנים, הנוהג לשאת על הקונכייה שאימץ לו למגורי קבע. סרטן זה מצמיד לגב קונכייתו שושנות צורבות המגינות עליו מפני דגים טורפים. בתמורה, זוכות השושנות לשאריות מזון וכמובן הסעה חופשית התורמת לאספקה טרייה של זרם מים נושא פלנקטון. כאשר הסרטן גדל והקונכייה צרה מדי לממדיו, ימצא לו קונכייה אחרת למגוריו, אך לא ישכח להעביר בעדינות גם את השושנות למשכנו החדש.
ואם בספינות טבועות עסקינן, הרי מספיק המראה של גוש המתכת העצום, הנראה ברגע הראשון כצל גדול ומאיים בתוך המים, כדי לגרום לצולל להחסיר פעימה, ולתת לדמיון להשתולל...

דרומה משם משתרע מדרון חולי דל באלמוגים, עד לאזור ספינת היתוש, שהיא למעשה ספינה מסוג נץ שהוטבעה בעומק של כ 35 מטר. ההגעה אליה נעשית מדרום, מכיוון חוף אקווה ספורט, מעט יותר ארוכה מההגעה לסטי"ל, ועלולה להיות מאתגרת בראות גרועה. מפאת עומקו הרב יש לתכנן טוב טוב את הצלילה אליו ולהקפיד על כללי הזהירות בצלילה.
מזרחית לחוף, בניצב למדרון העולה מהיתוש, מצויים שני בלטי אלמוגים בשם סלע 10 וסלע 20 (ע"ש עומקם) והם מסמנים את הדרך להעמיק לכיוון היתוש וחזרה ממנו למים הרדודים.

  
תנינון נח על סיפון הסטי"ל.

מדרום ליתוש משתרע מדרון חולי בו שוכנים הגנונים הזקופים, או בשמם העממי "צלופחי-גן", המציצים זקופים מעל פני החול (עשויים להגיע עד לגובה של כחצי מטר), בחפשם אחר מזון - פלנקטון שיביא עמו הזרם - וייעלמו כהרף עין במחילותיהם בשעת סכנה. עשרות צלופחים אלה נשארים "נטועים" לבדם במחילתם בקרקעית הים כל חייהם, ורק בבוא עונת הרבייה יפגשו הצלופח ושכנתו הצלופחית במחילה משותפת.

מחלקו העליון של המדרון ועד לקו החוף מצויה רצועה חולית רחבה בעומק של כ 2-8 מטר, ובה הוטבעה בשנת 2007 שונית תמר – שונית מלאכותית מבטון אליה הודבקו (נשתלו) אלמוגי אבן. כיום שונית זו מהווה בית לדגים רבים, בעיקר בעלי חיים קטנטנים שהתמקמו בסדקים ובצינורות הדקים שעליה. דיירת בולטת בשונית תמר היא שושנה אדומה נדירה יחסית באילת. חפשו אותה בצידה המזרחי של השונית. בין זרועותיה של שושנת הים הצורבת שוחים דגי השושנון. השושנה נחשבת לבעל-חיים טורף, אך בעת סכנה אמיתית לא יהססו דגי השושנון לחפש מסתור אפילו בתוך קיבתה של המארחת שלהם. 

  
שונית תמר המלאכותית היא בית לאלמוגים ודגים רבים.

בהמשיכנו דרומה נגיע לאתר הצלילה הבא  שהוא שמורת טבע מוכרזת. זוהי שמורה סגורה, מגודרת בחלקה היבשתי והכניסה אליה בתשלום. חלקה הימי של השמורה מסומן במצופים המונעים כניסת צוללים ומשנרקלים לתחומי הלגונה הרדודה בכדי להגן על האלמוגים מפני פגיעות "אנושיות" ולאפשר לשונית להתפתח ללא הפרעה. בתחומי השמורה הסגורה ניתן להיכנס למים (לשנרקל או לצלול) באמצעות אחד משני הגשרים שבה (הדרומי שבהם נסחף בחלקו למים בסופה הדרומית החזקה שהתרחשה במרץ 2020 וטרם תוקן), או דרך 2 כניסות מסודרות מהחוף, אחת בקצה הצפוני של החוף והשנייה בקצהו הדרומי.

שמורה טבע זו כוללת את השונית החוגרת העיקרית באילת והיא מלווה בחלקה המזרחי העמוק יותר  בבלטי אלמוגים מרהיבים, עשירים מאד באלמוגים ובדגים. מבט מקרוב אל קיר השונית מגלה עולם שלם של יחסי גומלין בין בעלי החיים השונים החיים בצפיפות. דייר קבע באזור השמורה הוא הפיקסון, אשר נראה כאילו נלקח מציור צבעוני של פיקסו, מכיוון שאיבריו לא בדיוק במקום הנכון...בחלק גופו האחורי  מצוירת עין מדומה , על מנת לבלבל את הטורפים, בעוד עיניו האמיתיות וראשו נמצאות במרחק ניכר בקדמת הגוף. פיו מוארך במקצת ומרוחק מעט מעיניו וזאת משום שהמזון החביב עליו הוא קיפודי ים ארוכי קוצים ואין לו חשק לקבל קוץ בעין... בשעות החשיכה מוצא לו הפיקסון כוך בסלע, ופותח את ה"נצרה" שעל גבו, זוהי קרן המשמשת לו כעוגן לסלע, ונראה מי יוציא אותו משם עכשיו...

חיי זוגיות נפלאים ניתן למצוא אצל חלק ממיני הפרפרונים, החיים עם בן זוג קבוע כל ימיהם. הם מתעוררים בבוקר יחד, יחד יצאו לאכול פוליפים של אלמוגים ולבלות את כל שעות היום. לעת ערב יחפשו כוך נוח ללילה, ולא ילכו לישון עד שלא יימצאו מקום לינה מתאים לשני בני הזוג. בים-סוף מינים רבים של פרפרונים, כמחציתם מינים ייחודיים לים סוף - פרפרון אפור-לחי, פרפרון האודם ועוד. מבין קרובי הפרפרונים נמצא בשונית דגים מרשימים המתהדרים בשרביטים לבנים וארוכים הנקראים לפיכך שרביטית הלהקות ושרביטית השונית.

זוג שושנונים והשושנה בין זרועותיה הם מתגוררים.

למרגלות קיר השונית ניתן למצוא בלטי אלמוגים אפופי פזיות וכרומיות, מורנות ותמנונים רבים, ואפילו מחבטני ספירים (חתולי-ים), אשר מסתתרים מתחת לסלע, או מחפשים מזונם בתוך החול.

כאשר מתרחקים מעט מקיר השונית ומהבלטים, מגלים כי גם האזור החולי שוקק חיים. יוליות כחולות וגדולות, תפארים, ונצרנים גדולי ממדים תרים אחרי מזונם על הקרקעית. על החול עצמו מסווים עצמם סוליות ("דגי משה רבנו") וזוגות של פגסוס דרקוני (דג בעל מראה מוזר כשל דרקון מכונף זעיר מימדים). באזור זה מנגלים לעיננו גם חורי מחילות של דגי הקברנון, אשר נחפרו עבורם בידי סרטנים עמלים, נקשני המחילות, איתם הם חולקים את משכנם. לעיתים נפגוש כאן גם להקות קטנות של ברקודות משייטות הלוך ושוב בחפשן אחר טרף.

דג חכאי בסמוך לאתר הסטי"ל. 

דיירים אחרים, אשר נדיר יותר לפגוש אותם, הם צבי הים. ישנם מספר צבים אשר קבעו את משכנם באזור העמוק או הרדוד של השמורה. לצבים אלה, מסוג צב-ים קרני, יש נחלות קבועות בקרבת החוף. הם ניזונים כמעט מכל מה שהם מצליחים לתפוס (סרטנים, רכיכות, מדוזות וכו') ולצערנו הם נמצאים בסכנת הכחדה, לכן נדיר לפוגשם.

"עטלף הים", ובשמו העברי טחן נקוד, עשוי לזמן לנו מפגש מאלף נוסף עם בעל חיים נדיר ויפהפה. עטלפי הים נצפים לעתים כשהם מחטטים בקרקעית החולית. הם ניזונים מסרטנים ורכיכות, ומצוידים לשם כך בלסתות חזקות לפיצוח צדפות. אפשר ללוותם בשחייתם המרהיבה, מעין מעוף ציפור תת-ימית, אך יש לזכור, כי להגנתם הם מזוינים בקוצים ארסיים בבסיס הזנב הארוך. 

אתר הצלילה הצפוני בחוף המגודר הוא סלע יהושע – אלו למעשה 2 בלטי אלמוגים גדולים ומלאים באלמוגים, דגים רבים, ותחנות ניקוי קבועות לדגים. דקרים גדולים ותוכינונים מגיעים ל"תחנות ניקוי" קבועות, שם הם זוכים לטיפול מסור מדגי הנקאי הכחולים והקטנים. הללו אינם חוששים לחדור אף אל תוך חלל הזימים הפתוח של הדג, או להיכנס לתוך לועו הפעור של דג טורף כדי לנקות אותו משאריות מזון ומטפילים. עם ניסיון של שנים במקצוע הם "לא עושים טעויות", והלקוחות יודעים להעריך שירות טוב...הסלע נמצא בעומק של כ 6 מטרים, ומעבר לו ניתן להעמיק מזרחה לעבר המדרון העשיר באלמוגים. 

  
וריולה סיסית מסתתרת תחת אלמוג.

דרומה יותר נמצא סלע משה. זהו בלט גדול ומרשים המכוסה כולו באלמוגים צבעוניים. הוא נמצא מול הגשר הדרומי, בעומק של כ 8 מטרים, ומגיע כמעט עד לפני המים. להקות של גרזנית עדינה נראות כמו עננים יפהפיים שוחים בצמוד אליו, וכך גם להקות של פזיות כתומות, ודגים רבים נוספים. גם מכאן ניתן להעמיק מזרחה ולחקור את המדרון המעניין והעשיר של השמורה.

האתר הדרומי ביותר במסגרת השמורה המגודרת הינו הגנים היפניים. בשל מרחקם הרב מנקודת הכניסה למים, ומכיוון שלרוב ישנו במקום זרם דרומי חזק, ונקודת היציאה הבאה מהמים בדרום היא רק בחוף המגדלור המרוחק עד מאוד, צלילה זו נעשית לרוב מסירת צוללים. במקום מקבצי אלמוגים גדולים ויפים הן בעומק הרדוד והן לאורך המדרון, שבחלקו יורד ניצב לעומק רב. 

לסיכום, רצועה זו של חוף אלמוג היא אמנם קצרה אך עשירה באתרי צלילה רבים ומגוונים, ומהווה ללא ספק אחד ממוקדי המשיכה העיקריים מבין אתרי הצלילה והשנירקול באילת.

חוף אלמוג בתחרויות אפסון הים האדום