כאחד ממדריכי הצלילה הראשונים בארץ, התמזל מזלי להכשיר את הדור הבא של המדריכים.
אותם מדריכי הצלילה שהפכו את הצלילה הספורטיבית בארץ למה שהינה היום. לכן, לא הופתעתי כאשר יום אחד, לפני 45 שנה, ביקשו ממני בהתאחדות הצלילה להכשיר בוגר חיל הים, בהסבה להדרכת צלילה ספורטיבית. אותה הסבה כללה ליווי של קורס צלילה לנערים, שאמור היה להיערך בוינגייט, ולכן ביקשתי מאנשי ההתאחדות שאותו בוגר יפגוש אותי שם.
אותם מדריכי הצלילה שהפכו את הצלילה הספורטיבית בארץ למה שהינה היום. לכן, לא הופתעתי כאשר יום אחד, לפני 45 שנה, ביקשו ממני בהתאחדות הצלילה להכשיר בוגר חיל הים, בהסבה להדרכת צלילה ספורטיבית. אותה הסבה כללה ליווי של קורס צלילה לנערים, שאמור היה להיערך בוינגייט, ולכן ביקשתי מאנשי ההתאחדות שאותו בוגר יפגוש אותי שם.
ביום הראשון לקורס, ביקשתי מאחד הנערים שעברו בסביבה, לעזור לי לפרוק את מכלי הצלילה מהרכב ולהביאם לבריכה בעודי מכין לעצמי קפה. לאחר שהשלים את המטלה, שאלתי את הנער אם הוא מתרגש ללמוד לצלול, ומה רמת השחייה שלו לפני שהוא מתחיל את הכשרת הצולל הבסיסית שלו.
להפתעתי הרבה, צחק הנער וענה לי שיצא לו לשחות פה ושם, והוא כאן כדי ללמוד להדריך צוללים ולא כדי ללמוד לצלול. אותו "נער״, כמובן, היה ניר אבני, בוגר חיל הים, שהגיע לצורך ההסבה שלו להדרכת צלילה. כפי שגיליתי מאוחר יותר, מראהו הצעיר של ניר כמו גם התנהגותו הצנועה, עמדו בניגוד בולט למגוון כישוריו ולמקצועיותו הרבה.
כך החל שיתוף הפעולה בינינו שנמשך שנים רבות. ניר החל לעבוד כמדריך צלילה צעיר במרכז הצלילה בסידנא עלי ועם הזמן הפך למדריך ראשי ולמנהל מרכזי הצלילה של ׳צוללי ים סוף׳ בשארם א-שייח ובאילת. היו אלה שנות ה- 70 והצלילה בסיני הייתה בחיתוליה. היה לנו עוד הרבה מה ללמוד על הדרכת צלילה, על ים סוף ועל בעלי החיים שבו, על יופיו הרב, לצד הסכנות הטמונות בו.
מהרגע הראשון התרשמתי מניר, מגישתו החכמה והחיובית, מהאכפתיות והאנושיות שבו, לצד הקפדתו על אחריות ועל מצוינות בכל מה שהוא והצוות שלו נגעו. עבדנו זה לצד זה ולא יכולתי לבקש עמית טוב יותר ממנו בצוות ׳צוללי ים סוף׳ בתקופה החלוצית הזו של מחקר ושל הישגים.
אחרי שניהל ניר את מרכז הצלילה בשארם, הוא הקים וניהל את מרכז ׳צוללי ים סוף׳ באילת במלון הקראוון הישן (לימים מועדון הצלילה ׳מנטה׳) ואז המשיך לניהול מרכז הצלילה ׳אקווה ספורט׳ ולבסוף להקמה ולניהול מרכזי הצלילה של ׳קבוצת ריף׳.
בכל מקום בו עבד, היה ניר סמל למצוינות, ליושרה ולדאגה לעמיתיו העובדים וגם ללקוחות ותרומתו לפיתוח הדרכת הצלילה ולבטיחות בצלילה בענף הצלילה הישראלי הותירו את חותמן גם עבור הדורות הבאים.
החדשות על לכתו של ניר בטרם עת, הגיעו לרבים מעמיתיו וחבריו בארץ ובעולם ויצרו בנו תחושת עצב ואובדן גדולים. קהילת הצוללים שלנו איבדה חבר יקר ומשמעותי.
למדתי מניר לא פחות מאשר לימדתי אותו, נהנתי לפגוש בו לאורך תחנות החיים השונות: עבודה משותפת, לחזות בו פורש כנפיים מבחינה מקצועית, מקים משפחה, מתבסס באילת ורוקם חזון למציאות. הוא יחסר לי ולעוד רבים.
יהי זכרו ברוך.
