"כאשר הוזמנו להציג בתערוכת הצילום הפוטוקינה של שנת 2010, לא היה לנו ספק שעלינו להפיק משהו שונה, משהו וואו, משהוא שאנשים לא ישכחו. הרעיון שהעליתי: בואו ונבצע, לראשונה בעולם, שידור חי של וידאו באיכות HD מתחת למים באילת כשבקצה שני של הקו – התערוכה בגרמניה. מטורף, לא? האנשים הראשונים עימם התייעצתי אמרו לי חד וחלק שאני משוגע”. הדובר הוא דוד (פילו) פילוסוף, מו״ל מגזין הצלילה iDive, צלם בעל שם עולמי והכי חשוב: יזם בנשמתו (וכן, גם הרפתקן ידוע).
 
 
 
״הבדיקות היו מורכבות וכללו הרבה מאד שאלות ומעט תשובות, עקב העובדה שפרויקט ברמה שכזו עם מורכבות טכנית כה גבוהה, טרם בוצע בעולם בעבר. היה ברור לי שלאורך כל הדרך מהמצלמה התת ימית באילת ועד למקרן של Epson בעמדת ההקרנה, התמונה חייבת לעבור ב-HD, ולא הייתי מוכן להתפשר על הקלטה וצילום שאינם בזמן אמת. דרישות אלו גרמו לכאבי ראש לא מעטים והיה עלינו למצוא פתרונות שונים; כיצד מחברים את הציוד שנמצא מתחת למים לשטח (איזה סוג כבלים, כיצד מעבירים מאות מטרים של כבלים מעומק של 20 מטר מתחת למים ועד לניידת השידור), כיצד מעבירים את הווידאו מחוץ לאילת כולל לחו”ל, (לווין, אינטרנט) בשידור חי, כיצד מתמודדים עם העובדה שאין צילומים חוזרים, או תיקון הצילום כתוצאה מתאורה לא נכונה או מים עכורים. כיצד אנחנו מתקשרים עם הצלמים והבמאי הנמצאים מתחת למים ועוד׳... 
 
 
ניידת הלויין של חב' סטלינק  
בשלב זה התייעצתי עם מומחים בתחום, כולל מיכאל ברנס, העורך של אתר AV, עם צלמים מהשטח ועם הצוות של חברת "סאטלינק", שסיפקה את ניידת השידור והלוויין. הבעיה העיקרית הייתה התקשורת -  כיצד ניתן להוריד ציוד צלילה מתחת למים. לשם כך ערכנו בחינה ופגישות אין סופיות עם בזק כדי לבחון את נושא התקשורת הקווית (אינטרנט) וכן פגישות עם סאטלינק לבדיקת נושא התקשורת עם הלוויינים. לא פחות בעיה הייתה איתור אתר הצילום... האתר היה צריך להיות נגיש וגם שיכלול משהו "נוסף", למעט החוויה של צילום מתחת למים וכן שיהיה גם נגיש. לאחר בחינות לא מעטות נבחרה הספינה הטרופה ה"סופה", שנמצאת מול חוף אלמוג, כשסיפון הספינה ממוקם בעומק 20 מטר מתחת לפני הים.
 
 
צילומי הוידאו הועברו און ליין מהמצלמות התת מימיות באמצעות כבלים ומגברים לניידת השידור ובאמצעות הלויין לפוטוקינה בגרמניה 

אתגר לא קטן
“כשפילו פנה אלינו בדרישה, לא היה לי ספק כי קיים כאן אתגר טכנולוגי”, אומר שרון שדה, מנהל מחלקת הפקות בחברת סאטלינק. ״אחד האתגרים היה כיצד ניתן להעביר אות למרחק של 300 מטר, כאשר ניתן להעביר אות HD למרחק מכסימלי של 100 מטר בלבד בכבל קואקס ועוד במים... אחת הבדיקות הראשונות שביצענו הייתה להעביר את האות באמצעות סיבים אופטיים, אבל, פתרון זה היה יקר מאד והתבסס על כבל אחד ואם כבל זה היה נקרע לא היה לנו כל גיבוי.
לאחר לבטים נבחרה טכנולוגיית העברה (Asynchronous serial interface) ASI, שהוא תקן בינלאומי להזרמת נתונים בפורמט MPEG. התוצר הסופי הינו בפורמט MPEG2 או MPEG4. באמצעות טכנולוגיה זו ניתן להעביר אות וידאו ואות סאונד ביחד, בתדר נמוך, ללא פגיעה באיכות התמונה, או הקול.
 דניאל מצויד במסיכת שידור וכבלי חיבור לניידת השידור מוכן לירידה למים
 
כדי להשתמש בטכנולוגיה זו שילבנו דוחסים שמוקמו על סירה שמוקמה מעל אתר הצלילה, שהיה בעומק של 20 מטר מתחת למים. הדוחסים היו של חברת Tandberg מדגם E5782 והם דחסו את האות שהגיע מתחת למים לפורמט של MPEG4. כל מצלמה חוברה עם כבל אחד שהגיע לדוחס, המיקרופון של שרון רייניס, הקריינית, גם הוא התחבר לדוחס, ומשם העברנו צמת כבלים שכללה 2 כבלים וידאו + 4 אודיו.

עקב העובדה שהמרחק לניידת, שהייתה ממוקמת על החוף, היה למעלה מ-300 מטר, חששנו שהכבל ישקע במים ועל מנת לפתור בעיה זו קשרנו את הכבל ללמעלה מ-150 מצופים, כך שכל 2 מטר הוצב מצוף״. 
 
 
 
שני צלמים, שרון ריניס הקרינית, צולל מנשים, דוגמנית ושני אנשי תאורה . סט צילום אופייני 
 
מ”מסכת השידור”, מסכת צלילה שיש בתוכה מיקרופון ואוזניה, עלו שני סטים של כבלים לסירה ושימשו את הקריינית להעביר את חווית הצלילה לצופים בארץ ובגרמניה. המסכה משמשת ביום יום כציוד מקצועי בעבודות ימיות באסדות קידוח ותיקון ספינות מתחת למים.  “כל האותות הוזנו לתוך ניידת השידור. בניידת השתמשנו בפורסים מדגם RX 8200 של חברת Tandberg שהפיקו אות HD SDI האות הוזן לתוך מערבל תמונה מדגם BRS-200 של חברת Sony והבמאי קבע את הניתוב. מערכת הדיבור התת ימית לצולל הייתה בעייתית. בתחילה כשדיברנו באוזניה לצולל, הקול חזר דרך המיקרופון של הצולל, דבר שהפריע לדיבור חופשי. ישבנו כל הלילה עד שפתרנו את הבעיה והפרדנו את מנגנון השמע והדיבור לצולל לשתי מערכות דיבור ושמע נפרדות”, מספר שרון. ״לאחר ניתוב התמונה והסאונד האות הוזן לתוך מערבלים ושודר באמצעות הניידת שלנו לשני לווינים, הראשון AMOS 5I עבור תל אביב, וללוין Atlantic Bird 2   עבור השידור לגרמניה. השידור בוצע בפורמט DVB-S2 כמובן באיכות  HD.

 
מסיכת השידור שהגיעה מיפן עם מערכת דיבור אמריקאית 
 
כדי להפיק את התאורה הנכונה מתחת למים השתמשנו בתאורת LED. במהלך הצילומים מספר צוללים הקיפו את אתר הצילומים וסייעו לתאורה של הספינה באמצעות פנסי LED של חברת Light & Motion. שידור הניסיון הראשון כלל מסיבה ובה רקדנית בלט, מעודדות, נגן גיטרה, גיישה ושחקן כדורגל.
 
 
ביום השני של השידורים פילו החליט לעלות מדרגה דרמתית נוספת והוחלט לבצע בשידור חי הדמייה של השדרנית התת ימית - שרון ריינס כשהיא עולה בלהבות מהספינה הטרופה. כדי ליצור את ההדמיה גיא יעקובי נכנס לחדר המנועים, מצוייד במכלי אוויר על מנת להפיק כמות גדולה של בועות אוויר. אנשי צוות נוספים פיזרו 6 פנסי LED שהאירו את הבועות באור אדום. עם האות גיא החל בשחרור הבועות, התאורה הופעלה, אנדי נתן את האות, השדרנית נכנסה לפריים וכל מה שנישאר היה רק לצלם״.
 
 
“הייתה לי חוויה מטורפת לעבוד עם חבורה של מקצועניים שכללה את צוות השידור והלויין של סאטלינק, משה גוטמן, שהיה אחראי על מסכות השידור שאפשרו תקשורת מתחת למים, מועדוני הצלילה מנטה, מרינה דייברס, אקווה ספורט ומועדון דיפ סיאם, לצוות הצלמים הישראלים איתן נאדל ויונתן ניר, העורך-במאי רם גיל, הצלמים שהגיעו מחו"ל, גוליה ההונגרי ואנדי הגרמני, בודו, טכנאי מארזי המצלמות שהגיע מגרמניה לתת גיבוי בעת ההפקה, וזה המקום לתודות מיוחדות לקריינית ומנהלת ההפקה שרון רייניס וצוות השחקנים הגר כהן, אריאלה, דוד, יעל וגיא יעקובי ששימשו גם כעוזרי צלמים ותאורנים. עבודת צוות ושיתוף פעולה בין מקצוענים הביאו להצלחת הפרוייקט”, מסכם פילו.