התקווה שקעה לה בלב ים

תרועת האשכבה נשמעה עד אחרון הבתים של לרנקה, בחלקו הצפוני של מפרץ לרנקה, מול רצועת המלונות החדשה שהולכת ונבנית במקום. עשרות הספינות שניצבו במעגל סביב אחותן השוקעת לה במהירות אל המצולות, התחרו האחת בשנייה מי צופרת חזק יותר והרבה יותר. אל הרעש נלוו קריאות ההתפעלות של מאות האנשים שבילו את השעות הראשונות של בוקר שבת, במקום בקריאת עיתונים, בשהייה על כלי שייט, מתנדנד קלות, בלב ים, בציפייה דרוכה לטביעה.

ה״אלפידה״ (ELPIDA), ובעברית ״התקווה״

כמה שעות קודם, המרינה של לרנקה המתה אנשים. חלקם לבושי חליפות מדוגמים ושמלות פאר וחלקם נצמדו לסגנון המקובל על צוללים בעולם, באשר הם: קז׳ואל חופשי חופשי, שיכול לכלול משארוואל זרוק ועד חליפת צלילה שראתה כבר ימים יפים יותר. לחבורה נצטרפו עיתונאים מכל קצוות אירופה, אורחי משרד התיירות הקפריסאי, צלמי טלויזיה ואפילו מספר סלבריטאים מקומיים. הסיבה להתכנסות: להצטרף לחגיגה של צירוף ריף מלאכותי – בעומק אידיאלי לצלילה של 30 מטר - לעולם הצלילה הקפריסאי.

הפלגה לא ארוכה הביאה את החוגגים למרכז המפרץ, שם חיכתה בסבלנות ׳כלת׳ השמחה – ה״אלפידה״ (ELPIDA), ובעברית ״התקווה״ ה״אלפידה״ (63 מטרים אורכה), שהתחילה את הקריירה שלה כספינת משא והיא הולכת לסיימה כריף מלאכותי, לשמחת הדגה, הצומח הימי וכמובן הצוללים.

Dinos Leficaritis נשיא מועצת התיירות הקפריסאי

על הספינה התרוצצו לאמעט אנשים לבושי סרבלי עבודה ובמים לצידה עשו צוללים את ההכנות האחרונות להטבעה, כשהם משחררים את הפתחים שנפערו בדפנות ומכוונים את צינורות המים שיזרימו אלפי גלונים של מי ים לקרביה. דינוס לפיקאריטיס (Dinos Leficaritis) נשיא מועצת התיירות הקפריסאי הסתובב על אחת הספינות המלוות בגאווה רבה כשהוא לא מסתיר את החיוך. לדבריו, 60 אלף צוללים מגיעים מדי שנה לאזור כשחלקם הגדול כבר צלל לא מעט פעמים על ה״זנוביה״ האגדית שטבעה לא רחוק משם, וצריך היה לחשוב על פתיחת עוד אתרי צלילה שימשכו את הקהל הצולל. ״היתה לא מעט ביורוקטיה מעורבת״, הוא אומר, ״אבל, כל הגופים המעורבים באו ברוח טובה וברצון עז לאפשר את ההטבעה הזו. כולם כולם, מראש עיריית לרנקה ועד שר התיירות ושר החקלאות, הבינו את הצורך ואת חשיבות הנושא. הרעיון עלה לראשונה לפני שלוש שנים וההכנה של הספינה לקחה מספר חודשים של עבודה סביב השעון – והתוצאה להערכתנו תהיה מרשימה ביותר ותעלה בעשרות אחוזים את מספר התיירים שיגיעו לכאן אלינו ליהנות מהתוצאה. לרנקה הולכת להיות אחד מיעדי הצלילה המובילים באירופה״.

Costas Kadis שר החקלאות הקפריסאי

את הרעיון הראשון הגה שר החקלאות והפיתוח האזורי, קוסטאס קאדיס (Costas Kadis), וככל הנראה המרואיין המחוזר ביותר בהפלגה. ״יש לנו כאן פרוייקט פיתוח בר קיימא קלאסי״, אמר קאדיס למגזין IDive. ״הפרוייקט תורם להעשרת הסביבה הימית ולהגנה על הגיוון ובו בזמן מעשיר משמעותית את התיירות ואת הפעילות הכלכלית באזור כולו״. קאדיס ציין עוד כי ה׳אלפידה׳ היא כלי השייט החמישי במספר שהוטבע עד היום באזור ים קפריסין כתשתיות לריפים מלאכותיים – וגם הגדול ביותר – וכי לאחר כמה ימים מתוכננת גם הטבעה של כלי שייט נוסף, ה- LEF1 , שאורכה 15.5 מטר, שאמורים להטביעה בעומק של 13 מטר בלבד, מה שיאפשר גם למשנרקלים לצלול ולצפות בריף המלאכותי שיווצר במקום. הספינה נתרמה על ידי חברת לפקאריטיס, כחלק מהמחוייבות שלה לסביבה והיא מיועדת לשכון באזור Voroklini. כלי שייט אחרים הוטבעו מול חופי קפריסין באיזור Dasoudi ו- Amathus מול חופי לימסול, מול חופי Protaras ובאזור Geroskipou.

הציפיות הן כי הריפים החדשים יהוו משכן מגן ללא מעט זני דגים וצמחייה ימית. לדברי קאדיס, ריפים מלאכותיים יוצרים הזדמנויות לפיתוח בר קיימא על ידי קידום תיירות צלילה ואף מעודדים מחקר מדעי. על פי הדיווחים, פרוייקט הריפים המלאכותיים בקפריסין יעלה עד סיומו סכום של מעל 2.2 מיליון אירו וכי הוא חלק ממיזם שנקרא Thalassa scheme, שכשלושה רבעים מתקציבו מגיעים מהאיחוד האירופאי.

ממעוף הציפור

ה״אלפידה״ יורדת למשכנה החדש

וכך, שעות לאחר ההתמקמות וצפייה בספינה הענקית שנוטה לאט לאט לאט על צידה, החלו המים להציף את האלפידה דרך החלונות והחורים שנקדחו בצידה. בשלב מסויים, כשעברו המים את גובה הסיפון האחורי, העסק החל לדהור קדימה במהירות מפחידה ותוך דקותיים נשאר רק קצף גלים מהספינה הענקית והרעש שמסביב הרקיע שחקים. כעת, לא נותר אלא לחכות, בקנאה רבה, לגורמים המתאימים שיקומו וירימו את הכפפה למיזמים דומים גם בחופי ישראל.

הזנוביה

נכון. קשה למצוא עוד אתרי צלילה כה מרגשים כ״זנוביה״. שבת. 7 ביוני 1980. ספינת המשא ה"זנוביה" Zenobia)) עשתה את דרכה לנמל לרנקה. הספינה מסוג ספינות המשא השוודיות שזכו לשם "רו-רו" (Roll on Roll off) הובילה כלי רכב כבדים, בעיקר משאיות וציוד תעשייתי נוסף. לפתע, ללא כל התרעה מוקדמת, החלו המערכות הממוחשבות של מכלי הציפה לגלות כשל בתפקוד. מה בדיוק קרה שם, לא ממש ברור עד היום. חלק מהסברות טוען לבעיה במחשבי הספינה, שהפסיקו לפעול ואו קרסו, ואילו לא מעט שוחרי תוכניות הקונספירציה הגלובליות מוכנים להשבע כי מדובר היה דווקא במעשה חבלה מתוחכם שביצע, מי אם לא, המוסד הישראלי. על פי הסברה הזו, הספינה הובילה כלי נשק ואולי אפילו אורניום, שהיו אמורים למצוא את דרכם לידיים סוריות. על עובדה אחת אי אפשר להתווכח. התוצאה עבור הספינה היתה קטלנית. תוך זמן קצר היא טבעה על כל ציודה.

הספינה, על 100,000 הטונות שלה, כשבבטנה מעל 100 משאיות, מסוג מרצדס, סקניה, דאף ווולוו, מפגינה אורך של 178 מטר. היא שוכבת כיום על צידה. את המראה המרשים הזה ניתן לראות כשהים צלול - והוא בדרך כלל כזה, כבר מלמעלה.

הצלילה מתחילה למעשה בעומק 18 מטר, כשעומק הקרקעית מגיע ל-42 מטר. כך, גם צוללים מתחילים שזו להם אחת מצלילותיהם הראשונות וגם מנוסים ביותר, שזכו לעבור קורסי ספינות טבועות, יכולים להנות מהצלילה. לצוללים מהסוג השני, נכונה חווייה - ישיבה בתוך קבינה של משאית, בעומק עשרות מטרים מתחת לפני המים. עם זאת, חשוב להזהיר את מי שמתכוון להגיע למקום לעבור חוייה זו: מומלץ שלא להכנס למשאיות ובוודאי שלא לשחות מתחתן, שכן הללו, במשקל 40 טון האחת, מחוזקות למקומן בכבל מתכת שבמשך השנים מאבד מתכונותיו. החלונות, אגב, נפרצו בכוח שנים מספר לאחר ההטבעה, כדי לאפשר לכוחות הצלה לחלץ מספר צוללים שנלכדו בפנים ללא יכולת יציאה.

ככל שמתקרבים לזנוביה היא נראית מרשימה יותר ויותר. קל מאוד לדמיין את הענק הזה משייט לו על פני המים. כעת הוא מונח בשקט על צידו. הפרופלור משמש כאתר צילום פופולרי, והמשאיות, שרובן עדיין קשורות למקומן, מהוות תפאורה לא רעה בכלל לכך. אם מדברים על פסגות, הרי שהצלילה לזנוביה בהחלט מהווה צלילה שכזו.

למחרת צוללים ל״אלפידה״

Photo by: Ivana Orlovic Kranjc

Photo by:Ivana Orlovic Kranjc

Photo by: Ivana Orlovic Kranjc

Photo by: Janez Kranjc

התקווה שקעה לה בלב ים

ממעוף הציפור

עוד בגיליון