כן, כן. תתחילו להתרגל מחדש לברכה הזו, ולתרגל קצת את הערבית לפני חופשת הצלילות הבאה. אחרי כמעט שנה עם תמרור: "אין מעבר" רבע שעה דרומה מאילת – בקרוב נוכל לחזור לאתרי הצלילה המופלאים של חופי הים האדום בסיני. לא מכבר זכתה קהילת "אוהבי סיני" לניצחון משפטי משמעותי. לאחר מאבק של שמונה חודשים, עצומות, מחאות, שאילתות בכנסת, מכתבים לשר הפנים ושתי עתירות לבג"ץ – הבינה הממשלה את מה שרמזו לה שופטי העליון – וביטלה את צו שר הפנים שסגר את מעבר הגבול בטאבה ליציאת ישראלים לדרום סיני.
שני המפרצים בהישג יד. פסגת ג'בל צ'בע (סבח)
כזכור, כבר בתחילת משבר הקורונה נקבעה (ב-8/3/20) חובת בידוד לחוזרים מחו"ל. אולם לא כולם זוכרים כי עשרה ימים לאחר מכן, ב-18/3/20 קבע שר הפנים, אריה דרעי, סייג להיתר הכללי ליציאה למצרים – וקבע כי אזרח או תושב ישראל לא יוכל לצאת לשם דרך מעבר הגבול בטאבה. כמעט בבת אחת התרוקנה סיני מהישראלים שכה אוהבים לרדת אליה, ברגל וברכב. מתי מעט, ברי מזל – הספיקו להישאר שם גם כשמצרים עצמה סגרה את גבולותיה בתחילת אפריל 2020, והמשיכו להעלות תמונות, סרטוני וידאו ודרישות שלום לקבוצת אוהבי סיני בפייסבוק.
חיוכים על רקע ראס מוחמד צילום: בועז סמוראי
נקי מקורונה
כשהודיעה מצרים באמצע יוני, כי ב-1 ביולי תפתח מחדש את דרום סיני כמחוז תיירותי נקי מקורונה (הרבה לפני שישראל השכילה להגדיר "איים ירוקים" לתיירות), היה זה סימן עבורנו לדרוש את פתיחת מעבר הגבול והחזרת זכות היסוד החוקתית של חופש התנועה לאזרחי ישראל. באותה תקופה, השמיים היו פתוחים, לטוס לחו"ל יכולת בקלות – אך מאוהבי סיני נמנעה האפשרות לחצות רגלית לסיני – והמכורים לחצי האי מצאו דרכים עוקפות, בצורת טיסות קונקשן מנתב"ג לשארם א-שייח' דרך איסטנבול. האבסורד היה, כי את הדרך חזרה לארץ יכולנו לעשות ברגל – דרך מעבר טאבה. הגבול המשיך לתפקד: הוא היה פתוח ליציאת תיירים, תושבי חוץ, דרכו לסיני, אבל ישראלים יכלו רק להיכנס, ולא לצאת.
לאחר חודש וחצי של התעלמות מופגנת ו-"לך ושוב" מול משרד הפנים, הגשנו ב-6 באוגוסט – 120 עותרות ועותרים מקהילת "אוהבי סיני" – עתירה לבג"ץ. הטיעון המשפטי היה קצר ופשוט: צו שר הפנים – שלא היה חלק מחקיקת הקורונה ותקנות לשעת חירום – פגע בצורה לא מידתית ומעבר לנדרש בסעיף 6א לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע: "כל אדם חופשי לצאת מישראל". באופן לא מפתיע, עמדת משרד הבריאות שהוגשה לבית המשפט בסוף אותו חודש קבעה במפורש כי אין מניעה בריאותית לצאת לסיני, בכפוף לכך שהחוזרים ייכנסו לבידוד בעת שובם לארץ. נראה היה כי למרות שהחופש הגדול כבר נגמר, לפחות בחגי תשרי נוכל לחזור ולצלול בבלו-הול והקניון בדהב, בראס מוחמד ומיצרי טיראן.
ריחוף בפארש אליהו, בעלייה להר סיני
ואז החל מחול השדים: ב-2 בספטמבר זעקו כותרות בעיתון: שר הבריאות זועם על בכירת משרדו, שהמליצה לפתוח את הגבול לסיני מבלי להתייעץ איתו. בראיון ברדיו גלי ישראל חשף הכתב, איציק מצרפי סקופ: בכיר בש"ס סיפר לו כי עד שלא יאפשרו לחסידי ברסלב לטוס לאומן לקראת ראש השנה – השר דרעי לא יפתח את סיני!
עם עליית התחלואה בקורונה וההכרזה על כניסה לסגר כללי, הודיעה המדינה לבג"ץ כי רק בתום הסגר – מייד אחרי סוכות – יקיים שר הפנים דיון נוסף בנושא מעבר הגבול לסיני, וביקשה לדחות את העתירה על הסף. למחרת ראש השנה, קיבל השופט את עמדת המדינה. הוא פסק הוצאות לטובת העותרים תוך שהוא מציין כי רק בזכות הגשת העתירה, נדרש שר הפנים לבחון את נושא פתיחת מעבר הגבול, וכי אם המדינה לא תעמוד בהתחייבותה לבחון את הנושא שוב בתום הסגר, נוכל להגיש עתירה חדשה.
מעל פארש אבו מחשור, ההר הגבוה
הפרקליטות מורחת זמן
ושוב חיכינו – הסגר הוארך, דיון במשרד הפנים לא התקיים אלא ב-5 בנובמבר, עת יצאה הודעה לתקשורת: השר דרעי החליט לפתוח את מעבר הגבול לירדן (שהיה סגור גם הוא עד אז), ולגבי טאבה – הורה לגורמים המתאימים לתאם את הפתיחה עם המצרים, ולעדכן אותו בתוך שבועיים על מנת שיודיע על כך בחגיגיות. בתקשורת דיווחו בהתרגשות כי פותחים את סיני. בכל הערוצים שודרו כתבות מחמיאות לחופים הנפלאים, בתי המלון המפנקים והזמנות לטיולים ונופשים בחנוכה כבר החלו לזרום. רק שדבר לא קרה. הגבול לא נפתח. חברת הכנסת מרב מיכאלי הגישה שאילתה לשר הפנים. מעל 2,000 מאוהבי סיני חתמו על מכתב פומבי לשר – אך ללא הועיל. ושוב הגשנו עתירה לבג"ץ. ושוב מרחה הפרקליטות את הזמן עם בקשות ארכה, דחיות למועד הדיון שנקבע מחדש שוב ושוב.
עד שלפני שלושה שבועות, ב- 10/2/21, התקיים דיון בפני הרכב של שלושה שופטי העליון. בדיון הציגה הפרקליטות תקנות שהותקנו לילה קודם, מכוח חוק הקורונה הגדול – ולמעשה סגרו את נתב"ג לחלוטין, אך באופן מפתיע הותירו את האפשרות לצאת ולהיכנס דרך מעבר הגבול עם ירדן. השופטים התרעמו על כך שירדן פתוחה וסיני לא, והעבירו מסר ברור לפרקליטות המדינה: צו שר הפנים מחודש מרץ, לפיו מעבר טאבה סגור בכיוון החוצה לישראלים בלבד – אין לו תוקף חוקי. השופטים רמזו כי בדעתם לתת צו על תנאי, והורו לפרקליטות להגיש הודעה מעודכנת לגבי תקנות הקורונה בתוך עשרה ימים – מועד פקיעת תוקפן.
ב-21/2/21 הודיעה הפרקליטות כי הממשלה האריכה את תוקף התקנות עד ל-5/3. אולם, יומיים לאחר מכן, יצאה הודעה בילקוט הפרסומים של מדינת ישראל: שר הפנים ביטל את הסייג שקבע בחודש מרץ – אוהבי סיני ניצחו!
ג'בל מחרום, רמת אבן החול של מזרח סיני
נכון למועד כתיבת שורות אלו, הכניסה והיציאה ממדינת ישראל מותרת רק דרך הנמלים הימיים, נתב"ג ומעבר הגבול נהר הירדן (רק פעמיים בשבוע, לשעתיים כל פעם). כל כניסה ויציאה מותנית באישור של ועדת החריגים – וכפי שבוודאי קראת בעיתונים ושמעת ברדיו – ישנן למעלה מ-100,000 בקשות של ישראלים שנתקעו בחו"ל. המצב הבלתי נתפש הזה, בו אזרחים אינם יכולים לשוב לביתם בגלל מדיניות כושלת את ממשלה שאיבדה את הבלמים – יצר אירוע מעניין מאד דווקא מכיוון סיני. בג"ץ נוסף הוגש על ידי אחד מחברי הקהילה ש"נתקע" בשארם א-שייח', לאחר שהגיע לשם מאיטליה לחופשת צלילות לפני שיחזור לישראל. לעתירה ביקשו להצטרף עשרה ישראלים נוספים, שהגיעו לסיני במועדים שונים דרך טורקיה ואפילו אחרי ספארי צלילות באיים המלדיביים – משום שבהעדר מקומות על טיסת החילוץ היומית מפרנקפורט, האופציה הפשוטה והברורה הייתה לחזור דרך סיני ומעבר טאבה.
דרעי שוב מפתיע
אלא שבסוף ינואר, הודיע שר הפנים דרעי כי גם הכניסה של ישראלים מסיני חזרה דרך אילת – אסורה! זה לא הפריע לו (כפי שנחשף בחדשות ערוץ 13) לעשות להפעיל את סמכותו באופן של העדפה פסולה ולהביא לכך שמעבר טאבה נפתח בשישי בערב, 4/2/21 בשקט בשקט – עבור 8 בני משפחתו של הרב ארוש, המקורב לאריה דרעי, אשר חזרו מהילולה במרוקו. בהעדר מקום על טיסות חילוץ, הגיעו המקורבים לטורקיה ומשם לסיני – ובזמן שאזרחים "רגילים" נענו בשלילה כשפנו למעבר הגבול בטאבה וביקשו להיכנס – המיוחסים שהשר דרעי רצה ביקרם, נכנסו ללא קושי. עם חשיפת הפרשה, פנתה התנועה לאיכות השלטון בדרישה אל היועמ"ש מנדלבליט לפתוח בחקירה פלילית כנגד שר הפנים. גם את סיפור הפרוטקציה הפסולה הזו צירפנו לכתב העתירה לבית המשפט העליון.
מפרץ מעאגנה, צפונית לנואייבה
בשבוע שעבר, לאחר הגשת העתירה, פנינו אל רה"מ החליפי, בני גנץ – המחזיק גם בתיק המשפטים. גנץ הבין את חומרת האירוע וכמו שהוכיח לאורך כל ימיה הקצרים של ממשלת האחדות כי הוא שומר הדמוקרטיה וזכויות האזרח – נשכב מייד על הגדר עבור אוהבי סיני. בישיבת הממשלה לפני שבוע שם את הנושא על השולחן – וקיבל את הסכמתם של שר הפנים והמל"ל, כי ישראלים בסיני שירצו לחזור לארץ יוכלו לעשות זאת דרך גבול טאבה, ולא כפי שוועדת החריגים דרשה מהם: למצוא שלוש טיסות שארם-איסטנבול-פרנקפורט-נתב"ג. יום לאחר מכן, בתגובה מקדמית של 30 עמודים, שמסרה המדינה לבג"ץ קצת לפני חצות, נכתב בעמוד השני: "לפני שעה קלה התקבלה התייחסות מטעם המטה לביטחון לאומי לבקשת משרד הפנים; שבעקבותיה יבחנו הגורמים הרלבנטיים תיקון לתקנות הגבלת היציאה והכניסה. למותר לציין כי המשיבים יעדכנו את בית המשפט הנכבד אם אכן יוחלט לתקן את התקנות כאמור."
המסקנה שלנו מהמאבק הארוך והמתיש היה, כי בד בבד עם מאבק משפטי ופרלמנטרי, הדרך המהירה והיעילה ביותר להביא לשינוי כאן במדינה – היא דרך הרשות המבצעת. במהלך החודשיים האחרונים יזמנו מפגשים וישיבות עם מספר מפלגות שלטון או כאלו שירכיבו את הממשלה הבאה. כולם אנשים נהדרים – אך את הכובע אנו מורידים בפני בני גנץ ואנשי כחול-לבן, שנרתמו במהירות וביעילות לעזור לאוהבי סיני ולפתוח את הגבול עבור אזרחים בצרה.
חיוך רחב בדרך לסיני
וכעת לענייננו: לכשיפוג תוקפן של התקנות, וביחד פתיחת נתב"ג לטיסות סדירות אינשאללה – צפויה נהירה של ישראלים בחזרה למקום האהוב כל כך. טיולים בהר הגבוה, צלילות מהחוף, נופשים בבתי מלון וחושות – הביקוש עצום והמקומות הפופולריים כבר הולכים ונתפסים. כשהקורונה מכה בעולם מסביב, ובהעדר יעדים לחופשות ונופש – דרום סיני היא החו"ל הכי זול, בריא וקרוב שבנמצא – והישראלים יודעים זאת היטב. כפי שהוזכר למעלה – דרום סיני נחשב מחוז "ירוק" ונקי מקורונה, והמצרים מקפידים לשמור עליו ככזה, באמצעות כללי זהירות ("תו סגול" מקומי) ודרישת בדיקת קורונה עדכנית מכל תייר נכנס.
• הכותב, גיא שילה, עורך דין במקצועו, הוא מנהל קהילת "אוהבי סיני" בפייסבוק, המונה למעלה מ-140,000 ישראלים. לסיני הגיע לראשונה בגיל 4, בטיסה מאילת לשדה התעופה "הר סיני" ליד סנטה קתרינה – ומאז לא הפסיק לחזור ולבקר בסיני ברציפות לאורך השנים. בעבר הדריך צלילה בד'הב ושארם א-שייח', עד לדרגת מדריך מערכות סגורות של IANTD. בשנים האחרונות מתמקד בהובלת קבוצות מטיילים לטרקים בהרי סיני. עוד על כך באתר האינטרנט של ״אוהבי סיני״.
