30 מתנדבים, 6 חודשי תכנון ועשרות שיתופי פעולה התרכזו כולם לסוף שבוע אחד באילת, במסגרתו עמותת ׳סיירת החוף׳ התייצבה בהרכב מלא למבצע הוצאת פסולת צמיגים ממפרץ אילת. במשך שלושה ימים עבדו מתנדבי הסיירת בשיתוף חיל הים, על מנת להוציא כמה שיותר פסולת צמיגים - כולם עם שאיפה אחת - להצליח לעבור את השיא של מבצע השנה שעברה...
יחידת צוללי סיירת החוף צילום: גל קאהן
כבכל שנה מאז שהוקמה סיירת החוף, אנו עורכים מבצע מרוכז של הוצאת פסולת צמיגים ממפרץ אילת. מדובר במבצע איסוף פסולת צמיגים הגדול ביותר באילת. אחרי שב-2022 הוצאנו 1.6 טון פסולת צמיגים, השנה הפקנו לקחים, תכננו והכשרנו את כל הצוותים וירדנו לאילת עם יעד שאפתני יותר - להוציא 10 טון צמיגים ממימי המפרץ.
סיירת החוף היא עמותת שמירת טבע וים המורכבת ממתנדבים, הכוללים צוללים מנוסים, אנשי תפעול והפקה וגיוס משאבים. הסיירת היא עמותה עצמאית המתמחה בפינוי פסולת תעשייתית ורשתות רפאים. הסיירת פועלת לאורך כל השנה בעיקר בים תיכון בשיתוף גורמי איכות סביבה רבים על מנת לפנות מפגעים אשר עלולים לפגוע בבני אדם, בעלי חיים ובסביבה הימית. מבין הפעילויות השוטפות של הסיירת היא מבצעת בכל שנה מבצע ניקיון מרוכז במפרץ אילת שמתמקד בפינוי פסולת צמיגים מקרקעית הים.
למה דווקא צמיגים? צמיגים הם בין פריטי הפסולת המזיקים ביותר במים, שכן הגומי מתפרק במים ומפריש תוצרי נפט מזהמים כמו בנזן ודומיו. בעלי חיים ימיים, כמו גם אלמוגים, משתמשים בצמיגים כבית גידול, אך בטווח הארוך הם נפגעים מהחומרים שמפריש הגומי. הצרה עם צמיגים היא כפולה כיוון שברגע ששקעו לקרקעית, קשה מאוד להוציא אותם. מדובר בצמיגים שיכולים להגיע למשקל של 100 ק״ג כל צמיג ולעיתים רבות הם נקברים תחת החול, או אפילו מתכסים באלמוגים. וכאן בדיוק סיירת החוף נכנסת לתמונה, עם המיומנות והמומחיות הנדרשת.
השנה ירדה העמותה לאילת בהיערכות מוגברת, בשיתוף פעולה עם גורמים רבים. יחד עם חיל הים, בוצעו בחודשים האחרונים צלילות סקר בשטח בסיס זירת ים סוף על מנת למפות את המפגעים התת -ימיים בשטחו. במקביל, צוות צלילה ייעודי עבר הכשרת העתקה אלמוגים ע״י רשות הטבע והגנים, על מנת שיוכל להסיר אלמוגים מצמיגים ולשתול אותם במקום בטוח. גורמים נוספים סיפקו משאבים על מנת לבצע את הפעילות בצורה היעילה ביותר. אחד מהגורמים הללו היא חברת דאנקור שסיפקה למחלצים את ספינת דאנקור 5 שבאמצעותה ניתן להרים את הפסולת מהמים עם המנוף שעל הספינה.
הכנות יחידת הצוללים על הסיפון צילום: איגור פטרנקו
במבצע הזה התרכזה המשימה בשני אזורים עיקריים - מפרץ השמש בחוף הצפוני, ובסיס חיל הים זירת ים סוף. במסגרת ההכנה זוהו ריכוזי הפסולת בכל אחד מהמוקדים הללו, מהלך שכלל חומר מצולם, שסייע לכל צוות הצוללים להכיר את השטח מראש ולדעת מה צפויים לפגוש מתחת למים.
וכך, אחרי חודשים רבים של תכנון, תדריכים, אימונים והכשרות מיוחדות, הגיע הרגע לרדת לאילת. הצוות נראה די בטוח שהשנה יצליח להתעלות על שנה שעברה ולעמוד ביעד האתגרי החדש - הוצאה של 3 טון פסולת צמיגים בסוף שבוע אחד.
אז איך מוציאים צמיג, ועוד כזה שלא ממש רוצה לצאת מהמים החמימים?
הצמיגים שוקלים עשרות קילוגרמים, לפעמים גם מעל 100 ק״ג. תוסיפו על זה חול שהצטבר מעליהם וזה יכול להגיע ל-200 ק״ג לצמיג. אם מישהו לרגע חשב שזה משהו שאפשר להרים רק ע״י ניפוח מאזן, אז ממש לא. הצוות השתמש בציוד ייעודי, הכולל רצועות הרמה, שאקלים מחוזקים ומצנחי הצפה למשקלים כבדים, חלקם בעלי יכולת הצפה של טון. כחלק מעבודת ההכנה, צוות הצלילה ביצע אימונים פרטניים על עבודה עם הציוד וביצוע הצפה של חפצים כבדים.
חיבור מצנח הצפה למנוף הרמה צילום: איגור פטרנקו
השלב הראשון - ירידה למים – ועוד עם כל הציוד שהוזכר קודם. לכל צולל בצוות צוללים הוקצה פק״ל אישי של ציוד יחידתי, הכולל מצנח הצפה, רצועות הרמה ושאקלים ייעודיים. נוסף על כך, כל זוג סחב פק״ל הכולל את חפירה ומיכל סטייג׳ (פוני) לטובת ניפוח המצנחים. לאחר שסירת הצוללים הגיעה אל אזור הפעילות וכאשר כל הפריטים הללו אובטחו בצורה נוחה ובטוחה, ירדו כל צוותי הצוללים אל נקודת העבודה שסומנה מראש. ׳נקודות העבודה׳ הן נקודות בהן זוהה ריכוז גדול של צמיגים בתא שטח יחסית קטן וזאת על מנת להימנע משחייה ארוכה.
שלב שני - קשירת הצמיגים. לאחר הגעה לאתר העבודה, כל זוג צוללים התביית על מצבור מסוים על מנת להציפו. השאיפה הייתה להציף כמה שיותר צמיגים על אותו מצנח, כדי לחסוך בציוד. כל זוג התפרס לכיוון אחר, כאשר ראש הצוות משמש כאחראי בטיחות ומפקח על כולם. ברגע שזוג שהתביית על מצבור, הוא היה צריך בשלב הבא להשחיל את רצועות ההרמה בצורה מיטבית על מנת לתפוס כמה שיותר צמיגים באופן בטוח, ופה מתחיל החלק הטריקי. הצמיגים לא בדיוק משתפים פעולה ונוהגים להישאר קבורים בחול... בנוסף, לעיתים יש סביבם בעלי חיים, או אלמוגים. לכן הדבר הראשון שעושים כשניגשים לצמיג הוא לסרוק אותו מבפנים ומבחוץ. במידה וישנם אלמוגים על הצמיג, קוראים לאחראי העתקת אלמוגים בצוות. בכל צוות יש כמה צוללים המוסמכים להעתיק אלמוגים ובאמצעות ציוד מיוחד הם ניתקו את האלמוג מהצמיג, כפי שהוכשרו, והעבירו אותו לארגז שתילה. אחרי שהוסרו האלמוגים ואחרי שהצוות ווידא שאין שום דבר מסוכן על הצמיג, בדרך כלל מגיע הרגע להוציא את החפירה.
הכנות להצפת צמיגים על פני המים צילום: גל קאהן
עכשיו עומק 15 מטר ומתחילים לחפור בחול. ומה קורה? נכון. חול, הרבה חול. מהרגע שהצוות החל לחפור חייבים להיות סופר מתואמים. כל אחד יודע איפה השני נמצא ומה הוא עושה. ברגע שהצליחו לחפור מעבר מתחת לצמיג, באמצעות חוש המישוש בלבד משחילים את הרצועה. עכשיו אותו דבר לצמיג הבא. אחרי שניים-שלושה צמיגים הראות מזכירה יותר את ים תיכון ביום רע, בלילה. היכולת של זוג צוללים לבצע את העבודה שלהם תלויה בתקשורת ביניהם וההיכרות שלהם עם נהלי העבודה.
שלב שלישי - אבטוח המצנח. אחרי שמשחילים את רצועות ההרמה דרך כל הצמיגים במצבור, צריך לחבר את מצנח ההצפה. כפי שהזכרתי קודם, מדובר במצנחים גדולים עם יכולת הצפה של 250 ק״ג עד טון, תלוי במצנח. המשמעות היא שהוא גדול, מאוד. גם כאן שיתוף פעולה בין בני הזוג הוא גורם מכריע בפריסה של המצנח. אנחנו מצאנו שהדרך הנוחה היא כאשר בן זוג אחד תופס את רצועות המצנח ובן הזוג השני מושך את הקצה השני. לאחר שפרסנו את המצנח ווידאנו שהוא תקין, מחברים את הרצועות למצנח באמצעות השאקל הייעודי. כמו שאר הציוד גם השאקל הזה חייב להיות מסוגל לסחוב משקלים כבדים. לאחר שהכל מחובר במקום, מגיע החלק הכיפי.
העתקת אלמוגים מצמיגים שמיועדים לפינוי צילום: גל קאהן
שלב רביעי - הצפה לאחר שהכל מחובר. הגיע הרגע להציף את המטען. זהו השלב הכי מסוכן בתהליך. מבצעים סריקה מסביב לוודא שאין צוותים שעובדים בסמוך, או חלילה צוללים, או כלי שיט שנמצא ישירות מעל הצוות. לאחר מכן מודיעים לאחראי הבטיחות של הצוות שמוכנים להצפה. לאחר קבלת אישור ממנו - מתחילים. הסכנה הכי גדולה בהצפת אובייקט היא לעוף איתו למעלה. במקרה של הפרוייקט הנוכחי, הסיכון עוד גדול יותר כיוון שמדובר באובייקט גדול, והצוללים עם ציוד רב וכבד. הסיכוי להיתפס על האובייקט בטעות, גדול מאוד. על כן, לפני תחילת הצפה שני בני הזוג מוודאים שהם חלילה לא תפוסים אל האובייקט, או המצנח בצורה מסוימת.
הצפת צמיגים ופסולת ימית צילום: גל קאהן
לאחר מכן בן הזוג, עם מיכל הפוני עליו, ייגש אל המצנח ויתחיל להזרים אוויר. זה הרגע המותח ביותר כיוון שקשה לדעת כמה אוויר צריך. כשצמיג קבור בחול, לא רק המשקל של החול מקשה על ההוצאה שלו, אלא גם הוואקום שנוצר כשמנסים למשוך אותו למעלה. אפקט היניקה שנוצר מתחת לצמיג מוסיף כוח שמתנגד להצפה. במקרים רבים יידרש הרבה אוויר כדי להוציא את הצמיגים מהחול, אבל ברגע שהם יצאו - כמו טיל תת-ימי הם יעפו למעלה וישאירו אחריהם שובל חול במים.
גם לאחר שהאובייקט הוצף והגיע לפני המים הוא עדיין מסוכן. הסכנה שייפלו ממנו חלקים, או שתהיה בעיה במצנח והאובייקט יישקע למטה, מכריחה את הצוללים להיות ערניים ולא לשחות ישירות מתחת לאובייקט מוצף עד שהוא מוצא מהמים. כיוון שמספר זוגות עובדים במקביל בכל צוות, יש חשיבות מרבית לעירנות ולאחריות של כל אחד לוודא שאף אחד לא נמצא בסכנה, לפני, או אחרי הצפה.
יחידת הצוללים על רקע צמיגים צפים צילום: גל קאהן
נשים בטיחות בצד לרגע: אם אי פעם ראיתם מופע זיקוקים וחשבתם שזה מגניב, לראות את ה״טילים״ התת-ימיים האלה טסים למעלה אחד אחרי השני - מנצח כל מופע זיקוקים שיצא לכם לראות.
שלב חמישי - הנפה ליבשה על פני מים. סירת החפ״ק של הסיירת אוספת בשלב זה את המצנחים וגוררת אותם אל נקודת מנוף ייעודית. במהלך הפעילות השנה נעזרו החבר׳ה גם במנופים של חיל הים שעמדו על הרציף וגם בספינת דאנקור 5 של חברת דאנקור, שהניפה אובייקטים ישירות מהמים. סירת החפ״ק הביאה את המצנחים על פני המים אל זרוע המנוף, חיברה את הוו לרצועת ההרמה ומשם הוציאה את המטען מהמים. מחוץ למים, צוות של הסיירת פרק את הפסולת מהמנוף, הפריד את ציוד ההרמה ושלח אותו חזרה אל צוות הצלילה לטובת שימוש מחדש. לאחר שצוות הצלילה השתמש בכל הציוד, כל צוות צוללים חוזר אל סירת הצוללים לצורך החלפת מיכלים וקבלת ציוד מחדש, וחוזר חלילה.
במשך שלושה ימים עבדו אנשי הסיירת מזריחה עד שקיעה. יחד עם כל הגורמים דאגו לעבוד בצורה בטוחה ויעילה כדי להצליח לנצל את הזמן מתחת למים בצורה הטובה ביותר.
בין הצלילות, הם את המנופים עובדים ללא הפסקה ואת ערימות הצמיגים מתחילות להצטבר. ככל שהמבצע התקדם הרגישו כולם יותר ויותר אופטימיים. לבסוף, לקראת שבת בערב, אחרי סוף שבוע שכלל מעט מאוד מנוחה, המבצע נחתם. תחקיר אחרון, החלפת תמונות וסרטונים, אריזת הציוד, שיחת סיכום קצרה ופיזור צפונה.
צוות ארגון סיירת החוף על סיפון הספינה דאנקור צילום: איגור פטרנקו
אז כמה טונות הוצאו לבסוף מהמים? היעד היה 3 טון. בכל זאת האנשים הגיעו מאוד אופטימיים אחרי שנה שעברה. א ב ל למרות כל העבודה הקשה ולמרות שהמבצע עבד בדיוק לפי הספר, אף אחד לא האמין כששמעו את תוצאות השקילה הסופית - 9.3 טון של פסולת צמיגים!!! מדובר בכמות אדירה של פסולת גומי מזהמת שיצאה מהים וזה היה שווה את כל חודשי ההכנה והעבודה הקשה.
ועדיין זו רק התחלה. הצוות כולו יחזור גם בשנה הבאה מוכנים לשבור את השיא פעם נוספת!
לאתר סיירת החוף:
www.thecoastpatrol.org
