את בני הזוג שוש ואיציק יוגב קשה לפספס. הם נמצאים בכל מקום. 30 שנה הם צוללים יחד, אוהבים טבע, אוהבים בעלי חיים. שוש היא פסלת מוכשרת ואיציק צלם תת-ימי. בשנים האחרונות הם איחדו כוחות, כמו שהם יודעים לעשות, והחליטו להרים פרוייקט-על שיטביע וישאיר חותם. מתחת למים, כמובן.
הסיפור כולו, הם אומרים, התחיל מכאב אמיתי אצל שניהם כשהתבוננו במצב הטבע העולמי ובמצבם של אינספור יצורי הים שהולכים ונכחדים ע"י המין האנושי. ״בצלילות הרבות בארץ ובעולם גילינו את היופי האין סופי של החיים מתחת למים, ובמיוחד את ההוד וההדר של החיות הגדולות. במקביל גם נחשפנו לנזקים האדירים והבלתי הפיכים שהמין האנושי גורם ליצורי הים״, הם מספרים.
צב עם ניילון בפה
ההחלטה הייתה פשוטה: ליצור, תוך שימוש ביכולות של הצמד, אתר צלילה חינוכי, מחאתי, במיקום שיאפשר מקסימום חשיפה לצוללים בקורסי הכשרה, לצוללים ותיירים מהשורה, לצוללים חופשיים ומשנורקלים. האטרקציה המרכזית: מעין גן פסלים תת-ימי, שכולו פסלי ענק המתארים בעלי חיים ימיים פגועים. ״לקחתי את הפרויקט הזה כמשימת חיי ״ אומרת שוש. ״הפסלים הראשונים נוצרו מדם ליבי, מהבנה שאולי לא מאוחר מידי וגם אם בחשיפה זו אצליח להציל ולו חיה אחת, השגתי את מטרתי״.
המטרה במיזם, הם אומרים, היא להראות את העוולות שהאדם עושה בחיות הים - ובמיוחד הגדולות. בלב הפרוייקט, לכשיקום, ישכנו יצירת כ-10 פסלים גדולים מברונזה , כולם של יצורי הים הגדולים (כרישים, צבים, תמנונים, כלבי\אריות ים, מנטה ריי וכדומה). הטבעת הפסלים על בסיס אמורה להתבצע בעומק רדוד יחסית (4-6 מטר) במיקום וצורה שתאפשר גישה נוחה מהחוף לאוכלוסייה רחבה ככל האפשר - צוללים רגילים, קורסי צלילה, צלילות היכרות, ולמשנרקלים.
תמנון עם זרועות חתוכות בצלחת
״אנו מדברים על יצירת אתר ייחודי שישלב חינוך לשמירת הים והסובב הימי, ומקביל ייתן ויביע את המחאה על הנזק הנגרם ע"י המין האנושי. זה יהיה אתר צלילה זמין ונגיש להפחתת העומס מאתרי הטבע הטבעיים והוא אף יהפוך מוקד משיכה ייחודי לתיירות פנים וחוץ.
נכון לספטמבר 2020 נוצרו בברונזה תשעה פסלים ופסל נוסף ואחרון בסדרה בתהליך יצירה.
אבל, היצירה היא רק חלק ראשון במיזם. ״עכשיו״, הם אומריםֿ מגיע החלק הקשה באמת.. אנו צריכים לקבל אישור עקרוני להטבעה של הפסלים, כדי לאפשר מציאת מימון להמשך. אנו צריכים לאתר שטח מתאים להטבעה ולתכנן את האתר. אנו צריכים לדאוג להשגת מימון למימוש הפרויקט, לייצר את הבסיסים לפסלים ולתכנן ולבצע את ההטבעה״.
השניים אומרים כי הם רואים ברט"ג שותף הכרחי וחיוני לפרויקט, גם כגוף הסטטוטורי האחראי על שמורות הטבע וגם כבעל אינטרס בחינוך והגנת הטבע. לכן השלב הראשון יהיה השגת הבנה הסכמה ושיתוף פעולה עם החברה.
כריש פטיש לכוד על קרס דייג
הם מספרים כי נערכה פגישה ראשונה עם נציגי הרט"ג להצגת הנושא והרעיון התקבל ברוח חיובית. ״במסגרת הפגישה הוסבר לנו כי הרט"ג נימצא בעיצומו של הליך בדיקת צרכים והגדרת קריטריונים להכנסת גופים זרים למים. הליך זה אמור להסתיים מתישהו ואז ייצא קול קורא לגופים ויזמים להגיש הצעות למיזמים שונים בתחום זה״.
על פי חזונם, האתר צריך להיות נגיש למקסימום אנשים בגישה נוחה ופשוטה. ״מכיוון שהפסלים קטנים יחסית ישנם מספר מקומות בחוף הים האדום באילת שמתאימים למטרה. בין האופציות שנבחנות: מדף החול הרדוד בעומק 4-7 מטר בין שונית תמר וחוף אקווה ספורט, מדף החול בעומק כ-6 מטר מזרחית לשובר הגלים של המרינה הדרומית (בסמוך לכניסה לאתר הסטיל), חוף קצא"א האמור להפוך לחוף אקולוגי/חינוכי
ואולי גם אזורים נוספים באילת שמתאימים.
מנטה ריי עם יד אדם אוחזת בה
״האתר יתוכנן כאתר קטן: היטל על הקרקע ריבוע באורך צלע של כ-30 מטר בו יוצבו 10 פסלים במבנה של ריבוע או עיגול. הפסלים יוצבו ויעוגנו לבסיס בגובה 70-100 ס"מ מהקרקע החולית והתכנון המפורט ייעשה ביחד עם אנשי הרט"ג, ובהנחייתם המקצועית תוך עירוב מומחים מתאימים במידת הצורך״.
לאחר מתן כל האישורים וגמר הייצור תבוצע ההטבעה בפיקוח מתאים של הרט"ג, וע"י קבלן מוסמך לעבודות מסוג זה שיאושר מראש ע"י הרשות.
השניים מתכוונים להציג את הפסלים בתערוכה במוזיאון (לפחות אחד בשאיפה ליותר) הקשור לנושאי טבע, סביבה וים על מנת לחשוף את הנושא לציבור רחב יותר שאינו מגיע לים ולעורר ציפייה להליך ההטבעה.
החלום של שלמה (המאייר, לא המלך...)
או, מדוע חשוב להקים שונית מלאכותית באילת?
שלמה כהן, כן, כן, המאייר, איש האשכולות, היזם, הסופר והצולל הוותיק, כבר היה אף הוא בסיפור הזה, של ניסיון להקמת שונית מלאכותית באילת.
הוא משחזר ומסביר: ״בניית שונית מלאכותית באילת תפתור מיידית שתי בעיות קריטיות של העיר והמפרץ. תנועת תיירי הצלילה תגדל מעבר לכל דמיון כפי שקרה באתרים אחרים בעולם ויחד עם זאת השונית הטבעית בשמורת הטבע תינצל, כי מספר הצלילות בה יפחת משמעותית והאלמוגים יוכלו להשתקם. גם זה הוכח במקומות בהם הקימו ריף מלאכותי.
בנוסף, לאילת יש רקע יחודי שאין לאף אתר צלילה בעולם: נקודת המפגש המיתולוגית של שלמה המלך ומלכת שבא, (מלכים א' פרק י') בעציון גבר. מפגש זה שמוזכר גם בברית החדשה מהווה מנוף יוצא דופן לבניית הנרטיב של הפארק תת-ימי, יצירת מערכת השיווק שלו ומקור הכנסה משמעותי לעיר. החל מכמות התיירים וכלה במוצרי הלוואי של הפארק.
לפיכך, הצעתי בזמנו שהאלמנט הראשון שייבנה יעוצב כשרידי המקדש והמזבח ששלמה המלך בנה לכבוד מלכת שבא. לאחר השקתו יופץ הסיפור על "הגילוי" המפתיע של המקדש כבסיס השיווקי של כל הפרוייקט.
הרעיון גובש לראשונה יחד עם ד"ר אבי ברנס בעת שהיה יו"ר ההתאחדות הישראלית לצלילה ואז הכנתי את הסקיצות הראשונות. מאוחר יותר, גדי בן זאב רתם לרעיון את דויד לואיס ז"ל, הבעלים של מלון המלך שלמה, שגייס את המימון העצום לכל הפרוייקט. הרעיון והמצגת החדשה, הוצגו בפגישה בה נכחו כל הגורמים הרלוונטים לנושא כגון: נציגי העיריה, רשות הנמלים, שמורות הטבע ועוד. אולם לא התגבשה הסכמה ודעותיהם נגדו זה את זה.
והשאר... הסטוריה!״
