ד"ר שמרית פרקול-פינקל, אוהבת ים, חוקרת מוכשרת, יזמית מצטיינת וצוללת נלהבת בכל מאודה, איבדה את חייה בתאונת דרכים מחרידה בחודש מרס האחרון והיא רק בת 45, כשהיא מותירה את בעלה קובי, שלוש בנותיה, אם ושלוש אחיות ורבים הכואבים את אובדן החיים הצעירים והמבטיחים בטרם עת.
שמרית נולדה וגדלה בתל אביב, בצפון הישן, וכבר בגיל צעיר כילדה התחברה לים ולצלילה. לאחר השרות הצבאי נרשמה ללימודי הביולוגיה באוניברסיטת תל אביב ולא היה זה מפתיע, שביקשה בכל דרך אפשרית ללמוד על הים, כבר מהשלבים הראשונים של דרכה באקדמיה.
ד"ר שמרית פרקול-פינקל בצלילה בסמוך למבנה שונית מלאכותית העשויה מבטון ידידותי לסביבה פרי פיתוחה
לאחר שסיימה את התואר הראשון בהצטיינות, היא פנתה ללימודי התואר השני בהנחייתי. שמרית הביע את רצונה לעסוק בהיבטים הקשורים לשמירת הסביבה הימית, בעיקר בשוניות האלמוגים, ועל כן פנתה למחקר של שוניות מלאכותיות וחשיבותן כאתרי צלילה חלופיים ומרתקים וככלי לשיקום שוניות אלמוגים פגועות. נושא מחקרה היה בעיקר שונית הדובקורל, דמוית הפירמידה, שהוטבעה באילת בשנת 1992.
שונית הדובקורל, הנה שונית מלאכותית מתוכננת, הראשונה מסוגה באילת והיא נתרמה ע"י חיים גהל ז"ל מחברת "דובק" ורעייתו אהובה תבדל"א. כותרת מחקרה של שמרית היה "שוניות מלאכותיות וטבעיות באילת: היבטים השוואתיים ויחסי גומלין". בעשרות צלילות חקרה שמרית את החי, שהתפתח על הפירמידה כעשור מאז שהוכנסה למי מפרץ אילת בהשוואה לשונית הטבעית במקום.
הצטיינות לכל אורך הדרך
היא סיימה את התואר השני בהצטיינות יתרה, ותוצאות מחקרה החדשני והכה חשובות לתכנון מוצלח של מבני שוניות מלאכותיות התפרסמו בעיתונות המדעית העולמית וזכו לתהודה רבה. מרגשת ביותר ההקדשה של שמרית שנכתבה בפתיח התיזה שלה לתואר השני: "כל סוף, הוא גם התחלה של משהו אחר, עבודתי הנה למען העתיד". אין ספק, שמשפט זה הניע תמיד את שמרית בכל מעשיה בחייה הקצרים. ואכן, מיד המשיכה לדוקטורט בהנחייתי וגם הפעם התמקדה במחקר על שוניות מלאכותיות תחת הכותרת "היבטים ביולוגיים ואקולוגיים של שוניות מלאכותיות". גולת הכותרת של תוצאות עבודתה מתבססות על מחקר שביצענו על נפצי אניות טרופות בדרום חצי האי סיני ובמפרץ סואץ בני גילים שונים מאז טביעתם, אותם חקרה במסגרת פרויקט יוקרתי, שמומן על ידי הנשיונל ג'אוגרפיק.
זוג דגי שושנון בין זרועות שושנת ים בשוניות האלמוגים של קניה צילום: ד"ר שימרית פרקול-פינקל
שמרית הייתה הרוח המובילה במהלך הפרויקט, שכלל ימי צלילה רבים וארוכים באתרי הספינות הטבועות בסיני ואיסוף מידע חדשני, שהתפרסם בעיתונות הבין לאומית ואף זכה לכיסוי תקשורתי חוצה ימים ויבשות. תרומת מחקרה הנה ביכולת לחזות את הרכב עולם החי שמתפתח עם הזמן על מבנים מלאכותיים המוכנסים לים. בעמוד הראשון של חיבור הדוקטורט של שמרית מופיע המשפט המצטט את אבי הצלילה המודרנית, הלא הוא ז'אן קוסטו: “The sea, once it casts its spell, holds on in its net of wonder forever” אין ספק, שמשפט זה מצביע על הכמיהה והאהבה של שמרית לים וראייתה בו את הנצחיות.
לשמרית היו יכולות יוצאות דופן, שרק מעטים ניחנים בהן: מוטיבציה מרקיעת שחקים, סקרנות, חוכמה, חריצות ויכולת עבודה בים ובמעבדה בהתלהבות שלא ידעה שובע. במשך 8 השנים בהם שהתה במעבדתי הייתה הכוח החושב והמבצע באין סוף פרויקטים, שחצו את עבודת המחקר האישית שלה. שמרית הייתה מעורבת בכל והקדישה מזמנה ומיכולותיה להביא את המחקרים ליעדיהם. שמרית עסקה גם בהוראה אוניברסיטאית במכלול קורסים ימיים וקרבה את הדור הצעיר לים, לשמירת הטבע הימי ולצלילה. מרגשת ביותר הייתה הפעילות וההדרכה שלה, שנועדו לקרב ילדי שכבות מצוקה ובני מיעוטים לים ולשמירתו.
ספוג בשוניות האלמוגים של האי פמבה, טנזניה צילום: ד"ר שימרית פרקול-פינקל
שמרית הצטרפה לאין ספור משלחות מחקר ימיות של מעבדתי בשוניות האלמוגים של קניה, טנזניה, טיוואן, אריתראה, מצרים, יפן, באלי (אינדונזיה) ועוד. כאילו חשה, שעליה להספיק כמה שיותר, הניסיון שצברה במהלך תקופה זו, הנו מעל ומעבר לזה של תלמיד מחקר מקביל לה ברחבי העולם. יכולת הצלילה המעולות שלה חברו למצוינות, חדשנות ויוזמה. היא עסקה באיסוף דוגמאות מבעלי חיים ימיים למטרת הפקת חומרי טבע בעלי פעילות משמעותית ברפואה ומיגור מחלות ונגיפים. שמרית עבדה ללא לאות: צללה, ניהלה רישומים, צילמה, תכננה ויזמה את כלל הפעילות. היא ארגנה והדריכה את צוות המשתתפים והובילה את משלחות המחקר, בהן הצלילה הייתה מרכיב משמעותי ביותר, להישגים בקנה מידה בין לאומי . שמרית השתתפה במיטב סדנאות המחקר הימיות בארץ ובעולם ותדיר נסעה לכנסים מדעיים והציגה שם בהצלחה מרשימה את תוצאות עבודתה. תמיד הייתה כוח מניע ולי- כיד ימין. תמיד שפעה רעיונות פוריים. ודי היה לעיתים בהחלפת מבטים בינינו, מלה פה מלה שם, או משפט קצר ומשימת המחקר הייתה מתבצעת במלוא ההצלחה וסוללת את הדרך לבאות. במהלך לימודיה, שמרית קצרה הישגים, פרסים, מלגות תחרותיות והערכה על הישגיה. כל אלה הוו עדות למצוינות ללא עוררין.
ספוג צינורי בשוניות האלמוגים של האי פמבה, טנזניה צילום: ד"ר שימרית פרקול-פינקל
סטרטאפ מצליח
תוך כדי לימודיה, הקימה את משפחתה ושילבה בצורה מופלאה בין חובותיה כאם ורעיה ומטלותיה האקדמיות. זכייתה במלגות בתר-דוקטור יוקרתית, העמידו אותה בחזית המחקר ויציאה לעצמאות מחקרית וביצועית תוך כדי שהיא יוצרת לעצמה קשרים בין לאומיים, מעמד והתמקצעות איתנה בכל הקשור לאיכות הסביבה הימית. אז גמלה בליבה ההחלטה לעסוק ביזמות סביבתית ימית פורצת דרך. מהר מאוד הגיעה למחוזות חפצה בחברת הסטרטאפ ECOncrete אותה יסדה יחד עם ד"ר עידו סלע. החזון והמעש של החברה שינו את האופן שבו בני האדם מפתחים את קווי החוף, כך ששיקולים אקולוגיים ובריאות עולם החי הימי יהיו חלק בלתי נפרד מתהליכי התכנון והבנייה של נמלים, מרינות, שוברי גלים וקירות ים. שנים רבות של מחקר בסביבות ימיות שונות, וההבנה שעם שינויי האקלים הגלובליים חייבים לשמר את בתי הגידול החופיים שלנו, הובילו את החברה שהקימה לפיתוח טכנולוגיה של בטון ייחודי הידידותי לסביבה הימית. הישגיה בתחום המיוחד ויישום הטכנולוגיה החדשנית ברחבי העולם הביאו לזכייתה של שמרית בפרסים ובהוקרה בין לאומית מהמדרגה הראשונה, כמו הכללת המצאתה ע"י המגזין טיים בין 100 ההמצאות הייחודיות לשנת 2019. החברה שלה זכתה בהערכה מיוחדת ע"י הקהילה האירופאית ונמנתה בין 50 חברות החדשנות של אותה שנה.
האלמוג רך, אחיקסניה פועמת, בשוניות האלמוגים של קניה צילום: ד"ר שימרית פרקול-פינקל
מידי יום ביומו במהלך חייה הקצרים, המושגים של שבירת תקרת הזכוכית והעצמה נשית היו לחם חוקה של שמרית. אירוע חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב בשנת 2019 בחר להציג את ההישגים המצוינים של שמרית בהיבט הסביבתי-ימי והיזמות וזאת בכנס רב משתתפים שהוקדש לעילית בוגרי האוניברסיטה פורצי הדרך. נוכחותה המרשימה, הבוטחת והאיכותית הותירו חותם, רושם והערצה שלא תשכח. יהיה זכרה ברוך.
