הסיפור שלנו מתחיל בהתרגשות רבה עת החלטנו לצאת לעוד הרפתקה בסיני. רק מה? קורונה. ההתרגשות לוותה בחששות כבדים, הוצאת אגרות, מעבר הגבול בתצורה לא שגרתית , בדיקות בידודים וכל מה שבינהם. את הטיול סגרנו דרך ווילד דייב, שסיפקו לנו חבורה משוגעת צבעונית ויפה, רובם ככולם שותפים למסעות לאורך השנים בים האדום שאני כל כך אוהבת.
מבט לנופי ראס מוחמד הקסומים צילום: תום חזן
במעבר הגבול ההתרגשות התחלפה בחשש ואחר כך במציאות שהדגימה כי מי שמבקש לחצות את הגבול בין ישראל למצריים צפוי להתקל בקשיים. נקודה. עוד בשלב המחשבות, היה לנו ברור כי זמן קורונה הוא זמן מורכב לצאת לטיולים בעולם. יחד עם זאת, לא מעט צוללים משוועים לצאת לצלול בחו"ל. כעת, עיקר החו"ל שנותר לנו (נכון לסוף חודש יוני 2021) הוא לא אחר מאשר חצי האי סיני, וכמה כיף וכמה טוב לחזור לצלול שם, את זאת כולם יודעים.
אגרות מעבר – ניתן לרכוש דרך אתר המסוף (מילגם) - עד 10 אגרות לכל רכישה. לאזרח התמים שינסה לרכוש אגרת מעבר תיתכן אכזבה גדולה בשל הביקוש הרב וההיצע הנמוך. מכסה דמיונית של כ -1000 עוברים ביום, וזאת ככל הנראה, עקב מגבלות כוח אדם במסוף שמופעל במתכונת מצומצמת של משמרת אחת ביום.
חברי הקבוצה המופלאים בתמונת סיום אופיינית צילום: עממי
בדיקות בדיקות
מחוסנים יכולים לחצות את הגבול בהצגת תעודת מתחסן ובדיקת PCR. נכון ליום היציאה ניתן היה לעבור את הגבול ללא בדיקת PCR, אבל חובה היה להציג תעודת מתחסן בתוקף, לפי הסכם חדש בין ישראל למצריים.
מי שאינו מחוסן חייב להציג בדיקת PCR ולאחר חזרתו לארץ יכנס לבידוד. כל אחד שחוצה את הגבול נבדק בקפידה ונספר ברשימות עת מעבר הגבול (מעניין לציין שבדרך חזור לא בודקים את תאריך החזרה שתוכנן מראש.)
בסיום מעבר הגבול הישראלי, רגע לפני שמתחילים להרגיש סיני, בדרך לשיקוף המצרי, צפויה לנו אכזבה נוספת: השוטרים מחליטים באופן שרירותי ולגמרי לא מוסבר איזה פריטי ציוד יעברו ואילו פריטי ציוד יופקדו לאחר כבוד במכס המצרי עד לשובנו ארצה. חשוב לציין כי כל התנגדות בשלב זה עלולה לגרור נקיטת צעדים משמעתיים נוקשים ואין מקום לוויכוחים.
בדרך לאי החול דרום מערבית לראס מוחמד צילום: אולגה סתיו
באוטובוס, לאחר מעבר הגבול, פחות כמה קילו ציוד שנשאר מאחור, נושמים לרווחה, נשענים לאחור ונחים.
מנהלות אחרונות והאוטובוס יוצא לדרך. שעתיים נסיעה – עצירת התרעננות ועוד שעה על כביש ישן חדש בדרך לשארם - והנה העיר נגלית אלינו בין ההרים ומול הים ואנחנו מתחילים להתרגש שוב, רואים את סוף הדרך באור אחרון של היום.
ואז, סוף סוף הגענו לספינה האהובה 3 FREEDOM והצוות הנפלא שלה. מפקידים נעליים ודרכונים אצל קפטן איברהים, מורידים הילוך ונכנסים לאווירת החופש.
את מסלול הטיול הספציפי בחרנו בקפידה, כיוון שההגבלות החדשות קצת "חונקות" את הזרימה הטבעית של המסלול. צריך לקום מוקדם בבוקר, לבצע בדיקות PCR לפני החזרה ולהספיק לגבול ביום האחרון של הטיול אחרי שתי צלילות. אבל, כל אלה לא השפיעו כהוא זה על ההנאה הגדולה אצל חברי הקבוצה לאורך הטיול כולו.
צילום: אולגה סתיו
חופש, שמש, דולפינים
אז מה היה לנו? חופש, שמש, ים וחברה טובה, אוכל נהדר שהכין טרי שף הספינה, שדאג לפטם אותנו בין הצלילות במטעמים ערבים לחך, כולל נשנושי ביניים ועוגות. מתחת למים, ההתפעלות רבה: מיצרי טיראן קיבלו אותנו בזרועות פתוחות. ונכון, את רוב אתרי הצלילה ביקרנו לבד, ללא מסת הצוללים האדירה שאליה התרגלנו לאורך השנים. בחלק מאתרי הצלילה עגנו לבד וצללנו לבד. כבר היה שווה.
הצלילות היו ארוכות ורגועות. בכל סיום צלילה יוצאים מהמים מסופקים מהעושר התת-ימי. העובדה שמסת הצוללים צנחה ניכרה היטב בחיות (vitality) הריף וכמות הדגה. שלל אלמוגים צבעוניים מכל המינים, דגי ריף בכמויות אדירות, אבל הפתיעה לא פחות, כמות דגי המים הפתוחים ששחו לצידנו כמעט בכל אתר. להקות ג'קפיש אדירות, טונות, באטפיש ועוד, שוב גרמו לי להבין ששנת קורונה (או שנתיים) אוששה את העולם התת-ימי בצורה שנראית היטב לעין.
האתרים הישנים והטובים מטיראן ועד שאאב מחמוד נתנו לנו שואו בכל צלילה מחדש. גמענו צלילות וגם קצת וויסקי טוב בסיום ימי הצלילה. שמענו סיפורים נפלאים של חברי הקבוצה, שיחקנו, צחקנו וצפינו בכוכבים ובנופים הקסומים של חצי האי סיני.
.jpg)
איברהים עם החיוך הנצחי שאומר הכל צילום: מרב שוורץ
באחד הימים בין הצלילות הפתיע אותנו קפטן איברהים והנחית אותנו על אי חול דרומית מערבית לראס מוחמד, שמכסה טפח בעת הגיאות ומגלה טפחיים בעת השפל. עם השפל של ימי הקיץ יותר נוח לעגון לצידו ולצאת להרפתקה. שחינו במימי הלגונה החמימים, שיחקנו בחול הרך, והמשכנו הלאה ליום הצלילות.
באחת ההפלגות, בין הצלילות, נקלענו ללהקת דולפיני בר עצומה שהכילה מאות פרטים. המים געשו תחת הספינה מכמות הדולפינים ומאופק לאופק ניתן היה לראות את חברינו הימיים במלא תפארתם. אין נפש שנשארה אדישה למראה המלבב של דולפיני הבר קופצים משחקים וגולשים על גלי הספינה כשאנו ממשיכים שמחים ומרוצים במסלול הספינה לעבר אתר הצלילה הבא.
שארק יולנדה בראס מוחמד, הוא אחד מאתרי הצלילה הטובים ביותר וביום טוב באתר גילינו שאנו פשוט לא רוצים לצאת מהמים. ולמה בעצם לצאת? המים היו מלאים בכל טוב ולכל מקום שהסתכלתי ראיתי מחזות מרהיבים של להקות עצומות של דגים. בקיצור: צעקות בווסת, שמחה וצהלה, עונג צרוף.
החפה על אי החול צילום: אולגה סתיו
ביומנו האחרון השכמנו קום על מנת להספיק להגיע לגבול בזמן, אך כצפוי במצריים הכל קורה בזמן מצריים. עם ההגעה למחסום המעבר של שארם, נאלצנו לחכות שעה ארוכה. הנסיעה על הכביש מתבצעת בצורה מאובטחת על ידי צבא מצרי, המלווה את השיירה לאורך כל הדרך ונראה שהשלטונות המצרים עושים כמיטב יכולתם לאבטח את התיירות במצריים.
למעבר הגבול הגענו רגע לפני שנסגר. צלחנו את הצד המצרי בזמן ונכנסנו למעבר הישראלי. המלצה: חשוב מאוד להצטייד באקסטרה סבלנות. נדמה כי הצוותים במסוף חתמו חוזה כנגד כלל החוזרים מסיני, או אולי מקנאים בחוזרים המחויכים שעדיין חווים את טעמה המתוק של חופשה חלומית, מרחק כה קצר ממדינת ישראל.
כמובן שנחוצה בדיקת PCR נוספת רגע לפני היציאה מהגבול וכניסה לבידוד עד בירור התוצאות. כל זאת ועוד לא גרע במאומה מאיתנו, שחזרנו עייפים אך מרוצים מעוד חווית צלילות בלתי נשכחת בסיני.
תודה לכל חברי הקבוצה, תודה לאופרציה המצרית של שארקס ביי אומבי, שותפנו משכבר הימים
תודה לצוות הספינה 3 FREEDOM הנפלא וכמובן תודה ל WILDDIVE
* הכותבת הגר כהן היא מדריכת טיולים בחברת ווילד דייב
