Galactic Alignment היא תופעה בה השמש מתיישרת עם מרכז שביל החלב, המתרחשת אחת ל- 25,772 שנים. בטוואלי (Tawali) יכולתי להרגיש איך כל גורמי השמיים התיישרו עבורי והסתדרו בשורה, כשפגשתי את צוות הצלילה הטוב ביותר שיכולתי לפגוש בטיול הזה:את אלברט ואלפרד שהם דייבמאסטרים שברזומה שלהם שנים רבות של צלילות באזור ואת נזאקי היפנית, צוללת מדהימה המתהדרת בלא פחות מ- 12,000 צלילות ב׳שכונה׳. ואם כל הטוב הזה לא מספיק, הרי שאתרי הצלילה הייחודיים והמלון הנעים והמפנק, הפכו את החוויה הכוללת באזור עבורי ליעד הצלילה המועדף עלי בפפואה.
 
מבט מהרחפן על הריזורט וריף הבית

 משולש האלמוגים
את טוואלי תמצאו באזור שנקרא Milne Bay, אזור שבעיני רבים נחשב לאחד מאזורי הצלילה המרהיבים והטובים ביותר בעולם. במשולש האלמוגים המפורסם הזה המשתרע בין פפואה, אינדונזיה, מלזיה, איי סולומון והפיליפינים, תוכלו למצוא עצמכם צוללים בתוך יופי אין סופי. הוא  נחשב למרכז הביולוגי התת-ימי החשוב ביותר בעולם ומתגאה במטרה החשובה והעליונה של שימור הטבע הימי. הריזורט עצמו ממוקם בין כפרי דייגים ציוריים שכמו התעוררו לחיים, והדרך להגיע אליה היא באמצעות סירה בלבד.
 
 
דיג מקומי בקנו על רקע הנוף עוצר הנשימה

כשחזרנו למלון הסתבר לי שהתחושה שלי הייתה נכונה ואכן אני סובל
מהתקררות וחום גבוה. מה שהפתיע אותי היה הטיפול המסור מצוות עובדי המלון: הם דאגו לי כאילו הייתי בן משפחה. במשך יומיים הם טיפלו בי ופינקו אותי, הביאו לי מרק עוף כהלכתו ותרופות ובדקו כל הזמן את מצבי. את הזמן היקר הזה ביליתי עם טעם מעורבב של אכזבה מפספוס הצלילות ותחושת הקירבה המיידית שנוצרה עם הצוות שכל כך דאג לי.
 
לאחר שהבראתי וחזרתי לעצמי ואל המים, אחת המשימות הראשונות הייתה ללמד את אלברט להיות ׳דוגמן מים מדופלם׳, בהצלחה חלקית בלבד. לקח לנו לא מעט צלילות אימון עד שהוא הצליח לדגמן לי צולל עם רגליים ישרות, אבל הוא כן הצליח להצחיק אותי לא מעט בתהליך. הוא כיפר על הביצועים המוקדמים, כאשר חזרנו לצלילות המאקרו, שם הסתבר כי הוא בעל יכולות על-אנושיות באיתור סוסוני ים פיגמיים.
 
 
 
אלברט בתהליך סשן דוגמנות
 
קצת תרבות
הנחיתה בעיר Alotau הזניקה את תחילתו של הביקור שלי בטוואלי, העיר המיוחדת הזו ממוקמת בחלקו הדרומי של האי המרכזי וההתחלה שלי שם הייתה עטופה במזל טוב, שכן נחתתי היישר לתוך היום השלישי והאחרון של פסטיבל  Kenu&Kundu.
 
צוות המלון המליץ לנו לבקר בפסטיבל לכמה שעות, גם אם זה כרוך בנסיעה של שעתיים לטוואלי, וההחלטה לבקר ולהשתתף בפסטיבל הייתה אחת מההחלטות הטובות שקיבלתי במהלך הטיול הזה, מכיוון הוא התגלה כפסטיבל מקומי אותנטי וססגוני ששבה אותי בקסמיו מהרגע הראשון.
 
כצלם מסעות וטבע יוצא לי מדי פעם לגעת גם בתחום הדוקומנטרי וכמעט תמיד חוויות מהסוג הזה משאירות בי טעם משכר של עוד. 
 
גם ילדים משתתפים בתחרויות השיט והחתירה
 
בפסטיבל מתכנסים בני שבטים רבים מהאזור וכל שבט שמגיע עושה זאת בשפה ייחודית משלו, ציורי גוף וריקודים אופייניים. במהלך הפסטיבל נערכות תחרויות חתירה בסירות קאנו, שמתאפיינות באורכן יוצא הדופן, כשהכל, כמובן, נבנה בעבודת יד.
 
מה שהרשים אותי במיוחד היו מופעי הריקוד הצבעוניים והשונים של כל שבט. כשניסיתי להבין מדוע לראות את בני השבט רוקדים הייתה עבורי חוויה כל כך עוצמתית", הבנתי שאני מביט בשמחת חיים מאוד נקייה ואמיתית, כזו שפורצת בריקוד משותף לילדים בני חמש וגם לסבתות בנות שבעים.

אחד הרקדנים, חושף את לשונו האדומה מלעיסת ביטל נאט
 
קופצים למים
רגע מדהים אחד ילווה אותי וייזכר בליבי לעד: זה היה הרגע בו קפצתי למים בצלילה הראשונה שלי באזור, לאתר בשם wahoo point. האתר הזה ממוקם מצפון לטוואלי, באזור הנחשב לשקט יותר מבחינת תנאי הים. כשאני נזכר ברגעים מהצלילה הזו, הפה שלי נפער מחדש, ממש כפי שקרה לי לאחר המבט הראשון דרך המשקפת.
אין סוף דגים ואלמוגים צבעוניים עיטרו את המים הצלולים ביותר שראיתי מעודי. סיבה נוספת שגרמה לי לפעור את הפה מתחת למים היא הטמפרטורה של המים שהיו קרים ביחס לצלילות אחרות ביעדים הקודמים בטיול (26 מעלות, שמרגישות מאוד קר כשאתה עטוף בחליפת צלילה דקה).
 
ממש בסוף הצלילה הרגשתי משיכה עזה מצידה של נזאקי לכיוון אחד האלמוגים שהיו מתחתינו. לאחר שהתקרבתי והתמקדתי גיליתי שהאלמוג היפיפה הזה מסתכל עלי בשתי עיניים ובעצם מדובר בכלל בעקרבנון קרנפי - Lacy Scorpionfish Rhinopias.
 
עקרבנון קרנפי - Lacy Scorpionfish Rhinopias
 
בעקבות דגי המנדרין
כל יום שלנו בטוואלי הורכב משלוש צלילות ריף, אך כאשר מסיימים מוקדם ניתן ואף רצוי להכניס צלילות נוספות בריף הבית, וזה בדיוק מה שקרה באחד מימי הצלילה.
 
נזאקי הציעה צלילת בין ערביים בריף הבית, וזו הייתה הזדמנות מושלמת עבורי לפגוש מקרוב את דגי המנדרין - Mandarin Fish. שעות בין הערביים הן הזמן הטוב ביותר לפגוש את הדגים המופלאים האלו, שבמהלך היום הם חמקמקים וביישנים להפליא. זמן בין הערביים הוא זמן ההתייחדות של דגי המנדרין. הם יוצאים מהמסתור שלהם ופוצחים במחול שחייה של זכרים ונקבות בחיזור צבעוני ויוצא דופן. יש להם צבעים ססגוניים ומרהיבים והם בעלי תבניות וצורות מיוחדות על גבי גופם. לא סתם הם נחשבים לאובייקט צילום מהמבוקשים ביותר ומשאת נפשם של צלמים תת-ימיים ברחבי העולם.

זוג דגי מנדרין בריף הבית
 
כעבור חצי שעה של סשן צילום אינטימי ומיוחד עם הדגים הנהדרים הללו ולאחר שהשמש שקעה, נזאקי הובילה אותנו לצלילת לילה מרתקת לאורך ריף הבית.  צלילת לילה מאפשרת התבוננות  ביצורים ימיים מיוחדים ומרתקים שלא ניתן לפגוש במהלך שעות היום.
 
במהלך הלילה רוב יצורי היום והאור מתכרבלים בפינות חשוכות, אבל, עבור יצורי הלילה זה הזמן לחגוג ולצוד. הם מגיחים ממחבוא היום שלהם ומתחילים מחול ימי, שונה לחלוטין.

קרינואידים פעילים במיוחד בשעות בין הערביים והלילה
 
שוחים בבוץ
כבר בשלב התכנון לטיול, שמעתי על אתר צלילה בשם Deacons Reef שנחשב בעיני רבים לאחד מאתר הצלילה החשובים והטובים ביותר בעולם, ומי לא רוצה לצלול באתר שנחשב לאחד מהטובים בעולם?
 
האתר נמצא צמוד לקו החוף ומספר קילומטרים בודדים צפונית לטוואלי. אפשר למצוא שם טופוגרפיות ייחודיות בצבעוניות מרהיבה, קיר אלמוגים מגוון, וככל שמתקרבים לקו החוף, פוגשים הרים על גבי הרים מעוטרים באלמוגי מניפה ואלמוגי חבית מטריפים ביופיים.
 

אחד האלמוגים שניצל מהמפולת
 
לצערי, שלושה שבועות לפני שהגעתי לכאן, היה באזור זה רצף של ימים גשומים במיוחד, כאלו שגרמו להצפת בוץ ומפולת בוץ אימתנית שכיסתה וחנקה את רוב שונית האלמוגים, שבכל זמן אחר נחשבת למרהיבה ביותר. אינני יכול להביא בשורות טובות: המצב נראה עגום למדי ונראה כדי עבור חלק גדול מהאלמוגים מדובר בנזק בלתי הפיך.
 

מערות ונקיקים בסמוך לקו החוף
 
 

מוות של אלמוגים הוא תמיד טרגדיה גדולה כיוון שמגוון רב של יצורים ימיים נוספים תלו בחייהם ובקיום של שונית האלמוגים ואם האלמוגים ימותו, גם הם ימותו יחד איתם. לאחר הצלילה נותרתי עם התקווה שהטבע יעשה את שלו, יביא זרמים חזקים מהים, כאלו שישטפו וינקו את כמויות הבוץ האדירות המכסות את השונית ויאפשרו לה להשתקם.
 
את הצלילה מסיימים ממש ממש צמוד לקו החוף, ובאזור של מים רדודים, שם הטופוגרפיה השתנתה ומצאנו עצמנו עוברים ממערה למערה, כאשר בין שורשי העצים בצבצו קרני שמש נוצצות והיפנטו אותנו במשחקי אור מרהיבים.

מחט בערימה של שחת
מעל לכל צל של ספק: גולת הכותרת של הצלילות בטוואלי הן צלילות המאקרו. מיקום הצלילות במפרץ Milne Bay, הנחשב לבעל מגוון היצורים התת ימיים הגדול והמגוון ביותר במימי פפואה, ובאמת כאן צללתי את הצלילות הטובות ביותר בטיול.
 
צלמים מכל רחבי העולם מגיעים לאזור זה של משולש האלמוגים כדי לפגוש  את אחד היצורים המבוקשים ביותר לצילום, בישניים וחמקמקים ובעלי יכולת הסוואה מופלאה - סוסוני הים הפיגמיים. מדובר ביצור קטנטן כגרגר אורז, שלרוב חיים על גבי אלמוגי מניפה ובהסוואה מושלמת עד שממש כמעט בלתי אפשרי להבחין בו.
 
קיימים חמישה זנים של סוסון ים פיגמי וכל אחד מהם מותאם באופן ממש מושלם לאלמוג מניפה מסויים עליו הוא חי.

 bargibanti pygmy seahorse
 
רק כדי להדגים כמה עשירה אוכלוסיית סוסוני הים החיה באזור טוואלי - אם במהלך כל הטיול הצלחתי להבחין ולפגוש רק בארבעה פרטים של סוסונים, בטוואלי כמעט בכל צלילה פגשתי לפחות שני זנים שונים זה מזה.
 
לצלם סוסון ים פיגמי זו משימה לא פשוטה בכלל ואפשר להגיד שהיא אפילו די מתסכלת, שהרי הם בעלי יכולת הסוואה מהמושלמות שיצא לי לראות בטבע ומאוד קשה לאתר אותם.
למזלי, יחד אתי צלל אלברט, שכבר סיפרתי שהוא מומחה למציאת סוסונים, וכנראה שאין תחליף לניסיון, כי בעזרתו מצאנו כמה וכמה פרטים קטנטנים ומרהיבים, שלעולם לא הייתי מצליח למצוא לבד.
 
אחרי שאיתרנו את הסוסונים נאלצתי להתמודד עם אתגר הצילום, למצוא אותם בעזרת עדשת מאקרו ודיופטר המצמצמים את עומק השדה של התמונה לפחות ממילימטר אחד. ממש מחט בערימה של שחת.
 
ולקינוח, האתגר הגדול מכולם הוא לגרום ל׳כוכבים׳ החמקמקים להרגיש בנוח, כך שייתגברו על הביישנות שלהם, כי ב-95% מהזמן מפנים היצורים המעצבנים האלו את הגב שלהם למצלמה.
 
סוסון ים פיגמי מסוג דניס מישיר מבט למצלמה
 
שטים דרומה
שלושה ימים עברו ותנאי הים אפשרו, אז יצאנו אל אתרי הצלילה הדרומיים, בהפלגה קצרצרה של שעה בלבד.  אם חשבתי שראיתי כבר הכל, שוב הצלחתי להיות מופתע ולהתרגש מחדש.
 
שוניות האלמוגים הדרומיות נמצאות באזורים בהם קיימת זרימה חזקה יותר של מים, וכידוע זרימה משמעותה חיים והמשמעות של יותר חיים היא יותר דגים ויותר אלמוגים - עד כה אין תלונות.
 
את שתי הצלילות הראשונות שלנו ביצענו באתר הצלילה Tania's Reef, הנחשב לאייקון של האזור ואתר צלילה חובה לכל מי שמבקר בריזורט. בצלילה הראשונה הזרמים היו חזקים מדי, מצב שאילץ אותנו להתמקד בצד הפנימי של שונית האלמוגים, שם היינו מוגנים מפני הזרם החזק, ובשל העובדה הזו הוא נחשב לצד הפחות תוסס ומרגש של השונית. למרות זאת, אפילו כאן הכמות והמגוון של האלמוגים הייתה בלתי נתפסת ולא ביישה את המוניטין שזכה לו הריף שנראה נוצץ וצבעוני, כאילו רק יצא מהניילונים.

אלמוג מניפה יוצא דופן - Tania's Reef
 
מכל עבר היו אלמוגים מכל הצורות וכל הצבעים. אור המבזקים פוגע בהם ומייצר צבעים חדשים שהצליחו להפתיע גם אותי. הריף כולו נראה כמו מיקרוקוסמוס של משולש האלמוגים כולו.
 
השעות החלו לחלוף והתקרבנו לשעת צהריים, הצלחנו להבחין כי זרמי הים נחלשו וזה היה זמן מצויין לצלול ולהגיע גם לצד השני וה״נחשב״ יותר של השונית.
 

חצוצרן, מנסה להסתתר בסבך האדום

יום הצלילות הזה נחתם בצלילה מלהיבה באתר Cheries Reef. כמו בכל מסע, מרפי היה חייב להצטרף בשלב כלשהו, ורגע מכריע לפני הצלילה אלברט הדייבמאסטר המליץ, שממש עדיף וכדאי לי להחליף את עדשת המצלמה שלי לעדשת מאקרו, כי באתר הזה יש סיכוי גבוה מאוד להיתקל בסוסון הים הפופולרי בקרב הצלמים - bargibanti pygmy seahorse. כמובן שלא רציתי לפספס אותו אז החלפתי את העדשה שלי למאקרו.
 

Hairy ghost pipe fish
 
את סוסון הים מצאנו ואפילו תיעדתי אותו אחרי לא מעט מאמצים, אבל לא עברו עשר דקות מתחילת הצלילה והים הפתיע אותנו במפגש עם כריש קרקעית עצום, עוצר נשימה ויפיפה מסוג Wobbegong.
 
לא הספקתי להתפעל מהכריש, שבינתיים נטש אותנו, ואני רואה שחולפים מעלינו זוג טריגונים מסוג Mobula Ra, שניהם מרחפים להם באלגנטיות אופיינית, והפעם עם חיוך קטן ביודעם שאני ללא העדשה המתאימה.
 
כמובן שלאחר הצלילה שאר הצוללנים הצטרפו לבדיחה וביקשו ממני לצלול מעכשיו עם עדשת מאקרו כדי שכולם יוכלו ליהנות גם מחיות גדולות.
 
צילום חבצלת מים עם עדשת 8 מ״מ

עדות מצמררת
את היום האחרון בריזורט ניצלתי לסיור יבשתי יותר, מין מסורת שחבל לקטוע.
אחד מהמקומות אליהם הגעתי טלטל אותי באופן מיוחד. עוד לפני שהגענו דאגו לספר לי שאנחנו מגיעים למערת גולגלות, אבל שום הסבר מקדים לא יכל היה להכין אותי לחוויה המצמררת ומקפיאת הדם הזו.
 
לסיור הזה חברו אלי זוג אוסטרים חביבים וחברותיים במיוחד, ברידג'יט ו-וואלט, אותם הכרתי לראשונה עוד בביקור שלי בליסנונג. המדריך שהוצמד אלינו הוביל אותנו לתוך מערה, לחה ואפלולית שעוררה תחושות קשות. שטופים בזיעה קרה, התקדמנו על גבי הרצפה החלקה לקצה המערה, שם ראינו שתי ערמות גדולות מאוד המורכבות מעשרות גולגלות אנושיות.
 
מסתבר שעד לפני כמאתיים שנים, השבטים שחיו באיזור היו מנהלים את חייהם בתוך מערות. החיים מחוץ למערות היו מאוד מסוכנים ורק בשעות הלילה הם היו יוצאים למסעות ציד קניבליים לצרכי מאכל. ערמות הגולגלות האלו הן למעשה עדות מצמררת לתחרויות הציד שאירעו כאן בעבר, כאשר הקבוצה בעלת הערימה הגדולה נחשבה לחזקה יותר.


ערימת גולגלות של אחת הקבוצות
 
בסופו של יום ומסע אני יכול להעיד שלא סתם ולחינם טוואלי ואזור Milne Bay נחשבים בעיני צוללנים רבים לאחד מאזורי הצלילה הטובים בעולם וללא ספק מדובר באתר שחובה לבקר בו, בעיקר אם אתם מכורים לחופשות צלילה ברחבי העולם. עושרו האינסופי של הטבע, הקרנבל הססגוני והאותנטי, בשילוב המלון המפנק והצוות המיומן סיפקו לי את הרגעים המרגשים והמספקים ביותר בטיול.

אתר טוואלי: https://www.tawali.com/