אל היעד הראשון שלי - ולינדי (Walindi) הגעתי תשוש מאוד אך מרוצה, משהו שלא קל לומר אחרי מסע של 52 שעות שכללו 4 טיסות, ציוד במשקל 73 קילו ובנוסף עוד 5 מצלמות (לא כולל הטלפון). Walindi plantation resort, התחנה הראשונה שליֿ במסע לפפואה ניו גיני לא אכזבה.  

 
זריחה מהחוף של המלון
 
ולינדי, מקום מיוחד בטבע הפראי שלו, נמצא במפרץ קימבה (Kimbe), הממוקם בחלק המערבי של האי New Britain. ולמה מיוחד ומופלא? ובכן, נוצר שם שילוב מיוחד בין מימיו החמים של ים ביסמרק (להוסיף שם באנגלית) (שנחשב לים החם בעולם, עם טמפרטורות שמטפסות עד 31 מעלות) וראות נהדרת. המיקום המטורף והייחודי הזה הפכו את ולינדי לפנינה נדירה וליעד נחשק עבור כל מי שצלילה בוערת בליבו.
 
מיעוט הצוללים באזור מפרץ קימבה, בשילוב היעדר ציוויליזציה ותעשיה, יחד עם העושר הביולוגי הטבעי של האזור, הפכו את אתרי הצלילה במקום לגנים בוטניים תת ימיים מרהיבים. דן ג׳ונסון, הסקיפר של האושיאניה ואחד שמכיר את הים על כל צדף או אצה המתקיימים בו, טוען שהאלמוגים בים ביסמרק התרגלו לחיים במים חמים, מה שאפשר להם לפתח עמידות לתופעת הלבנת האלמוגים (bleaching), תופעה שמאיימת לחסל שוניות אלמוגים רבות בעולם ובמיוחד באזור השונית הגדולה באוסטרליה וזאת כתוצאה מההתחממות הגלובלית שחורטת את ההרס שלה בכל מקום אליו נביט.  


הרבה צבעים אדומים - Malupa

איך הכל התחיל?
כמו בלא מעט סיפורים מוצלחים יותר, או פחות, אפשר למצוא גם כאן את הזווית הישראלית. בשנת 1978, אחרי 12 שנים של עיסוק חקלאי בגידול מטעים באיזור הקימבה, יצא לו מקס בנג'מין למסע צלילה עם חברו "פילו" (הידוע יותר כיום כדוד פילוסוף, המו״ל של מגזין הצוללים iDive)  ליעד הצלילות הרפתקני, שבתקופה זו נחשב לטוב ביותר בעולם. ליעד הזה קראו "סיני". 

מקס חווה את הצלילות כחוויה מעוררת השראה שהציתה לו את הדמיון ועודדה אותו לחקור את העולם התת ימי במפרץ קימבה ששימש כביתו. הוא נדהם לגלות מה קורה מתחת למים מתחת לאפו, והבין שהוא לא יכול לשמור את כל היופי הזה לעצמו. כך יצא שהוא הקים את שני הבונגלוס הראשונים שלו בריזורט שלו - Walindi plantation resort  - כבר בשנת 1983.
 
כיום מקס וססיל אשתו מצליחים להחזיק לתפארת באחד מאתרי הנופש הטובים ביותר בעולם לצוללים. הריזורט כולו יושב למעשה בתוך מטע מטורף שאינו נופל מגנים בוטניים לאומיים בהם ביקרתי ברחבי העולם. בנוסף,   הריזורט שלהם חולש על אחת משמורות האלמוגים הבריאות והיפות ביותר בעולם.
 

הבונגלוס ממוקמים ממש בתוך גנים בוטניים
 
בוולינדי שהיתי תשעה ימים, בהם צללתי 24 צלילות מרתקות.
היום-יום שלנו היה קבוע בשגרתו: ארוחת בוקר טעימה, אך מוקדמת בשעה שש וחצי, ובשעה שמונה, בדיוק מופתי, יצאו ספינות הצוללים להפלגה באתרים הרבים של המפרץ.
 
במועדון של מקס מקפידים על חוויה עוצמתית עבור כל צולל על ידי שמירה על קבוצות הומוגניות וקטנות של קבוצות צוללים על פי רמות, המקסימום שיצא לי לראות על סירה אחת היו ארבעה צוללים בלבד. יש מגוון של צלילות ואפשר לבחור בין צלילות קיר לצלילות מאקרו, בהן ניתן לחפש סוסוני ים פיגמים, גוסט פייפ פיש ורבים אחרים.
אני נמשכתי במיוחד לשלושה אתרי צלילה, ומצאתי את עצמי חוזר אליהם שוב ושוב: Bradford ,Restorf Island  ו- Malupa,  עליהם אספר בהרחבה בכתבה על האושיאניה.

Halimeda Ghost Pipefish
 
Made in Japan
בפפואה התנהלו הרבה קרבות בזמן מלחמת העולם השניה ואפשר למצוא לכך שרידים מרשימים ועדויות עצובות רבות מאותה התקופה בה נלחמו היפנים בכוחות הברית.
 
אחד מאותם שרידים, ואולי המרשים ביותר בו נתקלתי הוא, המטוס היפני zero שהפך בשנת 2000 להיות אחד מאתרי הצלילה המפורסמים במפרץ קימבה, לאחר שדיג מקומי נתקל בו במקרה. המטוס הינו מטוס קרב יפני מדגם מיצובישי ומהדגם בו השתמשו להתקפה על פרל הרבור. הוא ננטש עקב מחסור בדלק ולא כתוצאה מפגיעה ולכן הוא שוכב בשלמותו על קרקעית הים ובעומק של 14 מטרים.
 
יש משהו כל כך נוגה במראה הסוריאליסטי הזה - מטוס קרב שטומן בקרבו סיפור עצוב שהתרחש ממש כאן, רק לפני 80 שנה וכעת הוא מצופה אלמוגים יפיפיים, שושנות ים ומחזיק מערכת חיים שלמה וחדשה שאין בה יותר קונפליקט בין מעצמות, רק חיים חדשים, צבעוניים ושלווים.  


על הקרקעית ב14 מטר - Zero

נמו חוזר הביתה - האמנם?
את דג השושנון, הידוע בכינויו "נמו", זכיתי להכיר מחדש בטיול הזה וגיליתי עליו כמה נתונים מדהימים שהפתיעו אותי מאוד. מסתבר שיש ליצור הזה לא מעט אינטליגנציה ויכולות מפתיעות.
 
ובכלל באזור הזה של משולש האלמוגים אפשר לראות  מגוון רב  ומספר רב של מופעים שונים ונהדרים שלו. ואם כל זה לא מספיק, מדובר בדג שובה לב שהתנהגותו יחד עם הצבעוניות המרשימה שלו ושל שושנת הים שאתה הוא חי בסימביוזה, הופכת אותו לאובייקט צילום מועדףֿ עבורי, לא משנה כמה תמונות שלהם קיימות באמתחתי.  

היררכיה משפחתית 
 
בוולינדי הייתי שותף לשני דיונים מרתקים על השושנון והמחקרים הרבים המתקיימים עליו, וכך נחשפתי ולמדתי להכיר צדדים חדשים ומפתיעים על האישיות שלו:

● על גבי השושנה קיימת היררכיה ברורה בין כל הפרטים. הפרט הגדול ביותר היא הנקבה היחידה והיא למעשה השולטת הבלעדית של השושנה. השני בגודלו (לא יותר מ80% מגודל הנקבה) הוא הזכר.  במידה וקיימים פרטים נוספים מדובר במתבגרים אשר גם להם אסור לגדול מעבר לגודלו של מספר 2 על השושנה.  במידה ומישהו חורג מהגודל המותר (כולל הזכר) הוא נזרק מהשושנה, מה שמבטיח לו מוות, כי מחוץ לשושנה לא ניתן לשרוד.
● כאשר הנקבה מתה מכל סיבה שהיא, משנה הזכר את מינו והופך לנקבה. במידה וקיימים מתבגרים הגדול מביניהם מקודם לתפקיד הזכר.
● שושנון נולד כ"לארווה" (זחל) ונסחף עד למרחק של עשרות קילומטרים ממקום הולדתו. חוקרים מאוניברסיטת ג׳יימס קוק אשר עורכים מחקר בוולינדי, הוכיחו לאחרונה כי השושנון כמתבגר מוצא את דרכו חזרה לריף בו הוא נולד. התופעה הזו, כיוון שמדובר בדג פיצפון הדהימה אותי לחלוטין וגרמה לי לחשוב שיוצרי הסרט להציל את נמו צדקו והקדימו את החוקרים, אכן נמו שב לביתו. 

נקבת אלפא אגרסיבית במיוחד 
 
הלוחם הססגוני - mantis shrimp
היה לי מפגש מיוחד בטיול הזה עם יצור צבעוני ומרתק בצלילה המכונה muck diving. המשמעות המילולית, ״צלילת זוהמה״, יכולה להטעות או להפחיד, אך הכוונה היא לכל צלילה שיש בה קרקע בוצית, אלמוגים מתים, אביזרי דיג עזובים, אשפה ועוד. אני, כצלם, מאוד מתרגש מצלילות muck diving, כיוון שהן נותנות לי אפשרות לפגוש כל מיני יצורים מיוחדים שלא נתקלים בהם בצלילות ריף סטנדרטיות, למשל? mantis shrimp.
 
למרות התדמית הבעייתית של היצור החביב הזה והיכולת (האגדית) שלו לרסק מצלמות של צוללים שאננים, התקרבתי קצת, ואז עוד קצת, כדי להצליח למלא את התמונה בכמה שיותר פרטים. רק כדי לחדד את עוצמת הכוח שהשרימפ מנטיס מחזיק בזרועותיו, אציין כי הוא מסוגל לשבור זכוכית עבה במכה אחת חדה ומדויקת , ולכן לעולם לא תמצאו אותו בתוך אקווריום, הוא פשוט ישבור אותו ברגע שירצה.
 
הרבה נכתב ונאמר על היצור היפהפה אך הרצחני הזה, והנה מספר עובדות מעניינות:
● הוא לא באמת שרימפס.
● מכת הזרועות שלו מסוגלת לפצח כמעט כל קונכיה ומשתווה במהירותה לקליע של אקדח 22 מ״מ ותודו שזה מרשים!
● יכולת הראיה שלו היא המורכבת ביותר הידועה למדע, ובנוסף כל אחת מהעיניים עצמאית לחלוטין.
● בניגוד לכל מיני טרנדים אנושיים, המנטיס שרימפס הוא יצור מונוגמי. 

Mantis Shrimp - Restorf Island
 
מסתכלים על העתיד - Mahonia Na Dari
בצמוד לאתר הנופש ולינדי תמצאו את מרכז החקר הימי מהוניה (Mahonia). משמעות השם היפה הזה היא "שומרי הים". כאשר דיברתי עם מקס והזכרתי את השם "מהוניה" באזניו, אי אפשר היה לפספס את החיוך הגאה שלו והעיניים הנוצצות. אחרי הכל זה אחד ממפעלי החיים החשובים ביותר בהם עסק במהלך השנים.
 
מרכז המחקר מהוניה משמש באופן רשמי כתחנת מחקר לביולוגים ימיים מכל רחבי העולם מצד אחד, אבל פיטר אשר מנהל את המרכז בשלוש השנים האחרונות,  אומר שהמטרה החשובה האמיתית של המרכז היא הקניית חינוך לערכים של שמירת טבע עבור הילדים ובני הנוער מכל רחבי הפרובינציה.  בשנה האחרונה למעלה מ-10,000 תלמידים עברו חינוך והכשרה לשמירה על הסביבה הימית - נתון מרשים ומעורר השראה. פיטר ומקס מאמינים שהסביבה הימית היא משאב הטבע החשוב ביותר של מפרץ קימבה בפרט ופפואה בכלל, וחייבים לשמור עליה, וזה יכול לקרות רק על ידי החינוך של הדור הבא.  

מטע מנגרובים שנשתל באחת מפעילויות מהוניה
 
המטרה הזו של חינוך דור העתיד קרובה מאוד לליבי, והחיבור שלי אל מקס ופיטר רק התעצם כתוצאה מכך ומעצם המחשבה כי המשך קיום גן העדן הזה מוטל בספק... כל כך הרבה כוחות חיצוניים נכנסים למשוואה הזו, ואני חרד שהציליוויזציה תמחץ את הטבע. לכן, כל כך אהבתי את העשייה המבורכת של המרכז הזה ואת ההשפעה העצומה שיש למיזם על דור ההמשך. זה נותן תקווה שיש מי שישמור על הטבע הפראי והיפה והנחוץ הזה, כי יש מי שלומד ממש עכשיו ונוטע בתוכו שורשים של שמירה על האוצר הזה.

ילדי ולינדי הסקרנים
 
הכפר ולינדי והסביבה
בגלל מגבלות הטיסה, את היום האחרון בוולינדי, ניצלתי לטובת סיור שטח באזור.
לנהג שליווה אותי מטעם המלון קראו ג'וזף, והתחנה הראשונה אליה לקח אותי הייתה שני בתי ספר המקבלים תמיכה מהריזורט על מנת להקנות חינוך וערכים לילדי העובדים של הריזורט. לחץ חברתי מתון שכנע אותי לנאום על מוטיבציה ועל ישראל בחלק מהכיתות, ולמען האמת, זו הייתה חוויה מאוד מעניינת, גם עבורי ובמיוחד עבור הילדים שהקשיבו בפיות פעורים.
 
בסיום הביקור בבתי הספר הביא אותי גוז'ף לפגוש את משפחתו, שם למדתי הרבה על החיים "הפשוטים", ללא חשמל, או מים זורמים. חיים פשוטים, אבל, די מסובכים.

התחנה השלישית הייתה הכפר ולינדי, שם גרים רוב עובדי הריזורט. בכפר אפשר למצוא מים זורמים וחשמל שמסופק על ידי גנרטור. אנשי הכפר, עובדי המלון, מוקירים תודה למקס ומסורים לו עד כדי הערצה, ואני לגמרי יכול להבין אותם לאחר הביקור אצל משפחתו של ג'וזף.
 
את רוב שעות היום המקומיים מבלים מתחת לבתים הבנויים על כלונסאות. האוויר מתחת לבית נע באופן נעים ומאוורר יותר, לכן, שם הם יבלו את רוב השעות החמות של היום. שם תמצאו גם את המטבח בו מתבשלות המנות מקומיות, חדר המשחקים של הילדים וגם הסלון. 

משפחתו של ג׳וזף, חולקים את המרחב המשותף מתחת לבית
 
 
 
תחנה אחרונה בהחלט הייתה השוק המטונף (Filthy Market), הנמצא בישוב קימבה הסמוך. בשוק המאוד ססגוני הזה, עם השם המפוקפק, אפשר למצוא שלל פירות, ירקות, בגדים, תרופות והרבה דוכנים שמציעים לכם ללעוס את ה- "ביטל נאט", מנהג שרוב תושבי פפואה מכורים אליו ובדומה להתמכרויות רבות מזיק מאוד לבריאות.
 
הביקור בשוק, בשונה מהביקור בשוק הכרמל, לדוגמה, לווה בתחושת סכנה, שכן מצלמה אחת שלי שוות ערך למשכורת של שנה עבור משפחה שלמה. ג'וזף לא לקח צ'אנס ודאג שילוו אותנו שני שומרי ראש, אחד מקדימה ואחד מאחורה. תחושה סוריאליסטית בפני עצמה: להסתובב ככה בשוק וחוויה שאולי לא תתאים לכל אחד. 

השוק המטונף - לא לפספס את החיוך האדום כתוצאה מלעיסת ביטל נאט 
 
לסיכום
ולינדי הוא השם הנרדף של פפואה על לשונותיהם של רוב הצוללים בעולם.
ומקס וססיל בנג'מין הצליחו להפוך את הריזורט שלהם למותג ולאחד מהיעדים הפופולרים והמבוקשים ביותר בעולם ובצדק.

מפרץ קימבה - מבט מהרחפן