מיכלית ענק פורקת דלק בקצא"א בדצמבר 2022


בקיץ 2017, לאחר כ-10 שנים של ציפיה והבטחות למהלך זה, נפתח חוף קצא"א באילת לציבור הרחב. שחיינים,  משנרקלים וצוללים הרוויחו חוף חדש ואתרי צלילה ושנירקול חדשים שכל כך היו חסרים באילת.


החיים הצבעונים בחוף קצא"א

אבל, לפני שנכנס למים להבין מה בדיוק קרה וקורה שם מאז התאריך ההיסטורי,  בואו ונלך קצת אחורה בזמן:
הבנייה של קו צינור אילת אשקלון החלה אחרי מלחמת סיני בעקבות המחסור בספקי דלק לישראל וחתימה על הסכם מכירת דלק עם אירן.

קו אספקת הדלק עבר מספר שדרוגים במשך השנים החל מ-16 אינץ׳ ועד 42 אינץ׳ (יותר ממטר בקוטר). בשנת 1969 הושלמה בנית הקו מאילת לאשקלון בתצורתו הנוכחית ואז השימוש העיקרי היה העברת נפט מאירן לאירופה, זאת מכיוון שתעלת סואץ הייתה חסומה עקב מלחמת ששת הימים. בשנות השיא הוזרמו בצינור כ-30 מיליון טון נפט בשנה.

עם ניתוק הקשרים בין ישראל ואירן בסוף שנות השבעים הופסקה הפעילות של הצינור למעשה כמעט לחלוטין,  למעט ניסיונות לתחזק את המערכת ולחפש לה שימושים אחרים. בין ישראל ואירן התנהל מאז מאבק משפטי בן לאומי בנושא בעלות על החברה וחובות הדדים בין המדינות.

ב- 2017 הוקמה חברה חדשה קו צינור אסיה אירופה (עם אותם ראשי תיבות).

בשנת 2020 נחתם הסכם בן קצא"א וחברה באיחוד האמירויות על מיזם העברת נפט גולמי דרך ישראל ומתקני קצא"א מאיחוד האמירויות לאירופה. לפי הסכם זה כ-50 מכליות ענק יעגנו כל שנה באילת, יפרקו נפט גולמי למתקני קצא"א, יובילו אותו בצינור יבשתי לאשקלון ומשם, עם מכליות אחרות, לאירופה וליעדים נוספים.

פרויקט זה עורר התנגדות חריפה בקרב גורמים שונים בעיקר מכיוון שתשתית הולכת הדלק ישנה מאוד וסבלה בעבר מתקלות ופגיעה קשה בסביבה. המפורסמת והידועה בתקלות היא האסון בעברונה, שבעקבותיו פסק בית המשפט קנס של 100 מליון ש"ח לרט"ג לטובת שיקום וטיפול בנזקים.

אבל, העננה הגדולה ביותר היא כמובן הקירבה של מסוף הפריקה באילת לשמורת האלמוגים. כולם מבינים כי תקלה קטנה בפריקת הנפט עלולה לגרום לפגיעה בלתי הפיכה באוצרות התת-ימיים של אילת.

השרה להגנת הסביבה של הממשלה הקודמת, הוציאה צו לעצירת הפרויקט ונכון לעכשיו מותרת פריקה של 2 מיליון טון נפט בשנה. אבל, האיום על שמורת האלמוגים הצפונית ביותר בכדור הארץ קיים ועלול לחזור בגדול עם שינוי השלטון והחזרת הפרויקט לקדמותו.
 


מבט למזח הפריקה הדרומי בו עוגנת מיכלית (צולם באוקטובר 2021)

עקב גידול התיירות והאוכלוסיה באילת מצד אחד וחוסר פעילות בקו צינור הנפט, החל כבר לפני שנים רבות לחץ מצד עירית אילת לשחרור לפחות חלק מהחוף לשימוש הציבור הרחב ואז, כאמור, לאחר שנים של הבטחות וציפיות ביולי 2017 נפתח לציבור חלקו הצפוני של חוף קצא"א הנושק לריף הדולפינים.


מבט כללי לחוף הרחצה שנפתח בחלק הצפוני של קצא"א -בחלק העליון של התמונה ריף הדולפינים

חוף קצא"א, שאמור לקבל את השם ״החוף האקולוגי״, כולל בתוכו את המזח הצפוני לפריקת נפט שאינו פעיל ואסור לעליה קפיצה וכל שימוש אחר.

בין גרוטאות ליופי טבעי ואינסופי

ברגע שמכניסים את הראש מתחת למים מתגלה פער בלתי מוסבר בין ערימות של גרוטאות ושאריות מהפעילות התעשיתית שהתרחשה במקום בעבר ובין יופיו של הטבע שהשתלט על המקום.

האזור כולו היה סגור לציבור במשך עשרות שנים ומצד שני לא היה כל פיקוח על מה שהתנהל במקום, ולכן כל מה שנפל למים נשאר על הקרקעית. כל מה שהיה מיותר נזרק למים ונשארו שם חלקי מתכת, חלקי פלסטיק וגומי, צמיגים ומגוון סוגי פסולת תעשייתית. הכל נשאר על הקרקעית והתכסה באלמוגים וצמחיה.


מקבץ אלמוגים קשים ורכים למרגלות העמודים של המזח הישן

החוף בקצא"א מורכב מקבוצות של עמודים ששימשו בסיס למזח הפריקה הצפוני. חלקם בולטים מעל פני המים וחלקם מגיעים קרוב לפני המים, אך לא בולטים. בחלק המרכזי של החוף הצפוני הפתוח לקהל יש טור עמודים מהחוף לכיוון מזרח שמתחילים בעומק רדוד ומגיעים עד לעומק כ-16 מטר. בקצה המזרחי של שורה זו יש שלושה עמודים בכיוון צפון דרום, עליהם מותקן מזח פריקת הנפט שאינו פעיל.

על חלק מהעמודים, קרוב לבסיסם, מלופף חוט תיל, ששימש כניראה למניעת נסיונות חבלה בעבר. חוטי התיל האלה מהווים היום תשתית לאלמוגים רכים ומסתור לבעלי חיים רבים.


חוטי התייל על בסיס העמודים

בכל השטח שבין וסביב העמודים יש גרוטאות רבות שהיום כבר אין טעם לנסות להזיז אותן עקב כמות החי שהתיישבה עליהם. כל השטח, עד לעומק 16 מטר, כמעט חסר אלמוגים טבעיים וקרקעיתו חולית ולכן כל עצם מלאכותי שנימצא בשטח הופך לבסיס לריף מלאכותי. עובדה זו גם משכה לכאן רבים מהחוקרים של המרכז האוניברסיטאי, ואכן באזור כולו התבצעו ועדיין מתבצעים ניסויים רבים בתחום הביולוגיה הימית.


שילוב של ניסוי מדעי (תשתיות לגידול אלמוגים) ומיזם אומנותי מחאתי (הגלים של מאיה) המקדם את המאבק
באלימות נגד נשים על אחד מהעמודים בקצא"א.


החיים הצבעוניים בתוך סבך התייל הסובב את העמודים


גן עדן לצלמים זה כאן

בנוסף לעמודים המרכזיים הנושאים את המזח הצפוני, יש באזור הפתוח לקהל עוד מספר ריכוזים של עמודים שהפכו לריף צבעוני ומלא חיים.

אעבור עליהם מדרום לצפון:
דרומית למזח הצפוני, במרחק כמה עשרות מטרים מהמזח, יש שתי שורות של שישה עמודים בכל שורה, צמודים אחד לשני בקוטר כמטר כל עמוד. הם מתנשאים מעומק 15 מטר לעומק כשני מטרים מתחת לפני המים. מעליהם קשור מצוף צהוב הנראה גם מהחוף. לטעמי, זה אחד מאתרי הצלילה העשירים והצבעוניים ביותר באילת. יש כאן שתי להקות דגים קבועות, של גרזינונים ודגי זכוכית. הלהקות נמצאות בין העמודים ומסביבם - תלוי בעונה בשעה ובכמות הצוללים בסביבה.


להקת דגי זכוכית בתוך קבוצת העמודים הדרומית


להקת גרזינונים בחלק העליון של העמודים הדרומיים סמוך לפני המים

לטעמי, יש להקדיש לאתר זה צלילה שלמה, בכל עומק לאורך כל 14 מטר של העמודים. בכל נקודה לאורך ורוחב העמודים מתרחש משהו דוגמת הופעה של כמויות דגים מסוגים שונים, אלמוגים רכים ואלמוגים קשים, ממספר סוגים ואינסוף הפתעות. דרושה כמובן זהירות רבה ומרחק בטוח מהעמודים למנוע פגיעה עצמית. מומלץ גם ידע טוב בניווט, או בליווי של צולל מנוסה כדי להגיע בביחון למקום.


מראה כללי של מקבץ העמודים הדרומי

כתמונת מראה של מקבץ העמודים הדרומי, קיים גם מקבץ דומה מצפון למזח הצפוני. גם מקבץ זה אינו בולט מעל המים ומסומן במצוף צהוב. לא אתעכב על תיאור המקום, עקב דמיונו למקבץ הדרומי (וגם מכיוון שהוא קצת פחות עשיר וצבעוני).

בהמשך, לכיוון צפון, כמה עשרות מטרים צפונית מזרחית, נמצא עמוד בודד שראשו מעל המים, אך גם הוא דל יחסית בצבע וחיים.

נמשיך עוד צפונה וממש לפני שנגיע לגדר (או, שאריות הגדר) של ריף הדולפינים, נפגוש סמוכים אחד לשני, שני מקבצי עמודים: הראשון כולל שישה עמודים מקבילים וצמודים שאינם בולטים מעל המים ועומק הקרקעית שם הוא כ-10 מטרם וצמוד אליהם, בכיוון מזרח, חמישה עמודים המחוברים בקצה העליון ויוצרים מעין פירמידה פוטוגנית מאוד, כאשר על כל אחד מהעמודים אלמוגים רכים וקשים ומגוון יצורים חיים.


אורח בלתי רצוי מתחת למקבץ הצפוני ביותר כוכב ים טורף – ברקע המקבץ הצמוד של העמודים ושאריות הרשת של ריף הדולפינים


אורחים קבועים בעמודים הצפוניים – הדולפינים של ריף הדולפינים


ריף הדולפינים וקצא"א
אי אפשר כמובן להתעלם מהיתרון הגדול ביותר של חוף קצא"א והוא כמובן השכן הצפוני, הלא הוא ריף הדולפינים.


מפגשים מהסוג השלישי

שנים רבות היה ריף הדולפינים סגור בין נמל אילת מצפון ונמל קצא"א מדרום ומפגשים עם הדולפינים הנמצאים בריף היו נדירים יחסית בחופי אילת. ב-2017, עם פתיחת החלק הצפוני של קצא"א הצמוד לריף הדולפינים לציבור הרחב, התאפשר מפגש כמעט בטוח עם הדולפינים בכל צלילת בוקר מוקדמת לפני שהדולפינים מתחילים "לעבוד" בריף. 

בתחילת הדרך היו מעט חיכוכים עם עובדי ריף הדולפינים על רקע הצלילות והשנירקולים בסמוך לריף והשהיה הצמודה לדולפינים, אולם במשך הזמן המצב התייצב ושני הצדדים למדו לחיות בצוותא.

שחיה, או צלילה עם דולפינים, היא חוויה בלתי נשכחת וביציאה מהמים החיוך על פני הצוללים מזכיר מאוד את ה"חיוך" הטבוע על פני הדולפין.

המצב החדש מאפשר חוויה נדירה גם בקנה מידה עולמי: כניסה מהחוף למים בצלילה, או בשנירקול, ותוך דקות ספורות מגיעים אליך יצורים ימים אינטילגנטיים, בוחנים אותך מקרוב, משחקים איתך לפעמים, או עוסקים בשלהם ומאפשרים לצולל לראות אותם מקרוב.

אוכלוסיית הריף מנתה שלוש נקבות וזכר אחד ובמשך שנים רבות לא היה ריבוי טבעי מוצלח בריף. 


רביעית דיירי הריף ב2017


ארבע חיוכים מאושרים בשעת בוקר מוקדמת
 

בשנים-2020 ו-2021 נראתה תופעה נדירה מעט: ללהקה הקבועה של הריף חברה דולפינת בר מסוג דולפינן אנקולי (ים-סופי) להבדיל מהמין הקבוע שהיה בריף הדולפינים – דולפינן מצוי. קהילת הצוללים נתנה לדולפינת הבר את השם ׳יוספה׳ והיא נצפתה פעמים רבות משתעשעת עם הזכר היחיד שבחבורה - ׳ניאו׳ כולל (לא ראיתי אבל שמעתי שמועות) הזדווגויות. תופעה זו של כניסת דולפין זר ללהקה קבועה מוכרת, אבל נדירה יחסית. לי אישית יצא לראות את הזוג מספר פעמים ואף לצלם אותם.


יוספה דולפינת הבר (למעלה) משתעשעת עם ניאו (למטה) הזכר היחיד שבחבורת הריף

למרבה הצער כחודש לאחר צילום התמונה למעלה באפריל 2021 חלה ניאו ותוך זמן קצר מת בנסיבות בלתי ברורות. יוספה עדיין הסתובבה חודש בסביבות הריף ונראתה עצובה ודיכאונית ואז נעלמה ולא נראתה מאז. וכך,  כיום, אוכלוסיית הריף מונה 3 דולפינות בלבד.

חווית הצלילה עם דולפינים בקירבה אינטימית כל כך אכן מיוחדת ולא ברור כמה זמן עוד תימשך. מה שאפשר לבקש מציבור הצוללים והמשנרקלים זה לתת ליצורים האלה את ה"ספייס" שלהם: לא לרדוף אחריהם, לא לגעת בהם ולכבד את השטח הפרטי שלהם ולא להיכנס לתחום המסומן כ״גבול ריף״, גם אם הגדר אינה שלימה ומלאה פרצות.

הגדר התוחמת את הריף עברה שינויים לא מעטים בשנים האחרונות וגרמה גם לעימותים בין בעלי ריף הדולפינים והרט"ג (רשות הטבע והגנים) על רקע של פגיעה בסובב הימי שגדל על הגדר במשך השנים.


העושר הצבעוני שהתפתח על גדר הריף


הגדר החדשה המוקמת בימים אלה


נותר רק לקוות כי כל ההחלטות שילקחו בנושא קצא"א ותפעול המיכליות שיגיעו (או מוטב שלא) יקח בחשבון את גן העדן הצבעוני השוכן מתחת למים והעננה השחורה תישאר רק בשמים ולא מתחת למים.