כן, כן. אם אתם מרגישים לחלוחית ורטיבות קלה על מסך המחשב או הסמארטפון שלכם בזמן קריאת הגיליון הנוכחי, זה לא בגלל שהגשם חזר. אלה הדמעות שחנקו לא פעם את גרוננו בזמן כתיבת, ראיון, קריאה ראשונה ומיון התמונות שיועדו לגליון סיני הנוכחי, שזכה במערכת iDive לכינוי ״גליון הנוסטלגיה״.
ערוצי הטלוויזיה ואתרי החדשות יצאו באינספור כתבות עת מלאו 40 שנה לפינוי מסיני ואף תיעדו כמה מתושבי אופירה שחוזרים לימי גן העדן בסיני.
אצלנו במערכת הרגשנו קצת מתוסכלים מכך שאין כל אזכור לחלוצים האמיתיים של סיני, אותם יזמים וחולמים מעולם הצלילה הישראלי ומי שהיו בעצם הראשונים שם על הדיונות והשוניות . אותם אלה שהקימו מצד אחד תשתית תיירותית לצוללים שהגיעו מחו"ל ומצד שני, ובהחלט ניתן לומר, היו האבות והאימהות המייסדים שהניחו את היסודות ואת תשתיות והניסיון לעולם הצלילה הישראלי.
אז בהחלט: גם לנו מגיע פירגון. הרמנו את הכפפה ופנינו לכמה מאושיות הצלילה וביקשנו שיצללו הפעם לזיכרונות שלהם ולאלבומי התמונות המאובקים (כן, פעם שמרו ככה תמונות) וידוגו משם כמה מהזיכרונות שלהם על הימים הראשונים. אז שלא יעלו מדי פעם דמעות נוסטלגיה?
ביקשנו שיחזרו לאותם ימים בהם, אם תחשבו על כך, לא היה כלום והיה צריך להעז ולהמציא את מה שלא היה כתוב ולא קיים. לא היה חוק צלילה, רק הרצון לתת את השרות והחוויה וגם את הבטיחות לשוחרי המים העמוקים. ודרך אגב ובמאמר מוסגר: למרות כל החוסרים, אני בטוח שבקורסי הצלילה של אותם ימים הכשירו צוללים לרמה גבוהה יותר מהיום.
אז מה יש לנו בגיליון הנוסטלגי והמיוחד:
הוארד, חלוץ אמיתי, במלוא מובן המילה לוקח אותנו למסע מרתק ומפגיש אותנו עם הרבה מאוד פרצופים ושמות מוכרים. שלמה כהן, המאייר והקריקטוריסט המוכשר, שעמד מאחורי הפקת המדריכים לים סוף ואף המציא והפיץ את השמועה על מטבעות הזהב מתחילת המאה שמחכות לכל דכפין במימי סיני. ד"ר יהודה מלמד, שליווה אותנו שנים ופיתח תוך התנסות בשטח את עולם רפואת הצלילה. והיו גם, גיורא דור, רולף שמידט וזוגתו פטרה שהגיעו אלינו מגרמניה והפכו ליותר צברים מהצברים, ועמוס נחום האחד והיחיד, ורובי וסמנתה. WOW. אפשר להמשיך עוד ועוד ועוד עם רשימת השמות (שחלקם גם כבר לא איתנו).
אני מצדיע לחברי, שכל אחד בתחומו עשה רבות לקידום הצלילה בישראל ואף השפיע על התעשייה העולמית. בלעדיכם, הכל היה נראה אחרת...
חג שמח חברים
דוד פילוסוף
