צלילותי הראשונות בים סוף היו לאחר מלחמת ששת הימים במסגרת משלחות סקר עם המחלקה לביולוגיה ימית שמנהלה היה פרופ' פישלזון ז'ל. דויד פרידמן ז'ל מאילת שכבר אז נחשב כמומחה לחיים שבים האדום שימש כיועץ למשלחת. לימים, דויד היה הביולוג הימי בהקמת המצפה התת-ימי באילת ובמקומות נוספים בעולם. באותם הזמנים חלקנו חברות מיוחדת ומאות שעות צלילה. זכינו לצלול ולפעול באזורים אלו מסוף שנות השישים ועד שנת 1982 כשסיני הוחזרה למצרים. החוויות היו נפלאות ובלתי נשכחות ויש הרבה לספר, אך כאן אספר רק שתים מהפעילויות הרבות בים סוף בהן זכיתי לקחת חלק.
בראס מוחמד צילום: דייויד דובולייט
תיירות הצלילה הראשונה בסיני
בסוף שנות השישים הייתי לקראת סיום לימודי הרפואה ועסקתי בין השאר בהדרכות צלילה במועדון הצלילה הים התיכוני של הווארד רוזנשטיין בסידני עלי בהרצליה ובתחילת שנות ה-70 במועדון הצלילה שהקים בחוף נעמה בשארם.
בשנת 1972עם סיום מלחמת ההתשה, יזם ואירגן האוורד רוזנשטיין את קבוצת תיירות הצלילה הראשונה בהיסטוריית הצלילות בסיני. הקבוצה כללה את עובדי ירחון הצלילה האמריקאי Skin Divers Magazine - העורך פול צימוליס ו Ken Seybold ועובדי העיתון. האוורד ביקש ממני להדריך את הקבוצה ויחד עם אלכס של ודני פופר ז’’ל ירדנו לסיני לחפש אתרי צלילה טרם בוא הקבוצה.
הכביש לשארם עדין לא נסלל והיה רק נתיב כורכר. במשך כמה ימים חיפשנו אתרי צלילה עם הרנו 4 שלי מצוידים במיכלי צלילה שמילאנו אצל ווילי באילת. כמה מהאתרים היו ידועים לנו קודם מסקר האוניברסיטה.
משמאל לימין :דני פופר ז"ל, אלכס של ויהודה מלמד צילום:הוארד רוזנשטיין
דני, אלכס ויהודה עם קבוצת Skin Divers Magazine צילום: האורד רוזנשטיין
1972 צלילה ראשונה ב –Blue Hole
בסיומו של אחד מימי הצלילות, נתקלנו מצפון לדהב, אלכס ואנוכי במה שלימים יקרא ה – Blue Hole. נכון, יש עוד כאלה שלוקחים את הראשוניות על הגילוי ואני שמח להיות ברשימה הזו של ה״ראשונים״...
היה זה בסופו של יום ונשארנו עם מיכל צלילה אחד מלא. החלטנו לבדוק מה פירוש צבע המים הכחול החזק כל כך סמוך לחוף. צללנו, המיכל היחידי שנשאר ועם ווסת אחד, עלי (לא היה אז אוקטפוס ורזרבה הייתה עם מוט משיכה). אלכס, עם נפח ריאות פי שנים משלי צלל לידי ומדי פעם נתתי לו אוויר מהווסת. ירדנו לעומק הכחול הנפלא הזה עד 52 מטר וראינו את הקשת. היה לנו כבר ניסיון רב ו"שכל ישר " (????) וסיימנו את הצלילה מבלי לעבור מתחת לקשת. למחרת עם מכלי צלילה מלאים צללנו שוב במקום, עברנו את הקשת ואכן הייתה זו הצלילה המופלאה הראשונה מרבות במקום מיוחד זה.
בבלו הול - צילום כלפי מעלה מעומק 30 מ' צילום: מישל בראונשטיין
לימים התפרסם ה- Blue Hole בגלל התאונות הרבות שהיו בו, להערכתי, מדובר בהרבה מעל 100 מקרי מוות מיותרים וכולם כתוצאה מחוסר ידע, הבנה ותודעה לצלילה בטוחה.
את קבוצת תיירות הצלילה הראשונה בסיני לא לקחנו לאתר הבלו הול אך הצלילות הרבות שעשינו איתם הביאו לתחילת הפרסום העולמי לאתרי הצלילה הייחודיים בסיני.
טיפול ראשוני בנפגעי צלילה ושימוש בתא לחץ נייד.
אתרי הצלילה בסיני החלו להתפרסם לאחר מלחמת ששת הימים, אך מספר הצוללים בסיני, הישראלים והזרים עלה משמעותית כשנה לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים. מרחב שלמה, מרש''ל, היה מנוהל על ידי ראובן אלוני ז''ל ונושאי הצלילה הוטלו על המהנדס ברט בן דור ז''ל ועלי, בהיותי אז מפקד המכון לרפואה ימית של חיל הים, רופא שייטת 13, יו''ר התאחדות הצלילה ו וועדת ההדרכה. תקופה זו בהחלט הייתה מאתגרת, במיוחד עם ריבוי תאונות הצלילה באתרים הרחוקים מהמתקן הטיפולי במכון לרפואה ימית בחיל הים בחיפה שהיה אז היחידי בארץ. ב- 1978 נכנס לפעולה תא הלחץ השני בארץ בבית החולים יוספטל באילת .
כידוע הטיפול ברוב תאונות הצלילה נעשה בתא לחץ וככול שהטיפול נעשה סמוך לאירוע הצלילה, התוצאה טובה יותר. עד תחילת הצלילות בסיני השימוש בתאי לחץ קטנים כאלונקות מעבר בלחץ היה אך ורק בשייטת 13 שפעלה בעיקר בזירות הים התיכון.
תא הלחץ של חיל הים שהיה בשארם, כיום נמצא על קרקעית במפרץ נעמה. צילום התא במים: דר' אדל טהר, מנהל מרכז תא הלחץ בשארם
עם ריבוי תאונות הצלילה בים סוף עלה הצורך בשימוש בתאים הקטנים היות והטיפול הראשוני בתא לחץ הינו קריטי להצלת הצולל. מכורח מציאות זו, הקמנו מערך פינוי יחד עם חיל האוויר להעברת הנפגעים בתא לחץ קטן ממקום הצלילה עד לתא הלחץ הגדול במכון לרפואה ימית בחיפה. מדריכי הצלילה בסיני עברו קורס בטיפול בנפגעי צלילה בשטח ובתפעול תא קטן. רופא המכון לרפואה ימית עמד בכוננות תמידית בטלפון למתן הוראות והנחייה טיפולית בתא קטן. הצולל הפגוע בתא הלחץ הקטן הועבר לחיפה במטוס נורד או בהליקופטר להמשך טיפול בתא הגדול שם חיכה לו רופא המכון בתוך התא הגדול והנפגע הועבר מהתא הקטן לגדול ששניהם בלחץ הטיפולי, המשך הטיפול נעשה בתא הגדול.
צולל שנפגע מוכנס לתא קטן, מתחבר לתא גדול בלחץ, מתקבל על ידי הרופא בתא גדול הנמצא כבר בלחץ הטיפולי.
צילומים: ד"ר יהודה מלמד, ד"ר אלכס גרינשטיין וד"ר פיני הלפרין רופאי המכון לרפואה ימית
מערך טיפולי זה לנפגעי צלילה בשטח היה הראשון מסוגו בעולם והועתק שנים לאחר מכן על ידי דר' פיטר בנט מייסד ה- DAN בארצות הברית ו דר' אלסנדרו מרוני מייסד ה- DAN באירופה. מערך תאי הלחץ הקטנים בסיני טיפל בהצלחה בעשרות רבות של תאונות צלילה והציל ממוות ומנכות צוללים רבים משנת 1974 ועד החזרת סיני למצריים בשנת 1982.
המערך הטיפולי בנפגעי צלילה בסיני, פורסם כמאמר מקצועי בעיתון
ה - Aviation Space and Environmental Medicine בשנת 1979 והמכון לרפואה ימית בחיל הים ,בפיקודי, זכה להכרה בין לאומית ובפרס מיוחד לתרומה בחדשנות הטיפולית בנפגעי צלילה בשטח.
(קישור למאמר - https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/7259701/ )
מאמר שפורסם בעיתון U.S Medicine ב 1979 על המכון לרפואה ימית המטפל בעיקר באזרחים ולא רק כתוצאה מתאונות צלילה.
אפילוג
בארץ, רפואת הצלילה החלה במכון לרפואה ימית של חיל הים. הניסיון הגדול בטיפול בנפגעי צלילה נרכש בעיקר כתוצאה מפעילות האזרחית הגדולה בסיני (צילום) ובשנת 1982 הוכר המכון לרפואה ימית כמכון לאומי לרפואת צלילה ולרפואה היפרברית על ידי משרד הבריאות. שיתוף הפעולה עם בית החולים רמב''ם בשנים אלו הביא לטיפולים בתא הלחץ גם בהוריות טיפול רבות במסגרת הרפואה הכללית, הוריות טיפול שאינן קשורות בתאונות צלילה- תחום הרפואה ההיפרברית. עם התפתחות זו ועליה בטיפולים ,נקבע סל השירותים לטיפול בתא הלחץ ופורסם במסמך משרד הבריאות בשנת 1986 שנכנס לחוק הבריאות הממלכתי התקף עד היום, הטיפול בתאי לחץ הולך ומתרחב בשנים האחרונות לתחומים שונים ברפואה הכללית ובעתיד הלא רחוק יהיו תאי לחץ תקניים במרכזי טיפול רבים בבתי חולים ובמרפאות. טיפול שתחילתו בארץ הייתה במכון לרפואה ימית של חיל הים ובעיקר תרם לכך הניסיון העצום שהצטבר כתוצאה מפעילותנו בחופי סיני בשנים 1974-1982 .
