לפני מיליוני שנים, אלמוגי אבן החלו לגדול לאיטם זה לצד זה ובמשך שנים ארוכות יצרו מבנים מורכבים אשר הפכו למעין "ערים" תת-ימיות להם אנו קוראים שוניות אלמוגים. כך החלו להיווצר מתחת לפני הים הטרופי שוניות אלמוגים. "ערים" אלו מספקות בתי גידול - מזון ומחסה, למגוון אדיר של בעלי חיים נוספים אשר חייהם ועתידם קשורים באלו של השוניות. שונית אלמוגים היא אחת מפינות החמד העשירות והמגוונות ביותר בטבע.
בשל עושר החיים, הצבעים ומגוון המינים הגדול המתקיימים בשונית אלמוגים, רבים האנשים לאורך ההיסטוריה אשר השוו את השונית לג'ונגל תת-ימי. אם כי השוואה שכזו טומנת בחובה הטיה היסטורית. אנחנו, בני אדם, יצורים יבשתיים אשר במשך מאות שנות גילוי יבשות וחקר הטבע למדנו על החיים בים בעיקר מרחוק - מבלי להיכנס לים, מבלי לצלול, מבלי לחזות מקרוב במלוא הדרו ועושרו של העולם התת-ימי. כיום, רק כמה עשורים לאחר תחילת עידן הצלילה הספורטיבית, אנחנו מבינים ששוניות אלמוגים רבות הינן למעשה צבעוניות ושוקקות חיים אפילו יותר מג'ונגלים רבים. יהיה נכון אם כך, לקרוא מעתה ואילך לג'ונגלים ויערות גשם - "שוניות האלמוגים" של היבשה.
צילום: ד"ר תום שלזינגר שונית האלמוגים במפרץ לרקע הרי אילת
ים סוף (או "הים האדום") מכיל כמה משוניות האלמוגים הצפוניות ביותר בעולם, הנחשבות על פי רבים לבין היפות והמגוונות ביותר שקיימות. בים סוף מתקיימים למעלה מ 1000 מינים של דגים, כ 350 מינים של אלמוגי אבן (כאשר כ 150 מתוכם קיימים במפרץ אילת), ומי יודע כמה אלפי מינים של חסרי חוליות רבים נוספים. בנוסף, בהשוואה למרבית שוניות האלמוגים ברחבי העולם, יש בים סוף אחוז גבוה במיוחד של מינים אנדמיים, כלומר, מינים אשר הינם ייחודיים לים סוף ולא ניתן למוצאם בשום מקום אחר.
אם כן, אולי תשאלו: מה נשתנה ים זה מכל הימים? מדוע דווקא בים המוקף מכל עבריו מדבר צחיח, פורח לו טבע תת-ימי כה עשיר ושוקק חיים? חלק גדול מהתשובה לכך קשור בעובדה שלים סוף מבנה צר, עמוק וסגור יחסית, כך שהוא מבודד במידה מה מהזרמים השוטפים של האוקיינוס ההודי. כל אלו יחדיו יצרו תנאים אקלימיים, גיאוגרפיים ואוקיאנוגרפיים ייחודיים. ואם ים סוף כה מיוחד, אז מה נגיד על מפרץ אילת?
חם או קר?
לנופשים רבים נדמה כי באילת המים "קרים כל השנה", אך כנראה שהאלמוגים "מרגישים" קצת אחרת...
למעשה, שוניות אלמוגים יכולות להיווצר רק כאשר טווח הטמפרטורות הינו בערך בין oC 19 ל oC 30 (אם כי ישנן גם כמה שוניות המתקיימות בתנאים קיצוניים מאלו). בהשוואה לטמפרטורות כלל האוקיאנוסים, טמפרטורות כאלו נחשבות כחמות. מפרץ אילת, השומר על טווח טמפרטורות נוח יחסית לאלמוגים, בין oC 21 בחורף ל oC 29 בקיץ, מספק לשוניות האלמוגים תנאים אידיאליים.
צילום: ד"ר תום שלזינגר מניפה בזרמים. אלמוג רך מסוג גורגוניה, ידוע גם בתור "מניפת ים"
אם באה שמש
האם תהיתם אי פעם מדוע בעצם שוניות אלמוגים מרוכזות במים רדודים?
בעוד שקרקעית מפרץ אילת יורדת לעומק רב, כ- 1860 מטרים, רוב האלמוגים בוני השונית מרוכזים בעומק של עד כ60-70 מטרים בלבד. אפשר למצוא אלמוגים במפרץ אילת גם בעומקים של כ- 100 מטרים ואפילו הרבה יותר, אבל אלו יהיו מינים בודדים בלבד וגם לא כאלו אשר בונים שוניות מורכבות כפי שאנו מכירים באזורים הרדודים יותר. הסיבה לכך טמונה בצורך הקיומי לאור שמש. אור השמש חיוני למרבית היצורים החיים בים, וכמו הנופשים באילת, אשר נהנים מהשמש בכל ימות השנה, נהנים גם היצורים בים מאותן קרני שמש.
ה"צמחים" בים - בין אם אלה אצות הצמודות לקרקעית, או אצות מיקרוסקופיות המרחפות בגוף המים (ונקראות פיטופלנקטון), מקיימים באמצעות אור השמש את תהליך הפוטוסינתזה. תהליך זה, הנקרא גם "הטמעת אור", הוא למעשה מנגנון ייצור חומרים (כמו חומרי תזונה) באמצעות האור. אצות אלו המשתמשות באור השמש בכדי לייצר למעשה מזון והן מהוות חלק ניכר מבסיס מארג המזון הימי, כך ששאר בעלי החיים בים נהנים ממנו גם הם, בין אם בצורה ישירה או עקיפה.
אלמוגי האבן, אשר בונים את השונית, מאכסנים ברקמות גופם אצות שיתופיות (הנקראות זואוקסנטלות). לאצות אלו חשיבות אדירה מכיוון שהן מקיימות את תהליך הפוטוסינתזה בתוך גוף האלמוג ומעבירות לאלמוג המארח את מרבית תוצרי המזון שהן מייצרות ושהאלמוג זקוק להם.
צילום: ד"ר תום שלזינגר מאות מינים של דגים, ואלפי מינים של חסרי חוליות
מערכת היחסית האינטימית הזו בין האלמוגים לאצות השיתופיות שלהם היא בדיוק מה שעומד בבסיס ההצלחה האדירה של אלמוגים לבנות שוניות במשך מאות אלפי שנים בסביבות ימיות אשר הינן עניות בחומרי הזנה (נוטריינטים) ונחשבות למעשה כ"מדבר" ימי. באופן שנראה מעט פרדוקסלי, דווקא אותם אזורים ימיים המכילים שוניות אלמוגים עשירות הם גם אזורים עניים במיוחד מבחינת חומרי הזנה. בדומה למרבית אזורי שוניות אלמוגים אלו, גם מפרץ אילת הוא "מדבר כחול".
אבל בשל מיעוט חומרי המזון בים ביחד עם תנאי המדבר היבשתי העוטף את המפרץ והיעדר זרימת נחלים רציפה לים, צלולים מי מפרץ אילת בצורה יוצאת דופן - צלילות המים במפרץ אילת מאפשרת חדירת אור לעומקים גדולים במיוחד ותנאי הראות הינם לרוב מעולים.
צפוף אז צפים – מה שמלח עושה
האם שמתם לב שבמי מפרץ אילת הציפה במים קלה יותר בהשוואה לציפה בבריכה?
זה קורה בגלל צפיפותם הגבוהה יותר של מי הים, אשר קשורה למליחותם הגבוהה. העדר זרימת נחלים לים, מיעוט הגשמים באזור אילת והאידוי המוגבר בשל החום בקיץ, תורמים יחדיו להעלאת מליחות הים. אלה אולי לא תנאים אידיאליים כאשר נכנסים לנו מים לתוך השנורקל או המסכה, אבל הם בהחלט תנאים הולמים לאלמוגים אשר זקוקים למליחות מים גבוהה יחסית. למעשה, מליחות מימי מפרץ אילת, אשר מגיעה קרוב ל‰41 (מדד המליחות נמדד ככמות גרם מלח לקילוגרם של מי ים), היא מהגבוהות בגופי מים פתוחים והיא בעצם די קרובה לגבול סיבולת תנאי המליחות של אלמוגים ובעלי חיים ימיים אחרים. מליחות גבוהה יותר עלולה כבר להזיק להם.
צילום: ד"ר תום שלזינגר נפוחית כחלחלה (או "אבו נפחא") במנוחת לילה תחת חבצלת הים
החיים בזרם
מלבד חומרי התזונה אשר האלמוגים מקבלים מהאצות השיתופיות שלהם, אלמוגים ניזונים גם מיצורים קטנטנים הנסחפים בזרם (ונקראים בשם הכללי פלנקטון). בנוסף, זרמי מים טריים חיוניים לקיום האלמוג לצורך נשימה, חילוף חומרים, אוורור ופוטוסינתזה. גם לצורכי הפצה והגעה למקומות חדשים, אלמוגים, ולמעשה מרבית בעלי החיים בים, תלויים בזרמים. פגיות, או 'לרוות' של בעלי חיים ימיים נסחפות להן עם הזרמים לעיתים ימים ארוכים ואפילו שבועות בטרם הן מתיישבות, מתבגרות, והופכות להיות חלק קבוע בחיי השונית. בדרך זו, בעלי חיים ימיים יכולים להפיץ את צאצאיהם למרחקים גדולים. משטר הזרמים במפרץ אילת הינו יחסית קבוע ומתון במהלך רוב ימות השנה.
הרוחות הצפוניות הנושבות באילת רוב ימי השנה יוצרות גלים נמוכים מאד, שגובהם עולה ככל שמדרימים. גלים חזקים בעקבות סערות עלולים לשבור אלמוגים ולפגוע בשונית במידה מה. מצב קיצוני שכזה קורה בעיקר בעונות המעבר, כשהרוח הצפונית מתחלפת ברוח דרומית. הסערות הדרומיות יוצרות גלים גבוהים וחזקים במיוחד אשר שוברים אלמוגים רבים. בימים מעטים בשנה אלו, שומר נפשו ירחק מן הים.
צילום: ד"ר תום שלזינגר גם בעומקים של כ 50 מטרים ישנן שוניות אלמוגים מופלאות ועשירות במפרץ אילת.
חשוב לזכור שלמרות הנזקים הגדולים שאנו רואים לעיתים בעקבות סערות דרומיות, הן למעשה חלק מהטבע ואפילו כזה שתורם לעיתים להגדלת מגוון המינים, לפחות כאשר אירועים שכאלו אינם קורים לעיתים קרובות או לא בצורה קיצונית מדי. כוחות טבע שכאלו יוצרים מהן "איפוס" של השונית ומונעים השתלטות של מינים חזקים במיוחד על חלקים גדולים של השטח. על ידי כך הם בעצם מפנים חלקים בשונית, שבמהירה נתפסים על ידי מגוון רחב של בעלי חיים, לפעמים אפילו על ידי מגוון גדול יותר מזה שהיה טרם הסערה. לשמחתנו, ברוב המכריע של ימות השנה, מצב הזרמים והרוחות במפרץ אילת הינו אידיאלי ביותר לאלמוגים, לדיירי השונית, ולנו - הצוללים....
שטח קטן - מגוון גדול
מבין המדינות המקיפות את ים סוף, ישראל זכתה ליהנות מהנתח הקטן ביותר מעושר ימי זה, ובכל זאת - הוא מגוון למדי. בגלל מיקומנו בראש מפרץ אילת, ניתן למצוא כאן מגוון רחב של בתי גידול שונים המספקים בית ומזון לבעלי חיים שונים. לדוגמא, אזורים חוליים, שמשמשים לעיתים כ"מדגרה" או "פעוטון" למיני דגים ובעלי חיים נוספים, הנספחים מאוחר יותר לבלטי אלמוגים (קבוצות אלמוגים בודדות בשטח חולי) או לאזור השונית החוגרת (רצף מורכב של אלמוגים המקביל לחוף). ישנם גם אזורים בהם הקרקעית החולית מכוסה בעשבי ים, שהם למעשה צמחי יבשה שחזרו לים, וביניהם ניתן למצוא מינים שונים ממשפחת סוסוני הים בנוסף לצבים, דיונונים, מורנות, ועוד.
גם האדם, כמובן, "תרם" לנוף התת-ימי במפרץ אילת ואפשר למצוא עצמים מלאכותיים רבים באזור. מספינות טבועות, שוניות מלאכותיות ומתקני ניסוי מדעיים שונים, עד לחבלים, רשתות, ואובייקטים רבים נוספים. חלק מאובייקטים אלו מייצרים אתרי צלילה מעניינים המשתלבים בסביבה בצורה סבירה ויוצרים מוקדי משיכה לצוללים ואילו חלקם מהווים מפגע אסתטי וגורם מפריע ומיותר.
במהלך העשורים האחרונים גדלו הערים אילת ועקבה בצורה משמעותית, ובהתאם, חלה עליה מהירה בהשפעת והתערבות האדם במפרץ (הן בים והן ביבשה). במהלך מספר עשורים (בעיקר בין שנות ה – 80 ועד לראשית שנות ה – 2000) הדרדר מצב השוניות ודייריהן, ובין חובבי הים וצוללים רבים נהייתה שגורה האמרה – "לא נשאר מה לראות באילת". למרות שקיימים עדיין כאלו האומרים זאת ואולי אף חושבים כך, נראה שמבחינות רבות, במהלך העשור האחרון שוניות אילת התאוששו במידה מעודדת.
צילום: ד"ר תום שלזינגר נחשון ים ענק (או נחשונק שיחני) אשר טיפס לפסגת השונית ונפרש אל מול זרמי הים על מנת לתפוס את מזונו
אחוז השטח על פני השונית שמכוסה באלמוגים חיים נשאר בסך הכל יציב בשנים האחרונות ובמהלך קצת יותר מהעשור האחרון אפילו נמצא במגמת עלייה קלה. בהתאם, במהלך שנים אלו, אט אט חזרו להם כמה מדיירי השונית אשר לא נצפו באזור שנים רבות לפני כן. לדוגמה, באזורים רבים במפרץ אילת אפשר לראות כבר מזה כמה שנים חבצלות ים ונחשונקים אשר חזרו בהמוניהם ולעיתים באזורים מסוימים, אף מכסים בלילה את כל שטח השונית הרדודה. עשבי ים, אשר בשנים עברו נעלמו מאזורים רבים, צומחים בשנים האחרונות לאורך כחצי מחופי המפרץ, וכן מיני דגים וחסרי חוליות אחרים אשר עושה רושם שהגדילו אוכלוסיותיהם.
ובכל זאת, צריך לזכור שישנם תמיד איומים חדשים (או ישנים שמתגברים) המסכנים את שוניות מפרץ אילת וקיימים מיני אלמוגים ובעלי חיים אחרים אשר נהיים פחות נפוצים. בשנים האחרונות, ההתחממות הגלובלית גורמת לריבוי אירועי הלבנה ותמותה המוניים של שוניות אלמוגים רבות ברחבי העולם. לשמחתנו, האלמוגים בצפון ים סוף קצת יותר עמידים לטמפרטורות גבוהות מאלמוגים בכמה מקומות אחרים כך שעדיין לא ראינו אירועים כאלו באזורנו. למרות זאת, חשוב לדעת שבהתאם למגמת התחממות האוקיאנוסים העולמית, גם צפון ים סוף מתחמם והוא עושה זאת בקצב יחסית מהיר של כ oC0.3 לעשור, כך שבזמן מסוים בעתיד, אפילו אם זה רק בעוד כמה דורות, גם אצלנו הים יכול להיעשות חם מדי לחלק גדול מהחיים בו.
צילום: ד"ר תום שלזינגר אלמוגי מניפה רבים בכל צבעי הקשת ניתן עדיין למצוא בעומקו של מפרץ אילת.
בינתיים לפחות, מה שבטוח הוא שבזמן ששוניות אלמוגים כה רבות ברחבי העולם הולכות וקורסות, מלבינות ומתות, לנו נשארו באילת שוניות אלמוגים מלאות צבע וחיים. אוצר טבע יוצא דופן, המספק עניין רב למשנרקלים ורוחצים, צוללים וצלמים, חוקרים ונופשים, ולכל חובבי הטבע ימי באשר הם.
מסיבות אלו אנו חייבים להתמיד ולשמור על בתי הגידול ושוניות האלמוגים באילת ומצווים להקפיד ולמנוע כל השפעה אנושית מזיקה כדוגמת זיהומים שונים או פיתוח בלתי מתחשב בים.
רק תבואו
רצועת החוף הקצרה באילת אידיאלית לצוללים ומאפשרת ליהנות ממגוון רחב של אתרי צלילה בעלי נגישות נוחה יחסית, המרוכזים בשטח קטן. לרוב אתרי הצלילה באילת ניתן להגיע בקלות באופן עצמאי מהחוף אך ישנם גם מספר אתרים הדורשים הגעה בסירה. בחלק מן האתרים נדרש תיאום מראש (וכך גם לצלילות לילה) ומומלץ לעשות בהם צלילות מודרכות. את כל השירותים הנחוצים ניתן בקלות למצוא באחד ממועדוני הצלילה הרבים הפרושים לאורך חופי אילת.בגיליון מיוחד זה תמצאו סקירה של אתרי הצלילה המומלצים.
צילום: ד"ר תום שלזינגר שונית האלמוגים במפרץ אילת על רקע הרי אדום והמצפה התת-ימי בשעת שקיעה.
האתרים ממוינים, על פי מיקומם, לשלוש קבוצות מרכזיות. כל קבוצה מאופיינת בצלילה בעלת אופי שונה ובבתי גידול שונים: 1. אתרי צלילה בחופים הצפוניים. 2. שמורת חוף האלמוגים, ו 3. אתרי צלילה לאורך החופים הדרומיים.
מצאת טעות בכתבה? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו >>>>iDive@iDive.co.il
LR.jpg)
.jpg)
