הגדרת שונית מלאכותית מתאימה לכל גוף מוצק המושלך או מוצב במים, במקורו נבנה בידי האדם, ויכול לשמש בסיס להתיישבות בעלי חיים ימיים. בין אם בהיצמדות קבועה למצע כדוגמת אלמוגים, צדפות, ספוגים ואחרים או שהות קבועה בנפח המים שסביב המבנה ובחלליו הפנימיים כדוגמת דגים, סרטנים, קווצי עור חלזונות ואחרים. יכולת המבנה החדש להוות מוקד משיכה להתיישבות בעלי החיים הימיים מותנה בחומרים ממנו עשוי, במורכבות המבנה מבחינת גודל החללים ובמיקומו בגוף המים.
התוצאה - בלב השטח מתהווה נוף חדש שהוא מבנה מלאכותי העולה מעל פני הקרקעית ומאפשר מקומות מחיה חדשים לשלל מיני בעלי החיים המוכרים לנו בשונית האלמוגים. במהלך השנים מגיעים למקום פרטים צעירים של דגים, אלמוגים ושאר חסרי חוליות ימיים המשתקעים באתר ומתרכזים בקרבתו. למעשה נוצר מרכז חדש, כעין אי שומם ללא חיים, בלב העולם התת מימי הקיים. בל המערכת האקולוגית צומח לפתע מקום זמין לאכלוס בבעלי חיים הנהנים ממורכבות המבנה וזוכים למקומות מסתור, הגנה ומגוון מקורות תזונתיים.
צילום: איציק יוגב שונית תמר
נושא השוניות המלאכותיות מיקד, בתחילת המאה הקודמת, את עניין החוקרים הימיים בעיקר למטרות העשרת אזורי הדיג בעולם. ככל שנושא הצלילה התפתח בעולם ובישראל גבר לחץ הצוללים על מספר מוגבל של אתרי צלילה והתגבר החשש לפגיעה בשוניות האלמוגים באילת. הרצון לשמור על שוניות האלמוגים ולהקטין את עומס הצלילה בשמורה הוביל לייזום אתרי צלילה חדשים שישמשו אטרקציות תת ימיות לצוללים, נוף חדש לאוכלוסיות דגי השונית ומצע זמין להתיישבות כלל בעלי החיים המרכיבים את חברת שוניות האלמוגים. במילים אחרות – הקמת שוניות מלאכותיות שירתקו את סקרנות הצוללים כבר מיומן הראשון ובהמשך שיהפכו גם לשונית מלאכותית. החזון היה להעלות את מגוון האתרים לצלילה, לצמצם הצפיפות הנקודתית (מספר צוללים רב בו זמנית) בכל אתר ולהגביר מפלס העניין והרצון לצלילות חוזרות באילת - טוב לתיירות וטוב לשמירת הטבע הימי.
צילום: רפי עמר הסאן בוט
על רקע זה עלו, בתחילת שנות ה - 80 של המאה הקודמת, רעיונות להטביע ספינות שכידוע מגרות מאד את דמיון הצוללים וסקרנותם. כדי למסד את התהליך הכינו ברשות שמורות הטבע (כיום רט"ג) תוכנית לקידום אתרי צלילה באילת שיתבססו על שוניות מלאכותיות אשר תושקנה בכלל החופים הפתוחים לציבור. תכנון ראשוני זה נועד לכנס כלל הפעילות בנושא תחת קורת גג אחת וסיפק , מאוחר יותר, קווים מנחים לבניית תכנית מקומית לשוניות מלאכותיות שיזמה עיריית אילת בשנת 2003 . בתחילת שנות ה – 90 , כאשר החלה ההתאחדות הישראלית לצלילה ליזום הטבעת ספינות בים התיכון נוצר הצורך לגבש כללים והסדרים סביבתיים לנושא וכך לקח המשרד לאיה"ס (כיום המשרד להג"ס) תחת אחריותו כל מדיניות ההטבעות בישראל בכדי למנוע השלכות סביבתיות בלתי רצויות לים.
רשימת האתרים שהתפתחו במהלך השנים כשוניות מלאכותיות במפרץ אילת:
קצא"א - שני מזחי נפט מדרום לנמל האזרחי. צינורות ברזל בקוטר של כ 1 מ' המשמשים עמודי יסוד למזחים ונקודות הקשירה למיכליות נפט. בשנת 1966 נבנה מזח 1 בעומק מרבי של כ - 20 מ' ובשנת 1968 הוקם מזח 2 בעומק מרבי של כ - 35 מ'.
אופירה - ספינת טיולים במפרץ אילת. הוטבעה בשנת 1983 מדרום לשמורה בעומק של כ - 100 מ'.
צילום: יוהנס פלטן האופירה בעומק 104 מ'
היתוש – סירת משמר חופי. הוטבעה בשנת 1985 בחוף אקווה ספורט בעומק מרבי של 35 מ'.
דולפין ריף - מרחב ימי סגור ברשת המשמש כאתר תיירותי המגדל דולפינים. במרכז השטח חלקי ספינה טבועה. הוקם בשנת 1990 בעומק מרבי של 16 מ'.
שונית הברזל - ריכוז של 4 רכבים אמפיביים שפעלו באילת בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, מספר גופים מתכתיים ומכבש אחד. הוטבעו בחוף הצפוני של אילת למטרת מעקב אחר התפתחותם כשוניות מלאכותיות בים. הושקו בשנת 1991 באזור שבין מול הים וכוכב הים האדום בתחום עומקים של 24 - 18 מ'. בשנת 2009 הועברו מתחת למים מזרחה מול חוף הדתיים לעומק של
כ - 12 מ' . דרומה מהם בעומק 16 מ' נמצאת הסן בואט.
יעלת – ספינת תיירים בעלת רצפת זכוכית שהפליגה במפרץ אילת. הוטבעה בשנת 1992 בשמורת האלמוגים בעומק של 47 מ' כדי שתשמש אטרקציה למפליגים בצוללת התת ימית שפעלה בשנות התשעים באילת.
גן הפסלים – ארבעה פסלי מתכת שכל אחד מהם בנוי מכדור בקוטר של כ - 2 מטר וממנו יוצאות ארבע זרועות מפותלות. הושק למים בשנת 1992 בחוף הצפוני בעומק של כ - 25 מ' מצפון לפירמידה.
הפירמידה (דובקוראל) - שתי פירמידות מתכת, אחת בתוך השנייה, בגובה כולל של 12 מטר. הוטבעה בחוף הצפוני של אילת למטרות מחקר (מול כוכב הים האדום), בשנת 1992 בעומק של 32 מ'.
צילום: עמית ליבר הפירמידה
כוכב הים האדום - מבנה שבסיסו מעוגן לקרקעית הים וחלקו העליון נישא מעל פני המים בגובה של כשלוש קומות. נועד להיות מסעדה תת ימית בחלקו התחתון ומועדון צלילה בחלקו העליון. כיום
עומד עזוב ונטוש. הוצב בים בשנת 1993 בעומק של כ - 5 מ'.
הסטי"ל (סופה) - ספינת טילים, אחת מחמשת ספינות שרבורג הראשונות שהגיעהו לחיל הים בשנת 1965. יצאה משרות ונתרמה על ידי חיל הים ליעוד כאטרקציה לצוללים. הוטבעה בחוף הווילג' בשנת 1994 במקביל לקו החוף. בצד מערב החרטום בעומק 18 מ' ואילו הירכתיים (במזרח) בעומק 24 מ'.
צילום: ניקולה ברקה הסטי"ל (סופה)
שונית תמר – מספר מבנים מעוגלים שנבנו מבטון בכדי להוות שונית מלאכותית. הושקו למטרות מחקר בחוף אלמוג בשנת 2007 בעומק של כ - 6 מ'.
סאן בואט - ספינת ברזל ששימשה כספינת צוללים במפרץ אילת. הוטבעה בשנת 2010 בחוף הצפוני של אילת, כ - 400 מטר מזרחית למלון הרודס בעומק של 16 מ'.
בדרך זו נוספו מספר אתרי צלילה מעניינים המשמשים גם כמקומות מחיה לבעלי חיים ימיים במפרץ אילת. אמנם נוצרו מלאכותית אולם התפתחות עולם החי בהם הינה טבעית לחלוטין. קצב הגידול ושרידות המקום מותנים בתהליכים הטבעיים השוררים באזור (זרמים, דרומיות, סחף משיטפונות, עכירות, טמפרטורה וכו') אולם בראש ובראשונה מחויבים במניעה וצמצום ההשלכות הסביבתיות הנגרמות על ידי בני האדם (זיהומים, חפירות, בניה ופיתוח בים וכמובן התנהגות נכונה בצלילה וצילום).
אם לא נקפיד על פעילותנו האישית והציבורית בים לא יעזרו כל השוניות המלאכותיות, המשתלות הימיות וכל יתר הרעיונות הנחמדים לעידוד חברות בעלי החיים בים. אם הים יהיה חולה וטעם המים שונה יתקשה כל יצור חי לשרוד לדורי דורות ולא יועילו חכמים בתקנתם.
בקיצור, להבין ולדעת מה זו קיימות אמיתית בים, לפעול לאורה באופן אמיתי ולא להסתפק רק לנפנף בה כסיסמא ודגל...
מצאת טעות בכתבה? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו >>>>iDive@iDive.co.il
LR.jpg)
.jpg)
