הנתונים היבשים די פשוטים: Red Sea Eco Festival הראשון התגאה בהופעתם של 450 צוללים ועוד 700 משתתפים, 50 כלי שייט ומעל 1000 ק״ג של זבל שיצא מהים. עד כאן נשמע כמו עוד מבצע נקיון ים ״רגיל, אבל, האירוע שנערך בים האדום באחד מסופי השבוע של ספטמבר 2019, היה הכל חוץ מרגיל...
 
הסיפור מתחיל בשתוף  פעולה בין אנשים וארגונים שלקחו אחריות על הסביבה ארגונים ועסקים שביום יום שלהם מתחרים והתאחדו למען מטרה אחת, העתיד שלנו....מועדון צלילות, מועדון מרינה דייברס יחד עם עיריית אילת רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע שנפגשו עם  ארגון WESEA ועמותת הסביבה מדבר וים ובחרו במשולש הגבולות מצריים- ישראל וירדן  לקיים פיילוט ראשון מסוגו לגישור ושיתוף פעולה אזורי-סביבתי. ובקיצור: פסטיבל  סביבתי, חוצה  גבולות  - לצלילות ניקוי חופים במשולש הגבולות ישראל-מצריים-ירדן. כמה פשוט, כמה מורכב. הפסטיבל התקיים בסימן יום ניקיון החופים הבינלאומי, יום הניקיון הבינלאומי ויום השלום הבינלאומי (כולם ב-21/9).
 
ניקיון עם חיוך
 
״המכנה המשותף, האוייב הגדול של סביבת הים האדום הוא האיום הסביבתי, פסולת סביבתית, פסולת פלסטית, ועוד מזיקים״, אומר בר פארן, מפיק האירוע. ״Red Sea Eco Festival הוא הגשמת חזון של אנשים שאכפת להם ושגם לקחו אחריות. חזון של עיר שלמה, קהילה, שהתאגדה, בהתנדבות, למען מטרה אחת: העתיד שלנו. המטרה שלנו הייתה לאחד את אנשי הים האדום, בקהילה המקומית ובמדינות השכנות שמסביב הים והטבע. המשימה שלנו היא לעשות שימוש באמנות, תרבות ופעילויות אקטיביות לטובת  עידוד אנשים לקחת אחריות סביבתית״.
 
כתוצאה מהתחממות גלובלית וזיהום מי הים בידי האדם, שוניות אלמוגים רבות ברחבי העולם גוססות למוות. שוניות אלה אומנם מכסות רק כ- 0.1% מקרקעית האוקיינוסים והימים, אך הן מהוות בית ליותר מ- 25% ממיני היצורים הימיים. נוסף על כך, שוניות אלה הינן אתרי תיירות רווחיים ואף בסיס לפיתוחים טכנולוגיים ורפואיים כאחד. מדענים צופים כי 60% משוניות העולם יהיו במצב קשה מאד, ואף בלתי הפיך, כבר ב-2030 ואילו שבעשורים שלאחר מכן רוב שוניות העולם יכחדו.
 
Red Sea Eco Festival היה למעשה סוף שבוע סביבתי, חוצה גבולות, ותוצר של שיתופי פעולה של עסקים מתחרים, ארגוני סביבה שונים, תרבויות ואף מדינות שונות למען מטרה אחת משותפת – הגברת המודעות לסביבה הימית.
 
 
״סכנת האיום מרחפת על כולנו. המערכת האקולוגית בכדור הארץ נתונה בסכנה. הסיבה שבחרנו דווקא במשולש הים האדום, הייתה להראות לעולם כולו שאם כאן, באזור קונפליקט שכזה, נזכה לשיתוף פעולה, הוא יוכל להוות  דוגמה ומופת לאזורים נוספים בעולם עם קונפליקטים דומים".
 
בר שוורץ אומר כי במהלך שלושת הימים של הפסטיבל ירדו 450 צוללים למעמקים – משלוש המדינות השכנות - כדי לנקות את מי המפרץ (יחד עם עוד 700 מתנדבים). למבצע הצטרפו גם ל-50  כלי שייט מקומיים ובסך הכל הוצאו מהים מעל ל1000 ק"ג אשפה. בין הגופים שהצטרפו למפגן הכח: תאגיד התיירות אילת , ווליד דייב, ההתאחדות הישראלית לצלילה, טמפו-בירה מכבי, מארס ו-ssi.
 
״לא די רק בפעילות והזדהות. הפסטיבל שלנו מהווה פתרון, פתרון פרקטי לביצוע אירועים תוך כדי התחשבות בצריכה נכונה וניהול פסולת. במהלך הפסטיבל עבדנו על פי מודל שיצרנו במיוחד כדי להפחית משמעותית את כמות האשפה... לים אין גבולות, האחריות לעתיד היא של כולנו״.
 
1000 ק"ג אשפה הוצאו מהים
 
לאחר קשיים לא מבוטלים הצליחו להגיע לישראל 4 צוללים ירדנים להשתתפות בצלילת הניקיון ומשלחת של 15 צוללים ישראלים יצאה לצלילת ניקיון משותפת בעקבה, ירדן. ״שיתוף פעולה שכזה הוא זרע של תקווה בעולם חשוך, תקווה לשלום ולעתיד משתוף פה באזורנו הרגיש והמסובך. אנו מקווים שהצלחנו לגעת ולו ברגע במי משלקח חלק, כל אחד מאתנו יכול לעשות שינוי״, אומר מורי חן.
 
״במהלך ההכנות לפסטיבל נעשו מאמצים אדירים מאזרחי כל המדינות, בניצוחם של מארגני האירוע ליצור שיתוף פעולה ביום ניקיון האוקיאנוסים הבינלאומי. חלקם צלחו יותר וחלקם פחות״ אומר מורי חן מארגון "נקאי אילתי", ״אנו היינו מאוד נרגשים מכך שבמהלך הפסטיבל השתתפו אורחים מירדן שהתארחו אצל משפחות אילתיות ובמקביל, אנו הוצאנו משלחת צלילה ישראלית לניקיון בעקבה (ירדן). שיתוף פעולה כזה לא נראה בעיר מעל לשני עשורים ואנו מאושרים להיות אלו המחדשים את הקשרים בין האנשים.
שיתוף פעולה בינלאומי שכזה התאפשר על ידי האנשים והעסקים שיוצרים באילת קהילה חזקה, הלוקחת אחריות על שימור הים והטבע הסובב את העיר. קהילה זו מורכבת מעסקים מקומיים, ביניהם שני מועדוני צלילה, שבמהלך השנה הם  מתחרים זה בזה, אבל בחרו לשתף פעולה למען הטבע ויחד לקחו חלק מרכזי בהפקת הפסטיבל״.
 
לדברי דרור קומט  שלקח חלק במשלחת לירדן, הים לא יודע גבולות. המים שעוברים בערב הסעודית, ירדן, ישראל ומצרים, הם אותם מים והם יכולים לשאת עימם מסר של אחווה כבוד וערבות הדדית, או מסר של חוסר איכפתיות ורמיסת האחר.
לאורך השנים אני עוקב אחר שונית האלמוגים האילתית ורואה את האלמוגים נאבקים.  אלמוגי האקרופורה הגדולים שאני מכיר, נעלמים אחד אחר השני וגלי העכירות במים שפעם היו קצרים, בשנים האחרונות נהיים ארוכים יותר ותכופים יותר. מי המפרץ הצלולים שהיו בעבר נחלת ים יום לכל אילתי, הופכים בתקופות מסויימות בשנים האחרונות לאירוע יוצא דופן.
 

״הים לא יודע גבולות״ - זה הדבר הראשון שהירדנים אמרו לנו בהגיענו אל חופיהם
 
יש לנו כל כך הרבה אתגרים מקומיים קשים שאנחנו נאבקים למצוא את הידיים והרגליים בכצד להתמודד איתם. לחצי פיתוח במרכאות כפולות ומכופלות למיניהם שמכניסים כסף לבעל הון זה או אחר מספקים עבודה בשכר מינימום למקומיים ונוגסים עוד נגיסה מכאיבה בשפע הטבעי של הים האילתי שמספק לישראלים חוויה עשירה ויוצאת דופן ולאילתים איכות חיים מקומית נדירה ששום כסף לא יכול לקנות.
 
גם אם אנחנו מצליחים להתמודד עם כל האיומים והלחצים המקומיים. אם בירדן או בערב הסעודית מתעוררים בוקר אחד ומחליטים לעשות פרויקט פיתוח גרנדיוזי שמשנה סדרי עולם טבעיים -הלך עלינו. לא משנה כמה הצלחנו להתמודד עם לחצים מקומיים ישראלים, הים לא יודע גבולות. זיהום ים שמקורו בחוף הירדני לא נשאר בירדן. באופן טבעי הוא עלול לנחות על שונית האלמוגים האילתית ולחרב אותה, ולנו הישראלים אין מה לעשות בנדון.
 
זיהום ים הוא לא רק כתם שמן בים. הוא יכול להיות גם הזרמת נוטריינתים ,ביוב וסדימנט לים מפרויקטים מקומיים בקרבת החוף ואלה לא תמיד נראים בברור לעין , אך מערערים את האיזון הטבעי העדין שאנו תלויים בו.
 
בדיוק מסיבה זו, הקשר האישי שנרקם עם הצוללים הירדנים כל כך חשוב לישראלים. אנו זקוקים למערכת יחסים טובה עם הקהילה הסביבתית בעקבה. זה יעזור לנו מאד לשימור שונית האלמוגים באילת. באם שיתוף הפעולה בין הצוללים משני הצדדים יהיה מוצלח, אולי זה יכול להיות המינוף להחזרת השיתוף פעולה המדעי בין שני צידי הגבול. אנו זקוקים לשיתוף פעולה הזה.

ש
 
״הים לא יודע גבולות״ - זה הדבר הראשון שהירדנים אמרו לנו בהגיענו אל חופיהם. ״אנחנו באים לנקות את החופים שלכם ואתם באים לנקות את החופים שלנו. אנחנו ביחד כאן בעסק הזה. אנחנו כל כך שמחים שבאתם ומעריכים אתכם״ כששמעתי את זה, חיוך מחמם לב עלה בי. אמנם בשביל באמת לשמור על הים צריך שדרגים פוליטיים ילחצו ידיים ויפעילו את אנשי השטח שלהם. אבל לדרגים פוליטיים יש את הפוטנציאל להיות מושפעים מדעת קהל. וכאן באה לידי ביטוי האינטליגנציית שטח שלנו.
 
הקהילה הסביבתית המקומית והיכולת שלנו יכולה בהחלט לפעול  יחד וליצור חזית חזקה אל מול הדרגים הפוליטיים. הרכבנו ציוד צלילה ביחד. אנחנו והירדנים. ירדנו לצלול ביחד. ניקינו ביחד. בהרגשה שלי ניקיתי את הים. הים הוא ישות אחת. אין ים ירדני וים ישראלי. יש ים. אני חושב שכולנו חלקנו את אותה אהבה. האירוח הירדני היה מקסים ומכבד. האנשים שם הראו מוטיבציה גדולה ליצירת קשר עמנו. ישבנו לאכול ביחד וחלקנו חוויות. כל אחד מהצד שלו של הגבול. סיפרו לי על אתרי צלילה מרהיבים שהיו לחופי עקבה ונהרסו בעקבות פרויקטי פיתוח. ניכרת האהבה שלהם לים ולאתרי הצלילה של ים סוף.
 
אהבתם לים של הירדנים ונכונותם לשתף פעולה צלולה כמו מימי המפרץ של פעם. החשיבות שהם נותנים לאירוע הורגשה אצלנו בצורה ברורה״.
 
ובים תיכון גם היה ניקיון
ליאור פיטוסי
״יום הניקיון הבינלאומי, היה גם רקע לשעתו היפה של ציבור הצוללים הצפוני. כ- 100 צוללים חברו יחדיו לטובת ניקיון אתר מכמורת. דומה כי בכך ביקשו לתת לטבע קצת נחת מאיתנו בני האדם וניסינו לתקן ולו במקצת את הנזקים לסביבה הטבעית.
 
התייצבנו חמושים בשקים ונכונים לאסוף את הפסולת שנשטפת לים ואפילו הים עצמו עשה עמנו חסד והיה רגוע ונעים לצלילה.

a
 
השימוש בסאפים וברחפנים, הארגון המתוקתק של הגופים היוזמים, משמר הים, רשות הטבע והגנים, התאחדות  הצלילה וכמובן הסיוע הלוגיסטי של בית הספר לצלילה לי ים במכמורת, הביאו תוצאות מרשימות, כשלמעלה מ- 450 ק"ג פסולת ואשפה נאספו על ידי הצוללים המתנדבים . אכן זוהי טיפה בים אך כל טיפה נחשבת.
 
אנחנו מחנכים דורות של צוללים לאהבת הים והטבע בכלל ולשמירה על איכות הסביבה, דווקא מתוך ההבנה בקיום יחסי גומלין בין האדם לסביבתו והצורך האקוטי בשמירה על מאזן אקולוגי תקין.
 
 
אנחנו משתדלים להנחיל לצוללים קצת מאהבת הים ואף מקפידים לבצע צלילות ניקיון במקום מדי פעם בפעם, מתוך הבנה שאם אנחנו לא נעשה ככל יכולתנו לשמור על הניקיון ולאפשר לבתי הגידול השונים בים להמשיך בחייהם, מתוך הבנה שמדובר בצורך לקיים עולם בר קיימא, בהחלט ייתכן שבעוד לא הרבה שנים האוכלוסייה תדלדל ואנחנו ובני משפחתנו לא נוכל להמשיך וליהנות מהיופי והשקט הטמון בחובו של הטבע״.