ניקולה הגדול

מאחורי החברות Turtle Prod והמגזין Plongez! מסתתר אדם אחד: ניקולה ברקה. חובב צלילה מילדותו, צלם תת-ימי מצליח עם לא מעט הופעות בזירה האינטרנטית, מעצב גרפי, מוציא לאור, מנהל ויזם רב פעלים, זוכה עבר בתחרות הצילום הבינלאומית של ״הים האדום״ וכיום מוכר כמי שקנה את שמו בתחום של צילומי פנורמה תת-ימיים.

 

״את הצלילה הראשונה שלי ביצעתי בגיל 14 ומאז לא חדלתי מלצלול״, הוא מספר בחיוך קל. ״הצטרפתי לחיל הים בגיל 18 וגיליתי הרבה ים ברחבי העולם... כשהחלטתי לתלות בצד את בגדי המלחים שלי, היה ברור לי שהעתיד שלי יהיה קשור לתחום הים. הקמתי חברת הוצאה לאור בשם Turtle Prod ומאז אני עסוק בהבאת הבשורה של הים, החי והצומח שבו על גבי מגוון סוגי מדיה לקהל הרחב״.

 

במסגרת ההוצאה לאור מציע ברקה מעל 40 ספרים בהוצאה לאור שהוא עצמו מימן, חלקם מעוטרי שלל פרסים מרחבי העולם. כך לדוגמה, ״גילוי עולם החי והצומח בים התיכון", שקיבל את הפרס לחדשנות ב- World Festival of Underwater Image.

 

בשלוש שנים האחרונות הוא מנהל את אחד המגזינים הנחשבים בקהילת הצלילה הבינלאומית: “Plongez, אתגר חדש שהוא לקח על עצמו עם שני שותפים. "בשנים האחרונות יותר ויותר מגזיני צלילה נחשבים באירופה החלו להיעלם מהמדפים בקיוסקים וברוב תמימותי חשבתי לעצמי ׳למה לא למלא את החלל שהם השאירו אחריהם׳?" לחזון הצטרפו סנדרין לייבל-סואן, עיתונאית לשעבר מערוץ הטלויזיה TF1 ופטריס לה מוין, שניהל את מגזין הדייג Toulon Côté Fishing. ״העבודה היתה קשה״, הם מודים. השלושה פצחו בקמפיין מימון המונים, יצרו מודל למגזין מודפס ולמגזין און ליין חדש ובנו מאפס אתר ונוכחות ברשתות החברתיות. "בתוך ארבעה חודשים יצרנו הכל", אומר ברקה. בינואר 2016 הגיליון הראשון הופיע עם 25,000 עותקים. כיום למגזין המקוון יש אלפי מנויים והוא גם זוכה לאמון המפרסמים. "החלטנו שאנו הולכים על האיכות. זה הסמל והמוטו שלנו. 30 אנשים עובדים בכל נושא במסגרת המגזין המודפס כדי לבצע בדיקות שוק, כתיבת סיפורי מסע, פרופילים של צלמים וכד׳. באתר אינטרנט זה קצת שונה: הוא מאפשר לעקוב אחר החדשות של עולם צלילה, לגלות סרטונים בלעדיים או לסקור ציוד מעניין. הקצב מעט שונה...״.

 

אז כן, ברקה הוא מו"ל, אבל, הוא גם מומחה בצילום תת-ימי. תמונותיו מוצגות באופן קבוע בגלריות ומוזיאונים ואת חלק מעבודתיו היותר מוכרות הוא מצלם עבור משרדי פרסום ולטובת הזמנות מיוחדות. ובשטח? שם הוא ידוע כגדול צלמי הפנורמה התת-ימיים.

 

הכל התחיל בשנת 2006 עם הצילום הפנורמי הראשון שביצע, של הספינה Rubis, אחת מ- 17 ספינות  שיוצרו עבור חיל הים הצרפתי, השוכבת בקרקעית הים בעומק של 40 מטר ב-Cape Camarat     לא רחוק מ- Saint Tropez. 
 

"בצילום מאוד מורכב אחד חיברתי את כישורי בצלילה, בצילום ובמדעי המחשב ויצרתי מציאות חדשה שעולם הצילום ועולם הצלילה לא הכירו עד אז...".

 

״הצילום  הפנורמי הראשון שלי מתחת למים, צולם תוך כדי תנועה לאורך הספינה. שימוש בטכניקה הזו״,   אומר ברקה, ״מאפשר חשיפה ותמונה מלאה וברורה של ספינות טבועות לכל אורכן. במשך שני ימי עבודה בהן ביצעתי 10 צלילות, עבדתי על המיזם הראשון שלי... למזלי הראות הייתה טובה והתוצאה הסופית של תמונת הפנורמה ממש הפתיעה אותי. ב- 2013 צללתי במלטה אל ספינת הסיור המלטזית P31 לעומק של 30 מטר. שם צולמו מעל 80 צילומים לצורך הפנורמה... ב -2014 , שוב במלטה, צללתי אל הצוללת הבריטית Stubborn HMS בעומק 58 מטר כשאורכה של הספינה 66 מטר. אל אף העומק הצלחתי לבצע כ- 100 צילומים לצורך הפנורמה״.

 

 

מאז הוא מחדש שוב ושוב ושוב את ההישג. אחת התמונות היותר זכורות שלו הגיעה מעמקי הים האדום בעקבות צלילה משותפת אל הסטי"ל "סופה" הטבוע במעמקי הים האדום מול אילת. הצלילה כללה ניסיון לקבוע שיא גינס. המשימה היתה: להגיע לחצי מיליון צופים בשידור חי שישודר היישר מתחת למים.
במבצע לקחו חלק מאות צוללים, 26 מדריכי צלילה, 32 אנשי הפקה ו-12 צלמים מקצועיים, שצללו ביחד לעומק  20 מ' לאתר ספינת הסטי"ל הטבוע באילת, כשבראש צוות הצילום עמד הצלם הצרפתי הנודע כריסטיאן פטרון, צלם ה"טיטניק" ו"הכחול הגדול". את הצילום עצמו ביצע ברקה, שהגיע במיוחד לאילת לטובת המבצע.

 

באמצעות מערך טכנולוגי מורכב ומאתגר, כשמאחורי הקלעים פועלות 2 חברות טכנולוגיה ישראליות: SatLink ו-Valens הצלילה ההיסטורית צולמה והועברה - היישר מתחת למים - בשידור ישיר ואפשרה למיליוני גולשים, צופים ובעלי סמארטפונים ברחבי העולם לקחת חלק באירוע צלילה ייחודי מסוגו. ופרט פיקנטי נוסף: אחת המצלמות שהוצבו מתחת למים, מעבר למצלמות המקצועיות, הייתה סמארטפון, ששימש כמצלמה שלישית בשידור החי.

 

 

משחזר ברקה: ״כשמאחורי כבר צילום של מספר ספינות טבועות דוממות עלה לי רעיון לצלם ספינה טבועה כשעליה מספר רב של צוללים ואולי להשיג על הדרך שיא גינס. זה היה רעיון מורכב שדרש בחירת ספינה טבועה עם גישה נוחה, עומק וכמובן גיוס צוללים רבים והיערכות לביצוע מושלם. ב- 2013, במהלך תערוכת הצלילה בפריז פגשתי את דוד (פילו) פילוסוף, מו״ל ׳ים׳, צלם בעצמו ומפיק תחרויות ״הים האדום׳, והעליתי בפניו את הרעיון לבצע צילום פנורמי עם צוללים על הסט״יל באילת. פילו אהב את הרעיון ובמסגרת תחרות אפסון הים האדום ב- 2014 הוא רתם את ניר אבני לניהול הצלילה המיוחדת והדי מורכבת בכל הקשור לבטיחות הצוללים בצלילה. אבני גייס את המועדונים באילת ומשם הכל זרם:11 מדריכי צלילה נבחרו להוביל 281 צוללים אל 11 מצופים שמוקמו לאורך הסט״יל... פגישות תדרוך עם המועדונים והמדריכים המובילים נעשו בעוד מועד, אמבולנס ורופא צלילה ושתי סירות הצלה עמדו בסטנד ביי והיו גם חמישה  מצילים תת-מימיים - מדריכי צלילה שריחפו מעל כולם.

 

 

 

תדריך אחרון של ניר אבני.  יורדים למים.  שוחים לכיוון הסט״יל כשכל קבוצה מתארגנת מסביב למצוף שלה.
ואז ניר נתן את ההוראה לצלול. הקבוצות ירדו אל מיקומן לאורך חבל המצוף ואחרי הרבה בועות ועשר דקות כולם היו ממוקמים. מראה מדהים! צוללים ממושמעים, לא זזים ממקומם. ואז אני נכנסתי לפעולה, כשאני יודע שעומדים לרשותי 20 דקות לביצוע הצילומים כולם. במהלך 20 הדקות הבאות  עשיתי את המסלול לאורך הסט״יל הלוך ושוב,  משתדל לשמור על ליניאריות ואנכיות בעת התנועה. וכך מאמצע הסטי"ל אני פונה לאחור, מנסה לשמור על יציבותי, בחזרה אל החרטום. לסיום הצלילה ועליית הצוללים לפני המים ובהפתעה גמורה הופיעה צוללת עם דגל ישראל, שנעה לאורך הסט״יל ונתנה את מגע האחרון לתמונה שפורסמה בכל העולם.

 

 

במהלך הפרויקט צילמתי למעלה מ- 500  תמונות ועד הסינון הסופי הגענו ל- 202 תמונות, אותן חיברתי  בעבודת פוטושופ רצופה. יומיים לאחר מכן הייתי כבר חזרה במשרד בפריז, לאחר 48 שעות של עיבוד תמונות בפוטושופ, 20 גיגבייט של קבצי תמונות, הכוללים 200 שכבות שנותנות את העומק והחדות לתמונת הסט״יל והצוללים ברזולוציה כה גדולה, שניתן לראות את לחץ מדי הלחץ של הצוללנים ללא שום בעיה.
הצילום הסופי הודפס באורך 20 מטרים והוצג בתערוכת ה-BOOT בדיסלדורף. צילום פנורמי באיכות ובפורמט ענק מסוג זה מביא לתוצאה מרשימה באיכותה ועבורי זו הייתה תמונת הפנורמה המאתגרת ביותר שעשיתי עד כה״.

 

 

״אורכן של ספינות  טבועות אליהן אני מגיע  הוא 50 עד 80 מטרים וגם במצב של ראות טובה של 20 או 30 מטרים ובשימוש בעדשה רחבה, אי אפשר לקבל את התמונה של הספינה הטבועה עם כל הפרטים שעליה. הטכניקה שבה אני משתמש: צילום אנכי ושימוש  בעדשה רחבה, מאפשר להתקרב לספינה הטבועה וכך מקבלים פרטים ברורים של חלקי הספינה. בזמן הצילום, עלינו לשמור על מסלול ועל הציר לאורך כל הספינה מכיוון שכן כל סטיה קלה שהיא, הופכת את חיבור הצילומים לאחר מכן לבלתי אפשרית. הכל תלוי ביציבות וליניאריות בעת הצילום״, אומר ברקה. ״אני משתמש במצלמת ניקון D850  בתוך מארז HUGYFOT ובציוד תאורה מיוחד. תוספת תאורה, כמובן משפרת את איכות התמונה, והיום, עם טכנולוגיות התאורה העוצמתיות, כמו ה-Bigblue 30.000 Lumens, אני מצליח להאיר את המקטעים של הספינה שאני מצלם, מה שמשפר את צילומי הרצף.

 

אחרי העבודה ה׳רטובה׳, יש, כמובן, את שלב חיבור כל המקטעים שצולמו והרכבת התמונה המלאה והסופית שמבוצעת בעזרת תוכנת הפוטושופ. הרבה שעות של סבלנות ודיוק נדרשות  כדי להגיע לתמונה הסופית״.