איי רוילג'יג'דו (Revillagigedo), הידועים יותר בשם הרשמי סוקורו (Socorro), הם קבוצת איים קטנה באוקיינוס השקט, דרום מזרחית למדינת באחה קליפורניה (Baja California) במקסיקו. הארכיפלג מכיל ארבעה איים המכונים כולם ביחד ״סוקורו״, למרות שזהו גם שמו של אחד האיים.

סוקורו (Socorro), קבוצת איים קטנה באוקיינוס השקט
 
את איי סן בנדיקטו (San Benedicto), רוקה פרטידה(Roca Partida) וסוקורו מבקרים לרוב במהלך טיולים באורך של 9-10 ימים, ואת האי קלאריון (Clarion) המבודד, ניתן לראות רק בטיולים ארוכים יותר של 12-15 ימים.
 
באזור זה ניתן למצוא יצורים ימיים גדולים רבים, ביניהם סוגים רבים של כרישים, כמו silver tips, white tips, black tips, פטישניים, כרישי נמר, כרישי לווייתן ולעיתים רחוקות אפילו כרישים לבנים. באזור נמצאים גם סוגים שונים של דגי ענק אחרים דוגמת להקות דגי Jacks, דולפינים, לווייתנים ורבים אחרים.
 

להגיע לסוקורו
 
כדי להגיע לצלילות החלומיות שעליהן אספר בהמשך, צריך לעלות על אחת מספינות ה-Live-aboards שיוצאות מלה פאז (La Paz), סן חוזה דל קאבו (San Jose del Cabo) או קאבו סן לוקאס (Cabo San Lucas), באזור באחה.
 
 
הטיול שלי נקבע ברגע האחרון, אבל, עובדה זו לא מנעה ממני לבצע הכנות מדוקדקות (וזה חשוב, בהתחשב במרחק הגדול מבסיס הבית בישראל). ראשית, בדקתי עם צי ה-Nautilus, שהוא נהדר, אבל, לא יכולתי להזמין את הטיול איתם, מכיוון שלא היה להם מקום פנוי לתאריכים אליהם רציתי להצטרף. ואז, בדקתי עם ה-Solmar V , המדהימה לא פחות. החברה שמטפלת בחבילות התיור הגיבה מהר מאוד וכל האנשים שיצא לי לדבר איתם נשמעו מדויקים ומקצועיים.
 
רוקה פרטידה (Roca Partida)
 
הטיול, יש להודות על האמת, לא התחיל הכי טוב שיכול היה להיות. זמן קצר לפני שעזבתי את המלון שלי בקאבו סן לוקאס לכיוון ה-Solmar V שעגן במרינה, קיבלתי הודעה דחופה שהזמינה אותי לפגישה במלון Bahia. שם, נפגשנו עם חורחה האוזר (Jorge Hauser), מנכ"ל צי ה-Pelagic (Solmar V), שהסביר לנו שאחד מנועי הספינה היה פגום וכי יידרשו מספר ימים לתיקון. לכן, כך אמר, לא נוכל לצאת כמתוכנן. עם זאת, סירה נוספת, "Southern Sport", גוייסה כדי לצאת יומיים אחר כך עם כל צוות הסולמר. אין מה לומר: חברת Solmar V באמת התמודדה עם המצב הלא נעים הזה בצורה חיננית למדי; הם שילמו עבור כל ההוצאות עקב טיסות ושינוי מלונות וביטולים. הם אפילו הציעו לכל המשתתפים שובר חינם לטיול עתידי בסוקורו או בגוואדלופה (Guadalupe). הם טיפלו בעיכוב, בדיוק כמו שצריך: בזהירות רבה ביותר והפגינו התארגנות מהירה להפליא.
 
וכך יצא שהתחלנו את טיולנו באיחור של יומיים, אבל, למי אכפת, כשאתם חוזרים עם כל כך הרבה חוויות ותמונות יפות בראש. נדהמתי גם מהמקצועיות והדבקות של כל אחד מחברי הצוות, נאצ'ו, דניאל, הקס, אנדרס, לואיס המשוגע ופלומה, הטבחית המדהימה.
צריך לקחת בחשבון כי המעבר מהיבשת לאיי סוקורו אורך מעט מעל 24 שעות על ים שהוא לא תמיד השקט ביותר. גם אם לא רגילים להיות ״חולי ים״, אתם עדיין יכולים  להרגיש בחילה; וודאו שאתם מביאים תרופה למחלת ים, למקרה שזה קורה.
 
בהתחלה חשבתי שיהיו הרבה אמריקנים על סיפון הספינה, אבל הייתה רק ליה, בחורה צעירה וחמודה שזה עתה סיימה את לימודיה בקולג' והיא הייתה הדוגמנית הכי מדהימה של כולנו מתחת למים. הייתה גם קבוצה סופר מגניבה של מקסיקנים, כולם מתחת לגיל 30, איתם היה לי את הזמן הכי טוב גם על הסיפון וגם מתחת למים.
 

אז מה רואים שם, מבחינת החי הימי?
 
 
מנטה ריי
המנטות הענקיות הן ככל הנראה המרשימות והאלגנטיות ביותר מבין מגוון היצורים הפוקדים את האזור והן משתלבות בו היטב. הפעם האחרונה בה כל כך התרגשתי ולא ידעתי לאן להסתכל, בהתחשב בעובדה שהמנטות באו מכל הכיוונים, הייתה ביאפ (Yap), שבמיקרונזיה, וקצת במלדיביים. מה שהופך את חוויות צלילת המנטה לכל כך שונות בין יאפ, המאלדיביים, וסוקורו, הוא גודלן של המנטות עצמן. בסוקורו, הן עצומות! הן מגיעות לרוחב של 5-6 מטרים, כפול מגודלן של אלה ביעדים המזרחיים! המפגש עם המנטה ריי באתר הצלילה El Boiler שנמצאת בסן בנדיקטו היה כה אינטנסיבי ומענג, כך, שכמעט יכולים לקרוא לזה ׳אורגיה׳...
 
מרשימות, אלגנטיות ומגיעות לרוחב של 5-6 מטרים
 
העובדה שהן קרובות מאוד לצוללים ונראה שהן כל כך אוהבות "לעוף" מעל הבועות שלנו היא די מצחיקה. למרות שהמנטות נראות כאילו הן עוזבות את המקום, אין צורך "לרוץ" אחריהן, כי הן חוזרות.
 
שני סוגים של מנטות מסתובבות במקום. הסוג הראשון הוא המנטה השחורה, שכפי ששמה, היא שחורה לחלוטין בצד העליון והתחתון, עם מעט עקבות לבנות על הבטן. הסוג השני נקרא "שברון" (Chevron); הוא לבן בצד התחתון ושחור עם עיצוב אמנותי בצד העליון.
 

דולפינים
 
הייתה לנו הזדמנות להיתקל בדולפינים בכמה הזדמנויות, בעיקר במהלך צלילות הבוקר הראשונות; ואז הם יוצאים לים הפתוח. לעיתים הם חוזרים, כמו באי סוקורו, ותוכלו לראות אותם שוב במהלך צלילה מאוחרת יותר. מה יכול להפוך את הצולל למאושר יותר מאשר לפגוש כמה דולפינים בטבע? הדייבמסטרס שלנו סיפרו לנו סיפורים על דולפינים שחיקו אותם כאשר עמדו מולם, ממש כמו הצוללים שעומדים בתחנת הבטיחות, למשל. במקרים אחרים, הדולפינים מבצעים תנועות מסוימות והם ממתינים שהצולל יעשה את אותו הדבר ... לא היה לי הזדמנות להיות עד לכך, שכן, הדולפינים שראיתי באו לברך אותנו במהירות רבה מדי. עם זאת, הייתה לי הזדמנות נהדרת לחזות בסצנה מדהימה של שלושה דולפינים שמבצעים צלילה מסונכרנת בזמן שמאנטה עברה ברקע שלהם. איזה תענוג! כצלם, העובדה שהבחנתי בסצנה מהסוג הזה מתחנת בטיחות עם מעט אוויר שנותר ורחוק מדי כדי לצלם תמונה נכונה, קצת עצבנה אותי ונראה לי שגם בצדק.
 

כרישים ולווייתנים
 
הכרישים נמצאים בהפגנת כח מרשימה ביותר בכל האיים. ניתן למצוא Silver tips בכמויות גדולות בתחנות הניקוי וכך גם white tips. במקומות רבים ברוקה פרטידה (Roca Partida) ניתן להבחין ב-white tips שנחים בקבוצות, מונחים זה על זה.
 
ראינו גם פטישנים, בדרך כלל כשצללנו לכחול. לסוקורו אין את אותו נוף טפט עוצר נשימה הכולל עשרות רבות של פטישונים, כמו שתוכלו ליהנות באיי קוקוס, במלפלו, באיי הצפון גלפגוס (וולף ובדרווין), אך עדיין יש לא מעט כאלה. הם שוחים בעיקר לבד ולפעמים אפשר לראות אותם בקבוצות של שניים או שלושה; אם התמזל מזלכם, תוכלו לראות להקות של 10-15.
 
כרישי גלפגוס גדולים למדי ונפוצים. כרישים משי ישחו לפעמים כל הדרך חזרה לעצירות הבטיחות. הם נודדים במהלך סוף מאי ויוני, לעיתים בקבוצות של כמאה. לפני מספר שנים אותרה במקום להקה של יותר מאלף ברוקה פרטידה (Roca Partida).
 
הכרישים נמצאים בהפגנת כח מרשימה ביותר 
 
הייתה לנו הזדמנות להבחין בשישה מינים שונים של כרישים ששוחים יחד בתחנת הניקיון של צלילה באתר "אל קניון" (El Canyon) שבאי סן בנדיקטו. זה העלה את האדרנלין שלנו כל כך גבוה...
 
וכן, לא הכל תמיד ורוד. חייבים לזכור גם את זה. יום הצלילה הראשון שלנו באתר ״אל קניון" היה די משעמם. עם זאת, כשחזרנו, ביום הצלילה האחרון שלנו האתר היה מלא בפעולה והפיצוי היה גדול; היו שם הרבה כרישים, מנטות ודולפינים. הארדקור אמיתי!
 
כרישי לוויתן וכרישי נמר אמורים לחיות באזור, אבל לא ראינו אף אחד במהלך הטיול שלנו. הלבן הגדול נראה במקרים נדירים.
 
במהלך העונה ניתן גם להבחין בנדידת הלווייתנים. הם נעצרים סביב רוקה פרטידה לנוח במשך 2-3 חודשים (בין ינואר למרץ) במהלך עלייתם להוואי.
 
שוניות
מלבד הדגים הפלגיים והצבים האחרים, תוכלו למצוא בסביבה לא מעט דגי שונית יפהפיים בארכיפלגו, בעיקר באי סוקורו עצמו. יש גם כמה חיי מיקרו מדהימים, ואפילו בכחול. אבל, עם יד על הלב: אתם הרי לא תיסעו לשם במיוחד כדי לראות את כל הפיצפונים האלה כאשר יש לכם כל כך הרבה בעלי חיים גדולים מדהימים ששוחים מסביב.
 
להקות כרישים עושים חיים קלים לצלמים 

 
צלילה בסוקורו
 
צלילות בסוקורו יכולות להיות מלוות בלא מעט "אקשן". אחת הסיבות:  יש במים המון זרמים מצב שתורם רבות לעושר החי והצומח.
 
מספינת ה-“Live aboard” יוצאים בדרך כלל עם "פנגה" (זודיאק) שמביא את הצוללים לנקודות הצלילה וחזרה.
 
בגלל לוח הזמנים האינטנסיבי של הצלילות והעומקים הגדולים (4 צלילות ביום בעומק 30 מטר פלוס), עדיף לצלול עם ניטרוקס, כדי להישאר יותר זמן מבלי להיכנס לתחנות דקומפרסיה.
 
השמש תמיד מאוד נוכחת, אפילו אם מוסתרת לפעמים על ידי עננים. אם יש לכם ראש מבריק, כמוני, דאגו להגן עליו בעזרת קפוצ'ון, או כובע כלשהו, בדרך לצלילה וממנה. השמש לא תסלח אם תשכחו להגן על הראש וכמובן שעצה זו אינה נכונה רק לראש.

שקיעות מדהימות מדי ערב 
 
 
בין הצלילות בעיקר אוכלים, נחים מחוץ למים (על ה-deck), או בבטן הספינה ומדברים עם החבר'ה. האוכל המקסיקני כל כך טעים... בטח בין הטעימים בעולם (והתחרות קשה!). ביצים מעורבים עם כל מני ירקות, פלפלים, עגבניות, בצל. וככה דגמנו קסדיאס (Quesadillas) חם עם גבינה צהובה מקומית חמה ועגבניות. גוואקמולה חלומית, שעועית בהכנה  ביתית ועוד כל מני טאקוס למיניהם וגם את הממתק הכי מדהים שאכלתי אי פעם, שפשוט גורם לכל הגוף להתמוגג מנחת כאשר מכניסים את הגלוריאס (Glorias) שעשוי מריבת חלב ופקאן לפה. אין ספק. היה מתוק לכל אורך הדרך...